שני מנכ"לים בכירים מדברים על משבר בפתח - איך ביקוש לזיכרון AI יכול לגרום למשבר?
הנהירה של ענקיות הענן להקמת תשתיות בינה מלאכותית שואבת את מלאי ה-DRAM העולמי ויוצרת משבר היצע חסר תקדים; יצרניות הזיכרון רושמות הכנסות שיא וגורמות לשוקי הסמארטפונים והמחשבים האישיים להתמודד עם זינוקי מחירים ועיכובי ייצור שצפויים ללוות את התעשייה בשנים הקרובות
המחסור בשבבים שוק שבבי הזיכרון העולמי נקלע בשבועות האחרונים למשבר היצע עמוק ומתמשך, שכבר גורם לבכירים בתעשייה להזהיר מפני ההשלכות. זה לא עוד מחזוריות רגילה של ביקוש והיצע, אלא שינוי מבני שמקבל ביטוי באזהרות פומביות מצד מנכ"לים של חברות ענק. אילון מאסק, מנכ"ל טסלה,
אמר כי החברה צפויה להיתקל ב"מחסור חמור ב-DRAM", והבהיר כי אם האספקה לא תתייצב טסלה תיאלץ "לשקול הקמת מפעל ייצור עצמאי" כדי להבטיח רציפות תפעולית. טים קוק, מנכ"ל אפל, הזהיר מצדו כי המחסור בזיכרונות "ילחץ על שולי הרווח של האייפון", אמירה שמאותתת על קושי לספוג
את ההתייקרות בתוך מבנה העלויות הקיים. במקביל, סוני, נינטנדו ולנובו מדווחות על עיכובי ייצור ועליות מחירים, סימן לכך שהמחסור כבר אינו תיאורטי אלא מתורגם לשטח.
הבעיה אינה זמנית. היא נובעת משינוי בהרכב הביקוש העולמי לשבבים. משאבים, קיבולת ייצור והון
אנושי נמשכים בהיקפים גדלים והולכים לעבר תשתיות הבינה המלאכותית, בעוד שוקי הצריכה נותרים עם פחות היצע. כאשר שבבים ויכולות ייצור מופנים ל-AI, נוצר מחסור במוצרים מסורתיים יותר. מחסור כזה מעלה את מחירי השבבים עצמם, ובהמשך מתגלגל למחירי הסמארטפונים, המחשבים והקונסולות.
המנוע המרכזי למשבר הוא האצת ההשקעות במרכזי נתונים ל-AI. גוגל, אמזון, מיקרוסופט ומטא הגדילו את ההוצאות על תשתיות מחשוב מ-217 מיליארד דולר ב-2024 ל-360 מיליארד דולר ב-2025, והתחזית ל-2026 כבר מדברת על מעל 650 מיליארד דולר. מדובר בקפיצה חדה בזמן קצר
שמושכת אחריה ביקוש עצום לזיכרונות. כל שרת AI, המבוסס על שבבים כמו בלאקוול של אנבידיה, דורש 192 גיגה-בייט זיכרון, פי שישה ממחשב אישי מתקדם. המשמעות היא שמספר קטן יחסית של שרתים צורך נפח זיכרון שבעבר היה מיועד למיליוני מכשירי קצה.
המעבר הזה יוצר פער היצע-ביקוש של כ-4% ב-DRAM וכ-3% ב-NAND, זה אולי נראה קצת אבל בפועל הוא גדול יותר בגלל שהמלאים נמוכים אצל הספקים. מחירי DRAM זינקו ב-75% בין דצמבר לינואר האחרון, מה שכבר מאלץ יצרניות אלקטרוניקה להתמודד עם עלויות גבוהות.
- אנבידיה נפלה ב-10%, האם זה הזמן לקנות? וגם על היום הקשה של עובדי אנבידיה
- סם אלטמן מחפש טריליונים במטרה להרחיב את תעשיית השבבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסמארטפונים זולים, רכיב הזיכרון כבר מהווה כ-30% מעלות הייצור, לעומת כ-10% בלבד בתחילת 2025, מה שמצמצם מרחב תמרון תמחורי.
גם בשוק המחשבים ניכרת ההשפעה. מחשבים מותאמים אישית בארה"ב עולים כעת כ-8,000 דולר בממוצע, זינוק של 6,500 דולר לעומת שנה קודמת. חברות כמו שיאומי ואופו קיצצו תחזיות למשלוחים ב-2026 בכ-20%, מה שמעיד על הערכה להיחלשות בביקוש הצרכני נוכח העלאות המחירים. במקביל, סיסקו וקוואלקום מדווחות על תחזית רווחים חלשה יותר. סוני אף שוקלת לדחות את קונסולת הפלייסטיישן הבאה ל-2028 או 2029 כדי להתמודד עם מחסור ברכיבים ולמנוע פגיעה בתמחור.
מן העבר השני של המשוואה, יצרניות הזיכרון נהנות מסביבת שוק תומכת. SK הייניקס הכפילה את
המכירות ב-2025 וצופה הכפלה נוספת השנה. מיקרון מעריכה גם היא כי תכפיל את ההכנסות בשנת הכספים הנוכחית. סמסונג מדווחת על רווחי שיא, כאשר חלק גדל מההכנסות מגיע ממוצרים מתקדמים ויקרים יותר. השוק כולו צפוי לצמוח ב-41% השנה, בעיקר בזכות AI, אבל הצמיחה הזו עצמה מעמיקה
את הלחץ על שרשרת האספקה.
