קונצרן הענק של גורו המשקיעים יוצא לדרך והפרויקט ששינה את כל מה שהעולם ידע על גֵנים

15 בפברואר 2001 - מתפרסמת טיוטת הגנום האנושי, פרויקט ציבורי בהיקף של 3 מיליארד דולר

ב-15 בפברואר 2001 פורסמה בכתב העת המדעי Nature הטיוטה הראשונית של רצף הגנום האנושי, כחלק מפרויקט בינלאומי שהחל בשנת 1990 בהובלת המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב וגופים מדעיים ממדינות נוספות, כולל בריטניה, יפן, גרמניה, צרפת וסין. היקף התקציב של הפרויקט נאמד בכ-3 מיליארד דולר במימון ציבורי ונפרס על פני יותר מעשור. זה כלל הקמה ותפעול של מעבדות ריצוף, פיתוח שיטות מדידה, רכישת ציוד יקר, גיוס כוח אדם מדעי וטכני, ובניית תשתיות מחשוב לאחסון ולעיבוד נתונים בהיקף גדול מאוד ביחס לסטנדרט של אותה תקופה.

הטיוטה כללה מיפוי של כ-90% מהגנום האנושי, שהם בערך 3 מיליארד זוגות בסיסים בדנ״א. במקביל למיפוי הרצף עצמו פורסמו גם הערכות מבניות, לרבות אומדן מספר הגנים, שעמד אז על כ-30 אלף, לעומת הערכות מוקדמות גבוהות משמעותית. הנתון הזה שינה הנחות עבודה במחקר רפואי ובביולוגיה מולקולרית, כי הוא חיזק את התפיסה שמורכבות ביולוגית אינה נשענת רק על “מספר גנים”, אלא גם על מנגנוני בקרה, ביטוי גנים ושילובים בין חלבונים. מבחינה יישומית, המידע איפשר לתכנן מחקרים על מחלות תורשתיות ועל מנגנונים ביולוגיים, כולל זיהוי אזורים בגנום שקשורים לסיכון מוגבר למחלות.

המודל הזה השפיע רבות על תעשיית הביו טק, כולל על היכולת של חברות להציע שירותי ניתוח נתונים, לפתח בדיקות דיאגנוסטיות, ולבנות פלטפורמות מחקר על בסיס מידע ציבורי. הוא גם התחבר לשאלות של קניין רוחני: מה אפשר לרשום כפטנט, מה נחשב תגלית ומה נחשב המצאה, ואיך רגולציה תתייחס למידע גנטי בשימוש מסחרי או רפואי.

• המשקיעים ממתינים לדוח ברקשייר: האם באפט המשיך למכור אפל ובנק אוף אמריקה?
• המשימה של ילדיו של וורן באפט: לחלק 150 מיליארד דולר ב-10 שנים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בתחילת שנות האלפיים פעלו בארצות הברית יותר מ-1,500 חברות ביו טק, ושווי השוק המצטבר של התחום נאמד בכ-300-400 מיליארד דולר. מדד הנאסד"ק ביוטכנולוגיה כלל מאות חברות, והוא הושפע מהתפתחויות מדעיות, מתהליכי ניסויים קליניים, וממימון שנכנס לתחום. במקביל נמשכה תנודתיות רחבה בשוקי ההון על רקע סוף תקופת הבועה הטכנולוגית, ולכן גם חברות מדעי החיים חוו תנודות בהתאם להערכות לגבי יכולת תרגום המחקר להכנסות. במילים אחרות, טיוטת הגנום נתפסה כתשתית שממנה אפשר לגזור שווקים חדשים, אבל קצב התרגום למוצרים מסחריים היה תלוי בזמן, בניסויים ובהסכמות רגולטוריות.

באותה תקופה חברות תרופות גדולות, כולל פייזר, מרק וג’ונסון אנד ג’ונסון, פעלו עם תקציבי מחקר ופיתוח של מיליארדי דולרים בשנה, והגדילו השקעות בכלים שמבוססים על מידע גנטי, כמו זיהוי מטרות תרופתיות, סיווג תתי אוכלוסיות לניסויים קליניים, ושילוב בדיקות גנטיות בתהליכי פיתוח. לצד זה, מערכות בריאות וממשלות החלו לעסוק באופן שבו מידע גנטי משתלב בביטוח בריאות, בפרטיות מידע, ובכללים לשימוש במידע רפואי רגיש. נבנו גם תשתיות לאיסוף דגימות ולמאגרי מידע, כולל יוזמות לאומיות שמטרתן לצבור נתונים גנטיים ומידע קליני לצורכי מחקר, תוך עלויות תפעול של עשרות עד מאות מיליוני דולרים במסגרות שונות.

15 בפברואר 1971 - בריטניה עוברת לשיטת מטבע עשרונית, השילינג מבוטל

ב-15 בפברואר 1971 נכנסה לתוקף בממלכה המאוחדת ובאירלנד רפורמה מוניטרית שבמסגרתה הוחלפה השיטה הישנה, שהתבססה על 20 שילינג לפאונד ו-12 פני לשילינג, בשיטה עשרונית של 100 פני לפאונד אחד. עד אותו יום כלל פאונד אחד 240 פני, מבנה שחייב חישובים מורכבים בעסקאות, בהנהלת חשבונות ובחוזים פיננסיים.

• בנק ההשקעות המוביל פשט רגל ומה קרה היום לפני 78 שנה
• הווירוס שהשבית שרתי דואר בכל העולם ומה קרה היום לפני 39 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ממשלת ישראל משיקה את פרויקט המטוס השאפתני ומה קרה היום לפני...

הממשלה הבריטית הקימה גוף ייעודי לניהול המעבר והשקיעה מיליוני פאונדים בהנפקת מטבעות ושטרות חדשים ובהסברה לציבור. בנקים מסחריים עדכנו מערכות מחשוב, רישום ריביות, חוזי הלוואות ואג"ח. עסקים קמעונאיים החליפו קופות רושמות ותוויות מחירים, וגופים ציבוריים עדכנו תשלומי שכר, מסים וקצבאות. המעבר בוצע ביום אחד שכונה Decimal Day, אך ההיערכות נמשכה חודשים רבים לפני כן.

שוק ההון בלונדון, שבו נסחרו מניות ואג"ח של תאגידים גדולים לרבות בריטיש פטרוליום, יוניליוור וברקליס, עבר התאמות טכניות בחישובי תשואות וריביות. באותה תקופה עמד התוצר המקומי הגולמי של בריטניה על כ-100 מיליארד פאונד בשנה. הרפורמה השפיעה על כלל המשק, כולל חוזי שכירות, פוליסות ביטוח והסכמי סחר, וחייבה תיאום בין המגזר הציבורי לפרטי בהיקף ארצי.

15 בפברואר 1955 -  Berkshire מתמזגת עם Hathaway, תחילת דרכו של קונצרן ענק

ב-15 בפברואר 1955 הושלם מיזוג בין Berkshire Fine Spinning Associates לבין Hathaway Manufacturing Company, שתי יצרניות טקסטיל שפעלו בניו אינגלנד והעסיקו אלפי עובדים. החברה המאוחדת, Berkshire Hathaway, רשמה מחזור מכירות של עשרות מיליוני דולרים בשנה ופעלה בענף שסבל מתחרות גוברת מיבוא זול ומשחיקה ברווחיות.

בשנת 1965 רכש וורן באפט שליטה בחברה באמצעות שותפות ההשקעות שניהל. באותה עת נסחרה החברה בשווי שוק של כ-20-30 מיליון דולר, ומחיר המניה עמד על עשרות דולרים. בהמשך הופסקה פעילות הטקסטיל, והחברה החלה לרכוש חברות בתחומי ביטוח, תעשייה ושירותים. בשנת 1967 נרכשה National Indemnity ובהמשך גייקו, שהפכה למנוע רווח מרכזי בקבוצה.

לאורך השנים הורחבה הפעילות לתחומי אנרגיה, רכבות, ייצור וקמעונאות. בין היתר נרכשה חברת הרכבות BNSF בעסקה של עשרות מיליארדי דולרים, והורחבה פעילות האנרגיה באמצעות Berkshire Hathaway Energy. במקביל נבנה תיק השקעות סחיר שכלל החזקות משמעותיות בקוקה קולה, אמריקן אקספרס, אפל וחברות נוספות, בהיקף של מאות מיליארדי דולרים.

במהלך השנים הפך באפט לדמות מרכזית בשוק ההון האמריקאי ולסוג של גורו משקיעים, כאשר מכתביו השנתיים לבעלי המניות והאסיפה השנתית של החברה משכו עשרות אלפי משתתפים מדי שנה. נכון לשנים האחרונות נסחרת ברקשייר האתאווי בשווי שוק שנע סביב 800 מיליארד-טריליון דולר, בהתאם לתנודות בשווקים. מניית Class A נסחרת במחיר של מאות אלפי דולרים למניה, והחברה מחזיקה עשרות חברות תפעוליות ומנהלת נכסים והשקעות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.

בתחילת 2026 פרש באפט מתפקידו ופינה את מקומו למנכ"ל גרג אבל. 

15 בפברואר 1948: הגיליון הראשון של העיתון מעריב יוצא לאור

ב-15 בפברואר 1948 יצא לאור הגיליון הראשון של עיתון מעריב, שהוקם על ידי קבוצת עיתונאים שפרשו מידיעות אחרונות. העיתון פעל כחברה פרטית בשוק שבו נמכרו עשרות אלפי עותקים ביום. בשנות החמישים והשישים עלתה תפוצתו לעשרות אלפי עותקים ובהמשך למאות אלפים ביום, והוא היה לאחד העיתונים המרכזיים בישראל. הכנסותיו נשענו על מכירת גיליונות ועל פרסום מסחרי בתחומי נדל״ן, רכב, תעשייה ומודעות דרושים.

במשך שנים החזיק העיתון בנתח משמעותי משוק הפרסום המודפס. עם התגברות התחרות בשנות התשעים ובהמשך עם כניסת עיתונים חינמיים ואתרי אינטרנט, חלה ירידה בהכנסות מפרסום וממכירת גיליונות. העיתון צבר חובות של מאות מיליוני שקלים, ובשנת 2012 נכנס להליך הקפאת הליכים בבית המשפט. בהמשך נמכר לשלמה בן צבי ולאחר מכן עבר לשליטת אלי עזור.

במהלך השנים בוצעו קיצוצים בכוח האדם, צמצום פעילות הדפוס וסגירת מהדורות. כיום תפוצת המהדורה המודפסת נאמדת באלפי עד עשרות אלפי עותקים ביום, נתון נמוך משמעותית משיאי העבר. במקביל פועל אתר אינטרנט המספק תוכן חדשותי ודיגיטלי, כחלק ממגמה רחבה בענף התקשורת בישראל של מעבר מפרינט לפלטפורמות מקוונות.