14% מהתמ"ג בסכנה? מהפכת ה-AI מאיימת על עמוד השדרה של המשק הישראלי
הנפילות הדו-ספרתיות במניות ה-IT הן רק קצה הקרחון; אלכס זבז'ינסקי ממיטב מזהיר: "שני שלישים מיצוא השירותים הישראלי מבוססים על פעילות אינטלקטואלית שהבינה המלאכותית מסוגלת להחליף"
במשך חודשים ארוכים זה היה נראה ש"בהלת ה-AI" ואיך שהיא משפיעה על המודלים העסקיים היא בעיקר נחלתן של חברות SaaS וטכנולוגיה בוול סטריט. שם, הנרטיב כבר החל לתמחר חברות לפי מידת המאוימות שלהן מהבינה המלאכותית, אבל אצלינו היה נראה כי נוצר נתק מסוים, בדומה לשאר הענפים בבורסה. היו דיבורים, היו גם ירידות מתונות, אבל השוק המקומי שמר על איפוק יחסי. אבל, בתחילת חודש פברואר הסנטימנט השלילי חלחל מעבר לים והכה בעוצמה רבה במניות התוכנה, התקשורת וטכנולוגיות המידע הנסחרות בתל אביב.
האות ניתן ב-4 בפברואר, במה שהפך
ליום של מכירות המוניות ופאניקה בשווקים. הטריגר לטלטלה היה השקת כלי AI חדש מבית חברת אנת'רופיק (Anthropic), שהציג יכולות ניתוח נתונים וביצוע משימות מורכבות בהתערבות אנושית מינימלית. היכולות המרשימות של "קלוד" הציתו מחדש את החשש כי עבודת התיכנות ושירותי המחשוב
המסורתיים עומדים בפני שינוי בלתי הפיך. בוול סטריט נמחקו כ-300 מיליארד דולר מסקטור התוכנה ביום אחד, ובתל אביב נרשם "יום שחור" שהענף לא ידע כמותו למעלה מארבע שנים. ביום מסחר בודד נחתכו מניות רבות בשיעורים דו-ספרתיים ומדד המניות הרלוונטי צלל ב-6%. מתחילת השנה,
המניות כבר עמוק מתחת למים, פורמולה איבדה 32%, וואן רושמת ירידה של 29%, מלם תים איבדה 28%, מטריקס ב-27%, וחילן ירדה ב-16%.
איום ישיר על 14% מהתמ"ג הישראלי
הדיון על העתיד של ה-IT משתלב בתוך תמונה
רחבה ומדאיגה הרבה יותר לגבי מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, מתייחס בסקירה שלו להשפעה האפשרית של הבינה המלאכותית על יצוא השירותים ומציב את הסוגיה ברמה המאקרו-כלכלית. "מנוע הצמיחה של ישראל מאותגר", הוא כותב. "יצוא
השירותים מהווה כ-53% מסך היצוא של ישראל או כ-14% מהתמ"ג. הוא החלק הצומח ביותר של התמ"ג הישראלי. כ-85% מסך יצוא השירותים הם שירותים עסקיים שברובם קשורים למגזר ההייטק הישראלי".
- Brandlight, שמסייעת לתאגידים לשפר את הפרסום שלהם בכלי AI, גייסה 30 מיליון דולר
- "הבנו שבמקום לנסות להחליף את האקסל, מוטב לרתום ולמנף אותו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זבז'ינסקי מפרט כי החשיפה אינה תיאורטית בלבד אלא נוגעת לליבת הפעילות של הענף. "חלק גדול מאוד מיצוא השירותים העסקיים עלול, במידה כזאת או אחרת, להיות מאוים מההתפתחויות בתחום AI", הוא מציין. לדבריו, כרבע מסך יצוא השירותים העסקיים משקף מחקר ופיתוח בתחומי התוכנה ובתחומים נוספים; 15% הם רישיונות לשימוש בתוכנה; 12% שירותי מחשוב; 9% תוכנה מותאמת ולא מותאמת אישית; ועוד כ-11% שירותי ניהול, ייעוץ, תקשורת, מידע ושירותים משפטיים. במילים אחרות, חלק ניכר מהיצוא נשען על עבודה אינטלקטואלית מבוססת ידע ותוכנה.
"אפשר להעריך שכ-2/3 מיצוא השירותים הישראלי נשען על פעילות אינטלקטואלית מבוססת תוכנה ומו"פ. זה 'תחום התמחות' של AI אשר יכול להוות איום משמעותי על הפעילות בישראל, אך גם לייצר הזדמנות ע"י הגברת פריון בתחומים הייחודיים לישראל (סייבר, תחום הביטחון וכו')".
כלומר, אותה טכנולוגיה שמאיימת לשחוק מודלים עסקיים קיימים, עשויה במקביל להעלות פריון ולחזק יתרונות יחסיים, אם תוטמע נכון.
ההשפעה אינה נעצרת בגבולות ההייטק. "כמובן שבעקיפים הפעילות בתחום זה משפיעה על הרבה מאוד תחומים אחרים בישראל, החל מהצריכה הפרטית,
שוק הנדל"ן למשרדים, שירותים עסקיים וכו'", הוא מזכיר. הפגיעה, אם תתרחש, עלולה לחלחל למעגלים רחבים יותר של המשק דרך שכר, ביקושים ופעילות נלווית.
- ישראל וארה"ב מעמיקות את שיתוף הפעולה במאבק בפשיעה כלכלית
- וואווי סוגרת את פעילות הענן בישראל: כ-60 עובדים יפוטרו ממרכז הפיתוח
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- כמה שווה אושר כהן?
"נציין שכ-60% מהמכירות של מרכזי המו"פ בישראל מיועד לשוק האמריקאי", כותב זבז'ינסקי, ולכן "ההתפתחויות בחברות הטכנולוגיה בארה"ב שמניותיהן נחתכו לאחרונה יכולות להשפיע מהר מאוד על פעילות החברות בישראל". אם תאגידים אמריקאיים יחליטו לקצץ תקציבי פיתוח,
להאט השקעות או להטמיע כלי AI במקום להרחיב צוותים חיצוניים, מרכזי הפיתוח המקומיים עלולים להרגיש זאת במהירות.
השורה התחתונה היא אמביוולנטית מבחינתו: "מנוע הצמיחה של ישראל, יצוא השירותים, קשור בעיקרו לעבודה אינטלקטואלית שהבינה המלאכותית עשויה להגביר פריון שלה, אך גם להחליפה".
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי מיטב בית השקעות, צילום: רועי מזרחי
