ניסוי הענק שהדהים את הכלכלנים חשף: שבוע עבודה קצר מעלה את הרווחים

במשך מאה שנה, שבוע העבודה המלא היה אקסיומה מדעית כמעט. 8 שעות ביום, 5 ימים בשבוע - זה הסטנדרט שנקבע בתחילת המאה ה-20 ושרד עד היום. אבל מחקר שנערך באוניברסיטת בוסטון מראה שאפשר אחרת, ואפילו עדיף. 141 חברות ב-6 מדינות, 2,900 עובדים, 6 חודשים של ניסוי - והתוצאות מפתיעות.

המחקר, שהיה הגדול ביותר שנעשה אי פעם על שבוע עבודה מקוצר, נערך בשנים 2023-2022 וכלל 141 חברות ב-6 מדינות - בריטניה, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ואירלנד.

תקופת הניסוי נקבעה ל-6 חודשים, והכללים היו פשוטים: עובדים יעבדו 4 ימים בשבוע (32 שעות), יקבלו את אותה משכורת כמו בעבודה של 5 ימים, והחברות יתחייבו לשמור על אותה רמת שירות ללקוחות. מנהלי המחקר הבהירו כי לא מדובר בדחיסה של 40 שעות ל-4 ימים אלא בהפחתה אמיתית של שעות העבודה ב-20%.

בסוף תקופת ניסוי של 6 חודשים, החוקרים עקבו אחר ההחלטות של החברות. 97% מהחברות החליטו להמשיך עם שבוע עבודה בן 4 ימים. כשנה לאחר מכן, כשהחוקרים עשו מעקב נוסף, 92% מהחברות עדיין המשיכו, והחליטו שלא יחזרו ל-5 ימי עבודה בשבוע.

• ביהמ"ש: למעסיק יש זכות להחזיר עובדים לעבודה מהמשרד
• "לא כל העובדים רוצים מודל שלושה ימים מהמשרד ויומיים מהבית ויש מעסיקים שרוצים גמישות"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מדובר בחברות מכל הגדלים והענפים: חברות טכנולוגיה, משרדי ייעוץ, מפעלי ייצור, ארגוני שירות, חברות עיצוב ושיווק. החברה הקטנה ביותר מנתה 5 עובדים, הגדולה ביותר - 250 עובדים.

ההפתעה: במקום לרדת, ההכנסות עלו

אחד החששות המרכזיים של חברות היה שהפחתת שעות עבודה תפגע בהכנסות. הנתונים מראים את ההפך: ההכנסות הממוצעות של החברות עלו ב-8% במהלך תקופת הניסוי, לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת.

איך זה אפשרי? החוקרים זיהו כמה מנגנונים:

פרודוקטיביות גבוהה יותר: לאחר 3 ימי מנוחה במקום 2 בלבד, העובדים חזרו לעבודה ממוקדים ואנרגטיים יותר. דיווחים של מנהלים הראו שעובדים השלימו ב-32 שעות את אותו היקף עבודה שבעבר לקח להם 40 שעות.

• אמזון ברצף הירידות הארוך מאז 2006
• מאסק בוחן מימון מחדש לחוב של 18 מיליארד דולר לקראת הנפקת SpaceX
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מורגן סטנלי: "המניות האלו יעלו מעל 100%; הזדמנות במרכזי...

פחות חופשות מחלה: העובדים לקחו 65% פחות ימי מחלה במהלך תקופת הניסוי. יום חופשי נוסף בשבוע אפשר טיפול רפואי מונע (ביקורי רופא, טיפולי שיניים), ללא צורך בהיעדרות מהעבודה.

פחות תחלופה: בתקופת הניסוי חלה ירידה של 57% בשיעור ההתפטרויות. התוצאה: החברות חסכו עלויות גיוס, הכשרה וזמן שלוקח עד שעובד חדש נכנס לתפקיד.

שיפור בגיוס: 42% מהחברות דיווחו ששבוע של 4 ימים הפך אותן לאטרקטיביות יותר למועמדים איכותיים. בענפים תחרותיים מדובר ביתרון משמעותי.

ירידה של 71% בשחיקה

אבל המדד הדרמטי ביותר היה השחיקה. החוקרים השתמשו בשאלון המקובל ביותר למדידת שחיקה תעסוקתית - וביצעו מדידות לפני הניסוי, במהלכו ואחריו.

לפני הניסוי: 50% מהעובדים דיווחו על רמות גבוהות של שחיקה - תשישות רגשית, ציניות כלפי העבודה ותחושת חוסר יעילות.

אחרי 6 חודשים: רק 14.5% דיווחו על שחיקה - ירידה של 71%. התפלגות התשובות הראתה שיפור בכל שלושת הממדים של שחיקה: תשישות רגשית ירדה ב-73%, ציניות ירדה ב-8%, ותחושת חוסר היעילות ירדה ב-65%.

החוקרים בדקו גם מדדים אובייקטיביים של מתח: הדיווחים על בעיות שינה ירדו ב-54%, והשימוש בתרופות נגד חרדה ודיכאון ירד ב-29% (על בסיס דיווח עצמי). 

המחקר כלל גם מדדים של איכות חיים. העובדים מילאו שאלונים על סיפוק מהחיים, יחסים משפחתיים, בריאות נפשית וגופנית.

• במדד "סיפוק מהחיים", חלה עלייה ממוצעת של 1.2 נקודות בסקלה של 1-10 - שיפור משמעותי מבחינה סטטיסטית.
• זמן משפחתי: עובדים דיווחו על עלייה של 62% בזמן האיכות המשפחתי. עובדים עם ילדים קטנים דיווחו על שיפור ניכר ביחסי הורה-ילד.
• אורח חיים בריא: העובדים דיווחו על עלייה של 37% בפעילות גופנית סדירה. יום חופשי נוסף אפשר לעובדים להתחיל שגרת ספורט, לאחר שבעבר לא היה להם זמן להקדיש לכך. כמו כן, גם זמן השינה התארך: העובדים ישנו בממוצע 7.4 שעות בלילה, לעומת 6.7 שעות לפני הניסוי - עלייה של 42 דקות.

איך החברות עשו את זה?

החוקרים תיעדו את האסטרטגיות שהחברות השתמשו בהן כדי לשמור על פרודוקטיביות גם ב-32 שעות:

·        צמצום ישיבות: החברות קיצרו ישיבות ב-35% בממוצע וביטלו 40% מהישיבות שלא הביאו תוצאות מדידות. כלל אצבע נפוץ היה: ישיבה עד 30 דקות, עם אג'נדה ברורה.

·        ביטול "זמן מת": חברות זיהו פעילויות שגזלו זמן אבל לא תרמו: אימיילים מיותרים, דיווחים כפולים, שיחות טלפון שיכלו להסתכם בהודעות טקסט וכדומה.

·        אוטומציה: 68% מהחברות השקיעו בכלי אוטומציה למשימות חוזרות - מענה אוטומטי ללקוחות, מערכות דיווח אוטומטיות, תזמון פגישות ממוכן.

·        פיצול אחריות: חברות הקפידו שלפחות שני אנשים יהיו מזוהים עם כל תפקיד קריטי, כדי שלא יהיו כשלים נקודתיים ביום שבו בעל התפקיד בחופש.

·        בחירת היום החופשי: 65% מהחברות נתנו לעובדים לבחור באיזה יום יהיה היום הרביעי החופשי (שישי או שני), כדי להתאים למשפחה ולצרכים אישיים.

לא הכול ורוד: האתגרים והכישלונות

המחקר גם תיעד חברות שלא התמודדו בהצלחה עם המעבר לשבוע עבודה של 4 ימים. בתום ששת חודשי הניסוי, 3% מהחברות חזרו לשבוע של 5 ימים.

מה היה המכשולים?

·        תחום שירות עם כיסוי 24/7: חברות שנדרשו לספק שירות רציף לאורך השבוע (למשל: מוקדי שירות, שירותי חירום) התקשו יותר. נדרשו להן פתרונות כמו משמרות או שבועות מתחלפים, וזה היה מורכב יותר.

·        תעשיות עם שרשרת אספקה קשיחה: חברות ייצור שהיו תלויות בספקים שעובדים 5 ימים בשבוע התקשו לתאם. אם ספק פעיל בימים א'-ה' והעובדים עובדים רק א'-ד', אין אף אחד שיקבל משלוחים בימי ה'.

·        חוסר מחויבות של ההנהלה: החברות שכשלו היו אלו שבהן ההנהלה העליונה לא באמת האמינה בשבוע של 4 ימים, והתייחסה לזה כ"ניסוי" זמני. ללא מחויבות מלמעלה, קשה לעשות את השינויים התפעוליים הנדרשים.

ראייה גלובלית ותחזית לעתיד

המחקר בדק גם הבדלים בין מדינות. בבריטניה, שם הניסוי היה הגדול ביותר (61 חברות), 91% מהחברות המשיכו. בארה"ב - 89%. באוסטרליה - 95%.

החוקרים ייחסו את ההבדלים לתרבות עבודה מקומית. במדינות עם תרבות שמקדשת נוכחות פיזית,  היה קשה יותר לשכנע מנהלים שפחות שעות אין משמעו פחות עבודה.

כיום, צוות החוקרים ממשיך לעקוב אחר החברות. בבדיקת מעקב שנערכה שנה אחרי תחילת הניסוי, 87% מהחברות עדיין עבדו 4 ימים בשבוע. הנתון שירד מ-92% ל-87% נגזר מחברות שעברו שינוי בעלות או מיזוג, לא בגלל חזרה מרצון לשבוע של 5 ימים.

אולם למרות המסקנות החיוביות, החוקרים נזהרים מהכללה מוקדמת: "שבוע עבודה של 4 ימים לא מתאים לכל חברה", הם מתריעים בראיון שנערך לאחר פרסום המחקר. "אבל הנתונים מראים שזה בהחלט ריאלי עבור חברות רבות, בעיקר בסקטורים של ידע ושירותים מקצועיים".