שיטה חדשה להלבנת מזומנים דרך כספומטים: רשות המסים חושפת מנגנון העלמות במכולות ופיצוציות

רשות המסים מרחיבה את המאבק בהון השחור וחושפת מנגנון חדש יחסית להלבנת מזומנים דרך כספומטים פרטיים שמוצבים במכולות ופיצוציות. מדובר ב...שיטה שנראית לכאורה לגיטימית, אבל בפועל שימשה על פי החשד להסוואת הכנסות במיליוני שקלים.

במוקד אחת הפרשות עומד בעל מרכול ומשרד תיווך מראשון לציון, שעל פי החשד הזרים במשך שנים כספי מזומן שקיבל מלקוחות אל מכשיר כספומט שפעל בבית העסק. כנגד ההפקדות קיבל העברות בנקאיות מהחברה שמפעילה את הכספומט, בתוספת עמלה. מבדיקת חשבונותיו עלה כי בין השנים 2020 ל-2024 הופקדו לחשבונו מעל 20 מיליון שקל מחברת הכספומטים.

איך זה עובד ולמה זה בעייתי

כספומטים פרטיים בבתי עסק מופעלים על ידי חברות שקיבלו רישיון מרשות שוק ההון. בחלק מהמקרים החברה עצמה מתפעלת את המכשיר ומשלמת שכירות לבעל העסק, ובמקרים אחרים בעל העסק מתפעל את המכשיר ומקבל עמלה על כל משיכה.

ההסדר החוזי קובע כי מחזיק המכשיר חייב לפתוח חשבון בנק ייעודי שאליו מועברים הכספים מהחברה, והכסף שמוזן למכשיר אמור להימשך רק מאותו חשבון. אלא שעל פי החשד, בעל העסק נמנע מפתיחת חשבון ייעודי ועשה שימוש בחשבונות העסקיים הרגילים שלו. במילים אחרות, הכסף מהמכירות והכסף שיועד למילוי הכספומט התערבבו. זה יצר קושי להבחין בין הכנסות מדווחות לבין מזומן שלא נרשם כלל.

• מחשבון: בכמה יעלה השכר שלכם בעקבות השינויים במדרגות המס?
• רשות המסים בהקלות נוספות: דחיות בדיווחים, הארכת אישורים ושחרור החזרים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בבדיקת ניהול ספרים נמצאו גם אי רישומים של עשרות אלפי שקלים, לרבות עמלות שקיבל מהפעלת המכשיר. מדובר בנתונים שמחזקים את החשד לשיטה סדורה ולא לטעות נקודתית.

מקרה נוסף באשדוד והרחבת החקירות

במקביל, רשות המסים חשפה מקרה נוסף באשדוד, שבו נחקר בעל פיצוציה בחשד שפעל באופן דומה. גם שם על פי החשד הוזרמו מזומנים שלא דווחו אל מכשיר כספומט, ובהמשך התקבלו העברות בנקאיות מהחברה המפעילה. בחיפושים נתפסו מזומנים, מסמכים, שעון יוקרה ושני רכבי ב.מ.וו, והוקפאו חשבונות בנק.

נראה שמדובר בתופעה רחבה יותר ולא באירוע בודד. רשות המסים מזהה כי השימוש בכספומטים פרטיים יוצר פתח לניצול, אם כי רוב בעלי העסקים פועלים כדין. עם זאת, כאשר לא נפתח חשבון ייעודי וכאשר אין הפרדה ברורה בין כספי העסק לכספי תפעול המכשיר, נוצר מרחב שמאפשר העלמות.

• מחשבון: מה המצב הכלכלי שלכם?
• "אתה מגיע למסקנה שאפשר להתקיים בלי עבדות"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מחשבון: בכמה יעלה השכר שלכם בעקבות השינויים במדרגות המס?

העלמות מס והלבנת הון - השיטות המוכרות והמאבק של הרשויות

הון שחור והלבנת כספים אינם תופעה חדשה. הרבה לפני עידן הקריפטו והמערכות הדיגיטליות, פעלו גורמים שונים להסוות הכנסות, להסתיר רווחים ולהכניס כסף לא מדווח למערכת הפיננסית הלגיטימית. לאורך השנים התגבשו שיטות מסורתיות שחוזרות על עצמן, בעוד הרשויות משכללות את כלי האכיפה, ההצלבה והמודיעין הכלכלי. כדי להבין את התמונה המלאה צריך להפריד בין שני שלבים עיקריים - יצירת כסף לא מדווח, ולאחר מכן החדרתו למערכת החוקית.

השלב הראשון - יצירת כסף לא מדווח

הבסיס להלבנת הון הוא כסף שלא דווח לרשויות - בין אם מדובר בהעלמת מס בעסק פעיל, עבודה בשחור או פעילות פלילית. אחת השיטות המסורתיות היא אי רישום תקבולים במזומן בעסקים עתירי מזומן כמו מסעדות, קיוסקים, חנויות נוחות, נותני שירותים או תחנות שטיפה לרכב. כאשר חלק מהעסקאות אינן נרשמות בקופה, נוצר פער בין המחזור האמיתי לבין המחזור המדווח.

שיטה נוספת היא שימוש בחשבוניות פיקטיביות - רישום הוצאה שלא התקיימה בפועל כדי להקטין את הרווח החייב במס. לעיתים מדובר ברשת שלמה של חברות שמנפיקות חשבוניות זו לזו, כאשר בפועל לא סופקה כל סחורה או שירות. בכך נוצר קיזוז מס מלאכותי שמקטין את תשלום המע"מ והמס הישיר. דרך אחרת היא תשלום שכר לעובדים באופן חלקי במזומן, ללא דיווח מלא. במקרה כזה גם המעסיק וגם העובד נהנים לכאורה מתשלום מס מופחת, אבל בפועל נצברות חשיפות פליליות ואזרחיות.

השלב השני - החדרת הכסף למערכת החוקית

לאחר שהכסף נוצר מחוץ לדיווח, האתגר הוא להכניס אותו למערכת הבנקאית מבלי לעורר חשד. אחת הדרכים המסורתיות היא ערבוב בין כספים חוקיים ללא חוקיים דרך עסק קיים. עסק שמציג מחזור גבוה יחסית יכול, לכאורה, להכניס לקופה גם מזומנים שלא נבעו ממכירות אמיתיות. בדוחות זה נראה כמו פעילות שוטפת.

שיטה מוכרת נוספת היא שימוש בחברות קש - חברות שנרשמות על שם בני משפחה, עובדים או גורמים שלישיים, במטרה לנתק את הקשר הישיר בין בעל ההון לבין הכסף. כך נוצר מבנה משפטי שמקשה על איתור הבעלות האמיתית.

יש גם שימוש ברכישת נכסים - נדל"ן, כלי רכב יוקרתיים, תכשיטים או יצירות אמנות. לאחר תקופה הנכס נמכר, והכסף שמתקבל מהמכירה מוצג כרווח לגיטימי. במקרים מסוימים נעשה שימוש גם בהלוואות פרטיות מדווחות לכאורה - אדם מפקיד מזומן אצל צד שלישי, וזה מחזיר לו בהעברה בנקאית כהחזר הלוואה.

המערכת הפיננסית והפיקוח

בעשורים האחרונים הוחמרו מאוד כללי הדיווח. הבנקים מחויבים לזהות פעילות חריגה - הפקדות מזומן גדולות, ריבוי פעולות לא תואמות פרופיל, או תנועות בין חשבונות שאין להן היגיון עסקי ברור. קיימת חובת זיהוי לקוח, תיעוד מקור כספים ודיווח על פעולות בלתי רגילות לרשות לאיסור הלבנת הון.

בנוסף, רשות המסים מצליבה מידע ממע"מ, מס הכנסה, דיווחי בנקים, רישומי מקרקעין ונתונים בינלאומיים. שיתופי פעולה בין מדינות מצמצמים את האפשרות להסתיר כספים מעבר לים. מה שבעבר נשען על חיסיון בנקאי במדינות מסוימות, הפך שקוף יותר בזכות הסכמי חילופי מידע.

הלבנת הון והעלמת מס הן עבירות פליליות חמורות. מעבר לקנסות כבדים ולשומות מס רטרואקטיביות, קיימת אפשרות לחילוט נכסים, הקפאת חשבונות ואף עונשי מאסר. גם במישור האזרחי הנזק משמעותי - הליכים משפטיים ממושכים, פגיעה במוניטין וקושי לפעול במערכת הבנקאית.