נכנס למוסך בגלל נזילת שמן - וזה מה שקיבל בחזרה

זה התחיל בתקלה קטנה. באפריל 2023 הביא אלון מנטין את הניסאן פאת'פיינדר שלו, מודל 2011, למוסך מנהטן יבוא ומכירת מנועים בגלל נזילת שמן מהמנוע. מנהל המוסך, מאזן עבד אל עזיז, קבע שצריך להחליף סט אטמים, והציע לו להזמין אותם מחו"ל כדי לחסוך. מנטין שילם 410 יורו על האטמים, ובמאי 2023 השאיר את הרכב במוסך לתיקון.

כמה ימים אחר כך הוא הגיע לבקר וגילה שהמנוע כבר פורק מהרכב. לטענתו, מנהל המוסך אמר לו שאחד העובדים סדק את המנוע במהלך העבודה, והבטיח שהמוסך ייקח אחריות וידאג למנוע חלופי. המוסך טען מנגד שהסדק היה ישן, ושהוא התגלה רק אחרי שהמנוע פורק ונשלח לחרט.

בחודשים הבאים חיפשו הצדדים מנוע חלופי מפירוק, בארץ ובחו"ל, ואפילו בדובאי, אך בלי הצלחה. הצעה לקנות מנוע חדש מהיצרן בכ-80 אלף שקל נדחתה על ידי מנטין כי היא לא היתה משתלמת. בשלב מסוים המוסך אפילו החנה את הרכב ברחוב, ומנטין קיבל דו"ח חניה של 100 שקל מעיריית נס ציונה. בספטמבר 2023 הודיע המוסך סופית שאין לו מנוע, וחברת הביטוח שלו סירבה לשלם.

בדצמבר 2023 הגיש מנטין תביעה על סכום של 65,643 שקל, ובאותו הערב הוא גרר את הרכב מהמוסך. אז הגיעה ההפתעה הגדולה: לטענתו, הרכב רוקן לגמרי. לא רק המנוע נעלם, אלא גם תיבת ההילוכים, מערכת הטורבו, הבלמים וחלקים חיוניים נוספים. המוסך טען שכל החלקים שפורקו הונחו בתוך הרכב. עד מטעם התובע, דוד בר-גיל, שהיה במקום כשהרכב הועמס על הגרר, תיאר את המראה במלים פשוטות: "לא היה בו כלום. היו מסביב, היו חלקי פלסטיק שזרקו ברכב, לא היה מנוע והכל, היה ריק לגמרי". שמאי שבדק את הרכב יומיים אחר כך קבע שמדובר בטוטאל לוס.

"הדבר מדבר בעד עצמו"

הרשמת הבכירה נעמה פרס קיבלה את טענת מנטין שבמקרה כזה נטל ההוכחה עובר למוסך. כלומר לא הלקוח צריך להוכיח שהמוסך התרשל, אלא המוסך צריך להוכיח שלא התרשל. הסיבה: הרכב היה בשליטה המלאה של המוסך במשך חודשים, ומנטין לא יכול היה לדעת מה בדיוק קרה בפנים.

"מהלך דברים שבו טיפול באטמים ברכב, מסתיים באובדן מנוע הרכב מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת לא נקטה זהירות סבירה", כתבה הרשמת. גם טענת המוסך שהיה צריך להביא חוות דעת של מומחה למכונאות נדחתה. הרשמת הסבירה שמומחה שכזה היה צריך לבדוק את המנוע עצמו, אבל המנוע פורק ונבדק כשהיה אצל המוסך ולא הוחזר לבעל הרכב.

המוסך לא הצליח להוכיח שהסדק היה קיים לפני הטיפול. מנהל המוסך היה העד היחיד מטעמו, ובחקירה הנגדית הוא הודה שהמנוע פורק במוסך ושבמהלך העבודה נשברו ברגים ונגרם סדק. המוסך לא הביא את החרט ולא את העובדים שטיפלו ברכב, ולא הציג אף מסמך, צילום או רישום של העבודה.

"תמוה בעיני, הכיצד לא נערך תיעוד בזמן אמת בכרטסת העבודה של הרכב, בדבר קיומו של סדק במנוע", כתבה הרשמת, והוסיפה כי הגשת כרטסת עבודה ריקה "מעוררת חשש באשר לאותנטיות המסמך". לדבריה, מוסך צריך לתעד את מה שהוא עושה ברכב, וככל שהטיפול ארוך ומורכב יותר, כך הציפייה לתיעוד גדלה. המסקנה: המוסך התרשל, והוא אחראי לנזק.

העונש על הגריטה

אבל גם בעל הרכב לא יצא נקי. במרץ 2024, כשהתיק עדיין היה פתוח, הוא מסר את הרכב לגריטה. בכך נמנעה מהמוסך ומבית המשפט האפשרות לבדוק את הרכב ואת המנוע, אם הוא היה בתוכו. לפי הרשמת, "השמדת הראיה החפצית המרכזית בתיק, ביוזמתו של התובע גרמה לנזק ראייתי מהותי לנתבעת", ולכן הוטל עליו אשם תורם של 30%.

• תבע 38 אלף שקל ממוסך פריים מוטורס על נזק למנוע - ויקבל 8,750
• חמישה פרטים שהמוסך חייב למסור בכתב לפני שהוא נוגע ברכב

בית המשפט קיבל את חוות דעת השמאי במלואה, וקבע את הנזק הישיר בגלל אובדן הרכב על 40,912 שקל: שווי של 45,052 שקל פחות 4,140 שקל ששווים השרידים. לכך נוספו 1,967 שקל על האטמים, 700 שקל גרירה, 1,500 שקל עבור חוות הדעת, 100 שקל עבור דו"ח החניה (לפי פסק הדין, בזמן שהרכב היה בטיפול המוסך הוציא אותו זמנית מהשטח שלו והחנה אותו ברחוב הסמוך ואז קיבל דו"ח - שאותו שילם בעל הרכב) ו-3,000 שקל עוגמת נפש (מנטין ביקש 15 אלף). אגרת הרישוי ותשלומי הביטוח נדחו, משום שאלה הוצאות שבעל רכב משלם בכל מקרה.

בסך הכל נקבע הנזק על 48,179 שקל, ואחרי הורדה של 30% נשארו 33,725 שקל. המוסך ישלם עוד 5,500 שקל שכר טרחת עורך דין, 820 שקל אגרה ושכר העדים. הערובה של 7,500 שקל שהמוסך הפקיד בתיק תועבר לבעל הרכב על חשבון הסכום.