השבבים מחזיקים את היצוא היפני, אבל הקצב מאט בחודש השני ברציפות
מכונת היצוא של יפן ממשיכה לעבוד, אבל הקצב שלה מתחיל להתקרר. היצוא מהמדינה עלה בספטמבר ב-16.7% בהשוואה לתקופה המקבילה, שיעור נאה בכל קנה מידה, ועדיין רחוק מהתחזית של הכלכלנים שעמדה על כ-20%. מדובר בחודש ה-13 ברציפות של עלייה ביצוא, אבל גם בחודש השני ברציפות שבו קצב הצמיחה מאט, אחרי שביולי הגיע לשיא של כמעט ארבע שנים. בחודש הקודם עמד הגידול על 19.3%. לשם השוואה, ביולי זינק היצוא מיפן ב-23%.
הכוח המרכזי מאחורי היצוא היפני נשאר תעשיית השבבים. יצוא המוליכים למחצה עלה בכמעט 50% במונחי ערך, ויצוא המכונות לייצור שבבים טיפס בכ-44%. חלק מהביקוש הזה מגיע מהשקעות של יצרניות שבבים בדרום קוריאה, שקונות ציוד יפני. גם יצוא מכונות לייצור חשמל עלה בכ-23%, נתון שמשקף את ההשקעות הגדולות ברשתות חשמל ובמרכזי נתונים בעולם. בצד המסורתי, יצוא הרכבים החזיק מעמד יפה, במיוחד לאירופה, שם התאוששות כלכלית תומכת בביקוש.
גם החלוקה לפי יעדים מעניינת. המשלוחים לארה"ב קפצו בכ-23%, בעוד המשלוחים לסין, שותפת הסחר הגדולה של יפן, עלו בכ-8.6% בלבד. הפער הזה מבליט עד כמה הכלכלה היפנית נשענת כיום על הביקוש האמריקאי ועל שרשרת האספקה של ההשקעות בבינה מלאכותית. היצוא היה מנוע הצמיחה העיקרי של יפן במחצית הראשונה של השנה, ועזר לכלכלה הרביעית בגודלה בעולם להפתיע לטובה ברבעון הראשון.
בצד היבוא, הנתונים מספרים סיפור אחר לגמרי, שקשור למלחמה במזרח התיכון. היבוא עלה ב-18.9%, מעט מתחת לתחזית, ובהאטה חדה לעומת עלייה של 28% בחודש הקודם. אחת הסיבות: מכליות שהיו בדרך ליפן נאלצו לשנות מסלול ולהתרחק ממצר באב אל-מנדב, אחרי שהחות'ים הכריזו על מצור ימי נגד סעודיה, וכך משלוחים התעכבו. יבוא הנפט עלה בכ-51% במונחי ערך, אבל ההרכב השתנה מהותית. המשלוחים מארה"ב זינקו בשיעור של כ-820%, ואילו המשלוחים מהמזרח התיכון עלו בכ-1.5% בלבד.
כלומר, יפן, שתלויה כמעט לחלוטין ביבוא אנרגיה, מסיטה בפועל את מקורות האספקה שלה מערבה. מדובר בשינוי שעשוי להחזיק מעמד גם אם המתיחות במפרץ תירגע, משום שחוזים ארוכי טווח ותשתיות קליטה נבנים לאורך זמן. מצד שני, נפט מארה"ב עובר דרך ארוכה יותר, ועלויות ההובלה הגבוהות מכבידות על חשבון היבוא.
השילוב של יצוא חלש מהצפוי ויבוא יקר הוביל לגירעון מסחרי של כ-537 מיליארד ין, כ-3.4 מיליארד דולר. אומנם מדובר בשיפור משמעותי לעומת גירעון של כ-1.1 טריליון ין בחודש הקודם, אבל הגירעון גבוה פי שלושה בערך מהצפי של השוק, שעמד על כ-181 מיליארד ין. ככל שמחירי האנרגיה יישארו גבוהים, הגירעון עשוי להמשיך להכביד על הין.
בבורסה בטוקיו התגובה הייתה דווקא חיובית. מדד הניקיי עלה בכ-1.8% ומדד הטופיקס הוסיף כ-1.1%, אחרי ימים של ירידות חדות בבורסה ביפן. נראה שהמשקיעים התמקדו בכך שהיצוא עדיין צומח בקצב דו-ספרתי ושהביקוש לשבבים ולציוד יצור נשאר חזק.
ועדיין, הסיכונים ברורים. כלכלנים ביפן מזהירים שעימות ממושך במזרח התיכון עלול לפגוע בביקוש העולמי דרך מחירי אנרגיה גבוהים. סיכון נוסף, פחות צפוי אבל משמעותי, הוא האטה בהשקעות הבינה המלאכותית בארה"ב. האטה כזו עלולה לפגוע ביצוא היפני גם בעקיפין, דרך כלכלות אחרות באסיה שמספקות רכיבים לשוק האמריקאי וקונות ציוד מיפן.
הנתונים מגיעים לפני ההחלטה הקרובה של בנק יפן. אחרי ההעלאה שהביאה את הריבית לשיא של עשרות שנים, השוק מעריך שהבנק המרכזי ישאיר את הריבית ללא שינוי. האטה ביצוא לצד גירעון מסחרי ואינפלציה מיובאת מסבכים את המשימה, ונראה שהבנק יעדיף לחכות לנתונים נוספים.
