יותר מ-3,700 נקודות נמחקו מהניקיי בשבוע, ובסוף החודש החלטת הריבית ביפן
אדוונטסט, היצרנית היפנית של מערכות לבדיקת שבבים, איבדה ביום רביעי כ-15% מערכה במסחר אחד וסיימה את השבוע בירידה של 17%. טוקיו אלקטרון, ספקית ציוד הייצור הגדולה ביפן, ירדה בכ-15%. קיוקסיה, יצרנית שבבי הזיכרון, צנחה בכמעט רבע, ודיסקו, שמייצרת מכונות לחיתוך פרוסות סיליקון, איבדה כ-12%. יחד הן גררו את מדד הניקיי לירידה של כ-5.4% בשבוע, והמדד ננעל ביום שישי ב-65,324 נקודות, יותר מ-3,700 נקודות מתחת לנעילה של השבוע הקודם.
ביום רביעי לבדו ירד הניקיי ב-4.9%, הירידה היומית השנייה בגודלה שלו השנה, אחרי צניחה של 5.2% בתחילת מרץ.
קרן הסל הגדולה שעוקבת אחרי מדד טופיקס, שכולל כמעט את כל החברות הגדולות בבורסה של טוקיו, ירדה באותו שבוע בפחות מ-1%. הפער נובע משיטת החישוב. הניקיי משקלל את 225 המניות שלו לפי המחיר של מניה בודדת ולא לפי שווי השוק, ולכן מניה יקרה כמו אדוונטסט או טוקיו אלקטרון מזיזה אותו הרבה יותר מבנק ענק שהמניה שלו זולה. כשחברות השבבים עולות המדד ממריא, וכשהן נופלות הוא נופל איתן. מי שמחזיק קרן מחקה על הניקיי, בארץ או בחו"ל, הרגיש את זה השבוע הרבה יותר ממי שמחזיק קרן רחבה על השוק היפני.
טויוטה דווקא עלתה בשבוע הזה בכ-6%, הונדה בכ-4%, ומיצובישי UFJ, הקבוצה הבנקאית הגדולה ביפן, סיימה כמעט בלי שינוי. יצרניות הרכב נהנות כנראה מהין החלש. הדולר נסחר סביב 158 ין, לעומת כ-151 לפני שנה, וכל דולר שהן מרוויחות בארה"ב שווה יותר כשהוא מתורגם חזרה למטבע המקומי. השיא של השנה בשער נרשם בסוף יולי, קרוב ל-164 ין לדולר.
מדד השבבים של פילדלפיה איבד בשבוע האחרון כ-11%, והגל הזה הגיע גם לטוקיו. ההשפעה על יפן גדולה במיוחד, משום שחלק נכבד מהעלייה של הניקיי בשנה האחרונה הגיע מספקיות הציוד והזיכרון לתעשיית הבינה המלאכותית. לפני שנה עמד המדד על כ-48 אלף נקודות, בסוף יוני הוא ננעל בשיא של כ-72.4 אלף, ובתחילת החודש הניקיי חזר אל מעל 70 אלף נקודות על גל של קניות במניות השבבים. גם אחרי השבוע האחרון הוא גבוה בכ-35% מהרמה של אוקטובר שעבר.
בנק יפן מתכנס בסוף החודש להחלטת הריבית הבאה, ובסיום הדיון יפרסם גם את התחזית הרבעונית שלו לצמיחה ולמחירים. בספטמבר העלה הבנק את הריבית ל-1.25%, הרמה הגבוהה ביפן מאז אמצע שנות ה-90, ברוב של שבעה מול שניים. זו הייתה ההעלאה השנייה בתוך שלושה חודשים, אחרי שביוני הריבית עלתה ל-1%. שני חברי הוועדה שהתנגדו טענו שהאינפלציה עדיין מתחת ל-2% ושהכלכלה לא מאיצה מספיק כדי להצדיק צעד נוסף.
בהודעה של ספטמבר כתב הבנק שהוא ימשיך להעלות את הריבית אם הכלכלה והמחירים יתפתחו לפי התחזית. מדד המחירים בלי מזון טרי עלה אז בקצב של 1.5% עד 2% בשנה, והבנק צופה שהוא יעבור בבירור את יעד ה-2% במחצית השנייה של שנת הכספים, שהתחילה באפריל. בין הגורמים שהבנק מונה: מחירי הנפט, הביקוש העולמי לשבבים ולשרתים, והין החלש שמייקר את היבוא. מנגד, שוק מניות שמאבד גובה ומניות טכנולוגיה בירידה עשויים לחזק את מי שבוועדה מעדיף לחכות.
לכל העלאה ביפן יש גם השפעה מחוץ למדינה. משקיעים ברחבי העולם לווים ביין בריבית נמוכה ומשקיעים את הכסף בנכסים מניבים יותר, ועלייה בריבית היפנית מייקרת את העסקה הזאת. המנגנון הזה עלה לכותרות כשהין התחזק בכ-6% והספקולנטים הפכו כיוון. פרוטוקול הדיון של ספטמבר יתפרסם בתחילת נובמבר, כמה ימים אחרי ההחלטה הבאה.
