פתחה תיק בהוצל"פ על חוב ששולם, ותשלם לחייב

תארו לעצמכם שאתם מקבלים מכתב מההוצאה לפועל על חוב שכבר שילמתם עד השקל האחרון. זה בדיוק מה שקרה לגבר שבית הדין הרבני הגדול חייב אותו לשלם לאשה 86,666 שקל. הוא שילם והציג אסמכתאות, ובכל זאת נאלץ לשכור עורך דין כדי להתגונן. עכשיו קבע בית המשפט לענייני משפחה בירושלים שהאשה היא זו שתשלם על הבלגן הזה.

הסיפור התחיל כשהאשה פתחה תיק בהוצאה לפועל כדי לגבות את הסכום שנפסק לטובתה. בבקשה שהגישה היא ציינה שהגבר כבר העביר לה 65,100 שקל, ולטענתה נשארה יתרת חוב של כ-31.5 אלף שקל. לדבריה, כשהתשלומים נעצרו היא פנתה לעורך הדין שייצג אותה אז כדי לברר מה קורה. לאחר שלא קיבלה תשובה, היא פתחה את התיק.

הגבר לא התרגש. הוא הגיש בקשה בטענת "פרעתי", כלומר טען שהחוב כבר שולם, והראה שהעביר את כל הכסף. חלק מההעברות נכנסו לחשבון של עורך הדין שלה. השאר נכנסו לחשבון שלה עצמה, אחרי שעורך הדין ביקש שיתרת התשלומים תועבר ישירות אליה.

התברר שהאשה בכלל לא ידעה שעורך הדין שלה קיבל כסף. היא אמנם ראתה בחשבון הבנק הפקדות שלא זיהתה, אבל לא קישרה אותן לחייב. היא ביקשה לצרף את עורך הדין להליך, לזמן אותו לחקירה ולהשאיר את התיק פתוח כדי לברר את העניין.

"מעשה בקלות ראש"

רשם ההוצאה לפועל אריאל לנגה לא קיבל את ההסבר. הוא קבע שלפי עקרון "שלוחו של אדם כמותו", מה שעורך הדין עשה מחייב את האשה, כולל קבלת הכסף. לדבריו, גם לא הוכח שעורך הדין לא היה מוסמך לקבל את התשלומים. אם עורך הדין לא העביר לה את הכסף, כתב הרשם, זה עניין בינה לבינו, שצריך להתברר במקום אחר ולא בתיק ההוצאה לפועל.

הרשם קבע גם שהאשה היתה צריכה לבדוק לפני שפתחה את התיק, ושהגשת הבקשה היתה "מעשה בקלות ראש". הוא הוסיף שמעיון בתיק נוסף שפתחה נגד אותו גבר עולה חשד לדפוס חוזר של פתיחת תיקים גם כשהחוב כבר שולם. לדבריו, ההתנהלות שלה היא "פעולה חסרת תום לב, שימוש לרעה בהליך משפטי ונגישה". הוא חייב אותה לשלם לגבר 7,900 שקל עבור הוצאות משפט.

האשה לא ויתרה והגישה ערעור. הטענה המרכזית שלה נגעה לתיק השני. גם שם התברר שהכסף שולם לעורך הדין, אבל הרשמת קרן פרג'ון זיטמן סגרה את התיק בלי לחייב אותה בהוצאות. לטענתה, נוצר "מצב אבסורדי של החלטות סותרות". היא גם האשימה את הגבר בכך שלא עדכן אותה על התשלומים. בנוסף, היא ביקשה שיתחשבו בכך שפעלה לבד, בלי עורך דין, ובמצב הכלכלי הקשה שלה.

הגבר השיב שאין מחלוקת על כך שהוא שילם הכל, ושבגלל התיק הוא נאלץ לשכור עורך דין ונגרם לו נזק כספי. לדבריו, האשה יכלה לפנות אליו ולברר, אבל מיהרה לפתוח תיק. הטענות שלה נגד עורך הדין, לדבריו, לא קשורות אליו.

השופטת: "ככל שעשתה טעויות, עליה לשאת בהן"

השופטת דחתה את הערעור. היא הזכירה שערכאת ערעור מתערבת בהחלטות כאלה רק "במשורה ובמקרים מוצדקים בלבד", וקבעה שלא נפלה שום טעות בהחלטת הרשם. "אני מאמצת את קביעתו כי שלוחו של אדם כמותו וכי האחריות על פתיחת התיק הלא מוצדק מוטלת על הזוכה", היא כתבה.

• השתחררתם מהצבא - החובות רק מתחילים: מה חשוב לדעת לפני שיוצאים לחיים האזרחיים
• חוב בדיור הציבורי? עד מחצית ממנו יכולה להימחק - הבקשות עד סוף השנה

גם הטענה לגבי החלטות סותרות לא שכנעה אותה. "כל מקרה נבחן לגופו, ואין זהות מוחלטת בין המקרים", היא כתבה בהחלטתה. היא הוסיפה ש"עצם פתיחת שני תיקים בגין חוב שנפרע, גם אם בתום לב נטען, יכול ללמד על חוסר זהירות מצד המערערת". לדבריה, העובדה שרשמת אחרת בחרה לא לפסוק הוצאות לא פוגעת בסמכות של הרשם בתיק הזה לעשות זאת.

את המצוקה הכלכלית השופטת דחתה במשפט אחד: האשה "גרמה לחסרון כיס והוצאות למשיב ועליה לשאת בהן". גם הטענה שפעלה בלי עורך דין לא עזרה. השופטת ציינה שהאשה כבר היתה מיוצגת בעבר בהליכים משפטיים, כולל בהוצאה לפועל, וידעה שהיא זכאית לייצוג. לפי פסק הדין, היא "בחרה לפעול בעצמה וללא ייצוג וככל שעשתה טעויות, עליה לשאת בהן". אגב, הערעור הוגש באיחור, אבל השופטת בכל זאת החליטה לתת לאשה ארכה ולדון בו לגופו, כדי לתת לה "יומה ונימוק" ולא לדחות אותו רק מסיבות טכניות.

בסופו של דבר, ה-7,900 שקל שפסק הרשם נשארים בעינם, והאשה תשלם לגבר עוד 2,000 שקל הוצאות ושכר טרחת עורך דין על הערעור. השופטת ציינה שהסכום נקבע "לפנים משורת הדין". בין השיקולים שמנתה: הגבר "נאלץ להגן על עצמו מפני הליך שגוי". ומה עם הכסף שנתקע אצל עורך הדין? לפי פסק הדין, זה כבר סיפור בין האשה לבינו, והוא צריך להתברר במקום אחר.