בשבוע שהנאסד"ק איבד 4.5%, האג"ח האמריקאי שוב תפקד כמקלט
הנאסד"ק איבד בשבוע שעבר כ-4.5%, ומדד S&P 500 ירד בכ-2%, וחלק מהכסף שיצא ממניות הטכנולוגיה עבר לאג"ח של ממשלת ארה"ב. התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדה ביום שישי ל-5.09%, לעומת 5.24% שבוע קודם, והתשואה ל-30 שנה ירדה מ-5.60% ל-5.43%. כשהתשואה יורדת, מחיר האג"ח עולה, וקרן הסל TLT, שמחזיקה אג"ח ארוכות של ממשלת ארה"ב, עלתה בשבוע בכ-2.7%.
בתחילת החודש המצב היה הפוך. התשואה ל-10 שנים הגיעה ל-5.31%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2002, לעומת כ-4.19% בתחילת השנה, ומי שקנה את TLT בינואר עדיין מפסיד כ-8% גם אחרי העלייה של השבוע. התשואות טיפסו השנה בין השאר משום שהפדרל ריזרב העלה בספטמבר את הריבית ברבע נקודת אחוז, לטווח של 3.75% עד 4%, אחרי שלוש הורדות בסוף 2025, וגם בגלל הגירעון הענק של ממשלת ארה"ב.
ההתאוששות של השבוע פוגשת שוק שחלק גדול ממנו ממוצב לכיוון ההפוך. לפי נתוני הרשות האמריקאית לפיקוח על המסחר בחוזים עתידיים, קרנות הגידור ושאר הגופים הממונפים החזיקו בשבוע שעבר פוזיציית שורט נטו של כ-2.2 מיליון חוזים על האג"ח ל-10 שנים, בערך נקוב של כ-220 מיליארד דולר. מנהלי הנכסים, ובהם קרנות פנסיה וקרנות נאמנות, מחזיקים בצד השני פוזיציית לונג נטו של כ-2.9 מיליון חוזים.
חלק גדול מהשורט של הקרנות הוא בעצם צד אחד של עסקה מוכרת שנקראת עסקת בסיס. הקרן קונה אג"ח ממשלתיות, מוכרת חוזים עתידיים על אותן אג"ח ומרוויחה מהפער הקטן בין שני המחירים. כדי שהפער יהיה שווה את המאמץ, היא מממנת את הקנייה בהלוואות קצרות מול בטוחה ומגדילה את הפוזיציה פי כמה. עסקה כזאת רגישה במיוחד לתנודות חדות, כי דרישה פתאומית לבטוחות נוספות יכולה לאלץ את הקרן למכור אג"ח בבת אחת.
קרן המטבע הבינלאומית העריכה בדוח היציבות הפיננסית שפרסמה בשבוע שעבר שקרנות הגידור בעולם מחזיקות נכסים של כ-13 טריליון דולר, יותר מפי 3 מהיקפם ב-2013. בקרן, שכבר הזהירה מזינוק בתשואות האג"ח, ציינו שהמינוף והפוזיציות הצפופות עלולים להוביל למכירות מסונכרנות בזמן משבר. שרה ברידן, המשנה לנגיד בנק אנגליה לענייני יציבות פיננסית, אמרה בראיון באותו שבוע שהנוכחות הגדלה של הקרנות בשוק האג"ח מגדילה את הסיכוי לזעזוע רחב.
התוכן והמידע של נתוני המחשבון והכלי האינטראקטיבי
ירידת התשואות בשבוע שעבר פוגעת במי שהימר על המשך הירידה במחירי האג"ח. כשמניות הבינה המלאכותית והשבבים נמכרות, חלק מהכסף עובר לאג"ח ממשלתיות, כפי שקרה בהרבה מהירידות החדות בבורסה בעשורים האחרונים. חלק אחר עבר למניות הצריכה הבסיסית, כמו קוקה-קולה שננעלה בשיא של כל הזמנים. אם התשואות ימשיכו לרדת, חלק מהמהמרים ייאלצו לקנות חוזים בחזרה כדי לסגור את הפוזיציה, וקנייה כזאת יכולה להאיץ את העלייה במחירים.
הפדרל ריזרב יתכנס בסוף החודש להחלטת הריבית הבאה, וקווין וורש נמנע עד עכשיו מלרמוז על הכיוון. העלאה נוספת תתמוך בתשואות הקצרות, אבל התשואות הארוכות מושפעות יותר מהחשש מאינפלציה ומהיקף החוב שהממשלה תצטרך לגייס. התשואה לשנתיים ירדה בשבוע שעבר מתונה יותר, מ-4.80% ל-4.74%.
בישראל ההשפעה מגיעה בעיקר דרך החיסכון לטווח ארוך. קרנות הפנסיה וקופות הגמל מחזיקות אג"ח ומניות בחו"ל, ותנועה של כמה עשיריות האחוז בתשואה האמריקאית משנה את שווי האג"ח הארוכות שבתיקים. קרנות סל על אג"ח ארוכות של ממשלת ארה"ב שנסחרות כאן נעות בדרך כלל עם TLT, בתוספת השינוי בשער הדולר, שעמד בסוף השבוע על כ-3.1 שקלים.
השבוע נמשכת עונת הדוחות בוול סטריט, והתוצאות של חברות הטכנולוגיה הגדולות ישפיעו גם על הביקוש לאג"ח. החוזים העתידיים על האג"ח ועל המדדים בארה"ב ייפתחו הלילה בשעה 1:00 שעון ישראל, יחד עם תחילת שבוע המסחר באסיה.
