שולמו 240 אלף שקל על שיפוץ בלי חוזה - הקבלן דרש עוד 151 אלף ונדחה

באביב 2019 הזמינה משפחת לנגשטד מהקבלן כפיר אקב שיפוץ כולל לדירת שלושה חדרים בראשון לציון, שבה עמדו לגור הבן, אשתו והילדים. לפי המשפחה, סוכם על 90 אלף שקל, ועוד 40 אלף שקל על אלומיניום וסורגים. בפועל שולמו לקבלן 240 אלף שקל, והוא דרש עוד 151,177 שקל. חוזה חתום לא הציג אף צד. השופטת מיכל בר מבית משפט השלום בפתח תקווה פסקה ב-30 בספטמבר שהקבלן ישלם למשפחה 27,183 שקל על ליקויי בנייה, ודחתה את כל תביעתו שכנגד.

המשפחה, ההורים דורית ואמיר לנגשטד, בנם ליאור ואשתו חן, תבעה את אקב ואת אשתו מיטל. לצורכי אגרה העמידה את התביעה על 400 אלף שקל, אבל הרכיבים שפירטה הגיעו ל-1,187,016 שקל: השבה של כל 240 אלף השקלים, 200,187 שקל לתיקון ליקויים, 200 אלף שקל על ירידת ערך הדירה, 150 אלף שקל על עוגמת נפש, 140 אלף שקל על לשון הרע ו-90 אלף שקל על מוצרים שנמסרו בלי תעודות אחריות. אקב הגיש תביעה שכנגד של 231,177 שקל: יתרת התשלום, 30 אלף שקל על עוגמת נפש ו-50 אלף שקל על לשון הרע.

איך 90 אלף שקל הפכו ל-240 אלף?

לפי גרסת המשפחה, העבודות התחילו ב-1 באפריל 2019 ותוכננו ל-25 יום. כבר בהתחלה נהרסו קירות, האמבטיה, השירותים ומערכות המים והביוב, והדירה הפכה לבלתי שמישה. שלושה ימים אחרי תחילת העבודה, אף שסוכם שהתשלום יבוצע בסוף, שילמו 60 אלף שקל "בעקבות לחץ פסול" ובטענה לקשיי נזילות של הקבלן. בהמשך, לטענתם, נגבו מחירים גבוהים מהמוסכם: אלומיניום ב-33,600 שקל וסורגים ב-21,500 שקל, דוד מים חמים ב-7,800 שקל במקום 2,500, מקלחון ב-4,200 שקל במקום 2,000. לדבריהם, הם היו "בני ערובה" בדירה הפרוצה, וקיבלו רק שתי חשבוניות מס, על 35 אלף ועל 18 אלף שקל.

אקב הציג תמונה הפוכה. הוא תיאר את עצמו כקבלן שיפוצים ותיק שעובד דרך החברה "כפיר יזמות ובניה", וטען שהמחיר שסוכם היה 81,500 שקל בתוספת מע"מ. לדבריו, במהלך העבודה ביקשה המשפחה תוספות בהיקף של 229 אלף שקל בתוספת מע"מ. לפי הגנתו, מטרת התביעה נגדו ונגד אשתו הייתה "לגרום ללחץ פסול עליהם", והיא הוגשה כדי "להקדים תרופה למכה" אחרי שדרש את יתרת התשלום. המשפחה השיבה שהתביעה שכנגד היא תביעת "השתקה" מופרכת.

מה מצא המומחה בדירה?

המהנדס דוד דב, המומחה מטעם המשפחה, העריך את התיקונים ב-170,937 שקל, ועוד 25 אלף שקל להחלפת הטיח בתקרה אחרי שחלקים ממנו קרסו. המומחה מטעם הקבלן, שלפי פסק הדין אינו מהנדס, העריך את הליקויים ב-13,555 שקל ועוד 2,350 שקל לחשמל. המהנדס ארתור וייס, שמונה מטעם בית המשפט, הגיע ל-20,183 שקל כולל פיקוח ומע"מ, ועוד 7,000 שקל על ליקויים שלא כדאי לתקן. "מדובר בתיק מאתגר במיוחד היות ואין בנמצא שום הסכם כתוב וחתום", כתב בחוות דעתו, והוסיף שקיבל רק רשימות עבודה לא חתומות, עשרות תכתובות ווטסאפ ומאות עמודי תמלול.

השופטת אימצה את ממצאיו. הפרש הגובה ליד דלת הכניסה אכן חורג מהתקן, אבל לא מצדיק פירוק של כל הריצוף בדירה ישנה. המרווחים בין המרצפות, 2 מ"מ במקום 3, זיכו את המשפחה ב-5,000 שקל בלי פירוק. על הטיח הוכרו 3,000 שקל בלבד, כי לא נערכה בדיקת מעבדה שמוכיחה שכל התקרה פגומה. הפער בין המומחים מוכר גם מתיקים אחרים, למשל אצל זוג מיחיעם שתבע את החברה והקבלן על ליקויים בבית שלו.

למה המשפחה לא קיבלה בחזרה את 240 אלף השקלים?

העבודות בוצעו והדירה שימשה למגורים, ולכן אין מקום להשבה מלאה. ככל שהמשפחה שילמה יותר ממה שסוכם, כתבה השופטת, "אין לתובעים אלא להלין על עצמם בשעה שלא הסדירו את ההתקשרות". מהתכתובות עלה דין ודברים שוטף בין אקב לדורית לנגשטד, כולל עדכונים על תוספות שהצורך בהן התגלה רק תוך כדי, למשל איטום חדר הרחצה, שהתברר אחרי הפירוק שלא היה קיים כלל, ועצים שנמצאו בתוך הקירות. הטענות ל"ערמה ותרמית" לא הוכחו. מי שאישרה מחיר בזמן אמת בלי להתנגד, נקבע, מנועה מלטעון לגביו בדיעבד.

שאר הרכיבים נפלו בזה אחר זה. ירידת ערך לא הוכחה בחוות דעת שמאי. עוגמת הנפש נדחתה, בין השאר משום שבני הזוג הצעירים כבר לא גרים בדירה. גם תביעת לשון הרע נדחתה: השכן ובעל חנות מוצרי החשמל, שבפניהם נאמר לכאורה שהמשפחה חייבת לקבלן כ-150 אלף שקל, לא הובאו לעדות, וחן לנגשטד הודתה שלא שמעה את הדברים "ממקור ראשון". התביעה נגד מיטל אקב נדחתה משום שכל ההתקשרות הייתה מול בעלה.

ומה עם 151 אלף השקלים שהקבלן דרש?

כאן נפל הנטל על אקב. בעדותו אמר שהוא עובד דרך חברה ונוהג לחתום על הסכמים בפרויקטים גדולים, אבל לא הסביר מדוע אינו יכול להציג את ההסכם שלטענתו נחתם. הוא אישר שקיבל 240 אלף שקל ולא הציג קבלה אחת, אף שאמר ש"על כל שקל יש קבלה". רשימת 53 התוספות שהגיש, בסך 391,177 שקל, לא נתמכה באף אסמכתא. ההפניה למאות עמודי תכתובות בלי תמונה מסודרת של מה נכלל במחיר ומה לא, כתבה השופטת, היא "ציפייה לא לגיטימית ולא מקובלת כי בית המשפט יתחקה אחר סיווג זה".

• הנגרות היא חצי מהמטבח, והחזית לבדה מכפילה פי 2.5
• רטיבות בדירה: עו"ד זכה בשליש מהתביעה, אך בהוצאות מלאות

מקבלן שמציג את עצמו כבעל חברה עם מוניטין מקצועי, לפי פסק הדין, היה מצופה לעגן את ההתקשרות בכתב, ולא בסיכומים בעל פה או "תוך כדי תנועה". מי שלקח על עצמו שיפוץ נרחב בלי לפרט את היקף העבודות ואת אופן התשלום, "אין לו להלין אלא על עצמו". גם תביעת לשון הרע שלו נדחתה, כי לא פירט אילו מילים נאמרו ולמי. סכסוכים עם בעלי מקצוע בתוך הבית מגיעים לבתי המשפט בהיקפים שונים, ולפעמים בנסיבות קיצוניות בהרבה, כמו השיפוצניק שהפך ליורש היחיד של זוג ערירי.

למרות שהתביעה של המשפחה התקבלה בחלקה, השופטת לא פסקה לה הוצאות. הסכום שנפסק על הליקויים הוא כשביעית ממה שנתבע ברכיב הזה, ורוב הטענות נטענו בלי ראיות. גם צירוף אשתו של הקבלן כנתבעת נזקף לחובת המשפחה. התביעה הוגשה בנובמבר 2019, ובדרך עבר התיק לשופטת אחרת אחרי שהשופט שניהל אותו עד הסיכומים לא יכול היה לסיים אותו.

הדירה עצמה כבר נמכרה, כחצי שנה לפני דיון ההוכחות, בכ-350 אלף שקל יותר ממחיר הרכישה.