בועז ויינשטיין עשה כ-40% על הקרנות הבריטיות - והוא לא מתכוון לעצור
בועז ויינשטיין, אחד ממנהלי קרנות הגידור הבולטים בוול סטריט, מציג הצלחה מרשימה בשוק הבריטי. האסטרטגיה שלו, שמבוססת על רכישת מניות של קרנות השקעה הנסחרות בהנחה על שווי הנכסים שלהן, הניבה תשואה של כ-40%. המספר הזה מגיע אחרי תקופה שבה ויינשטיין נחשב לאחד האנשים הפחות אהודים בתעשיית ניהול ההשקעות הבריטית. הוא נאבק בדירקטוריונים, דרש להחליף מנהלים, קידם רכישות חוזרות של מניות וניסה להביא לפירוק או לשינוי מבני של קרנות. בתחילה הוא ספג שורה של הפסדים בהצבעות בעלי המניות, אבל בהמשך הצליח להשיג כמה ניצחונות משמעותיים. עכשיו גם התוצאות הפיננסיות של ההימור הבריטי שלו מצביעות על הצלחת המהלך.
ויינשטיין, מנהל השקעות אמריקאי ממוצא ישראלי, הקים את Saba Capital ב-2009 לאחר קריירה בדויטשה בנק, שם מונה למנהל בכיר כבר בגיל 27. הוא התפרסם בעיקר בזכות עסקאות אשראי מורכבות, ובהן ההימור המוצלח מול הפוזיציות של ג'יי.פי מורגן בפרשת "הלווייתן מלונדון" ב-2012. בשנים האחרונות הוא מרחיב את הפעילות שלו להשקעות אקטיביסטיות, שבהן המשקיע לא מסתפק ברכישת מניות אלא פועל לשנות את התנהלות החברה או הקרן שבה השקיע.
איך מרוויחים כ-40% בלי לבחור מניות מנצחות?
הרעיון של ויינשטיין פשוט יחסית, גם אם הביצוע מורכב. בבריטניה פועלות מאות קרנות השקעה סגורות, המכונות Investment Trusts. בניגוד לקרן נאמנות רגילה, המניות שלהן נסחרות בבורסה, והמחיר שלהן נקבע לפי ביקוש והיצע. לפעמים נוצרת הנחה גדולה בין מחיר המניה לבין השווי של הנכסים שהקרן מחזיקה.
נניח שקרן מחזיקה מניות ונכסים בשווי של 100 ליש"ט למניה, אבל המשקיעים מוכנים לשלם עליה רק 75 ליש"ט. מי שקונה אותה במחיר הזה יכול להרוויח גם אם המניות שבקרן לא עולות בכלל. מספיק שההנחה תצטמצם והמחיר יעלה ל-90 ליש"ט כדי לייצר תשואה של 20%. אם הקרן מחליטה להחזיר למשקיעים כסף לפי שווי הנכסים שלה, הרווח עשוי להיות גבוה יותר.
זה בדיוק מה שוויינשטיין מנסה לעשות. הוא רוכש נתחים גדולים בקרנות, לעיתים קרוב ל-30% מהמניות, ואז דורש מהדירקטוריונים לפעול לצמצום ההנחה. הדרישות כוללות הצעות רכש, רכישה חוזרת של מניות, החלפת מנהלי השקעות ולעיתים גם פירוק הקרן והחזרת הכסף למשקיעים.
התוכן והמידע של נתוני המחשבון והכלי האינטראקטיבי
האסטרטגיה כבר קיימת שנים בארה"ב, אבל בבריטניה מצא ויינשטיין שוק גדול יחסית, עם קרנות ותיקות שסבלו מירידה בביקוש ומהנחות משמעותיות על שווי הנכסים. מאז החל במהלך, Saba השקיעה יותר מ-2 מיליארד ליש"ט בכ-50 חברות וקרנות שנסחרות בלונדון.
בתחילת החודש טען ויינשטיין שהמהלכים שקידם יצרו רווחים של יותר מ-600 מיליון ליש"ט לבעלי המניות בקרנות שבהן הצליח להביא לשינויים. מדובר בהערכה שלו לתועלת שנוצרה לכלל המשקיעים, ולא ברווח של Saba עצמה.
מהפסדים בהצבעות להשתלטות על דירקטוריונים
בתחילת 2025 ניסה ויינשטיין להחליף את הדירקטוריונים של שבע קרנות בריטיות, וספג הפסדים בכל שבע ההצבעות. מנהלי הקרנות האשימו אותו בניסיון להשתלט על הנכסים שלהן, בעוד הוא טען שהם אינם עושים מספיק למען המשקיעים. התבוסות לא גרמו לו לסגת. להפך, הוא המשיך לרכוש מניות, להגיש דרישות לשינויים ולהפעיל את כוח ההצבעה שצבר.
באפריל השנה הצליחה Saba להשיג שליטה בדירקטוריון של Edinburgh Worldwide, קרן השקעה שמחזיקה בין היתר במניות ספייס X. בהמשך הושגה שליטה גם בדירקטוריון של Impax Environmental Markets, המתמחה בהשקעות סביבתיות.
במקביל הושגו הסדרים עם קרנות נוספות. במקרה של Herald Investment Trust, למשל, הושג הסכם שאפשר ל-Saba לממש את השקעתה במסגרת הצעת רכש, בעוד Aberdeen קיבלה את ניהול הנכסים. גם בקרנות אחרות הושגו הסכמות על שינויים במבנה ההשקעות, הצעות רכש או צעדים שנועדו להגדיל את הנזילות לבעלי המניות.
אתמול רשם ויינשטיין הישג נוסף כאשר בעלי המניות של SDCL Efficiency Income Trust אישרו את מינויו לדירקטור. כ-84% מהקולות שהשתתפו בהצבעה תמכו במינוי. הקרן, שמשקיעה בפרויקטים בתחום ההתייעלות האנרגטית, נמצאת בתהליך של מימוש נכסיה והחזרת הכסף למשקיעים. Saba היא בעלת המניות הגדולה שלה.
המאבק הבא כבר בדרך: Saba מחזיקה בכ-30% ממניות Baillie Gifford US Growth, קרן בשווי של יותר ממיליארד ליש"ט שמחזיקה בין היתר במניות ספייס X וסטרייפ, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים מטעמה בהצבעה שתתקיים ב-23 באוקטובר. הקרן טוענת שביצועיה טובים ושאין הצדקה להחליף את הנהלתה, ואף פנתה לממשלת בריטניה בבקשה לבחון את הכללים שמאפשרים לבעל מניות גדול להשפיע על קרנות השקעה. בענף טוענים שוויינשטיין מנצל את ההשתתפות הנמוכה של משקיעים פרטיים בהצבעות, והוא משיב שקרן שנסחרת בהנחה מתמשכת חייבת למצוא דרך להציף את הערך לבעלי המניות. במרץ הוא אף השיק את קרן הסל UKIT, שמאפשרת להצטרף לאסטרטגיה, מוצר נפרד מההשקעות שעליהן דווחה התשואה של כ-40%.
