טסלה מודל Y סטנדרט צילום: טסלה
טסלה מודל Y סטנדרט צילום: טסלה

המכונית מתחילה לחשוב, לדבר ולבצע משימות - מהפכת ה-AI מגיעה לתא הנהג

טסלה כבר מפעילה את גרוק בעברית, גוגל מכניסה את ג'מיני למיליוני מכוניות, ב.מ.וו משלבת את אלקסה ורנו משדרגת גם רכבים שנמצאים שנים על הכביש; הבינה המלאכותית עשויה לשנות את חוויית הנהיגה ואת הדרך שבה יצרניות הרכב מרוויחות, אבל איתה מגיעים גם סיכונים של הסחת דעת, שימוש במידע אישי ותלות במנויים
מירב ארד |

המכונית החדשה כבר יודעת לנהל שיחה, לתכנן נסיעה עם כמה עצירות, לשנות את הטמפרטורה בתא הנוסעים, למצוא עמדת טעינה מתאימה ולהזמין קפה בדרך לפגישה. בחלק מהדגמים היא גם קוראת הודעות, בודקת מה מתוכנן ביומן ומציעה פעולות בהתאם. מה שנשמע לפני שנתיים כמו חזון רחוק מתחיל להגיע לכבישים, גם בישראל. יצרניות הרכב מכניסות מערכות בינה מלאכותית לתוך המכוניות, ובמקום מסך גדול ותפריטים מסובכים הן מנסות לבנות ממשק שמבין את הנהג ומבצע עבורו משימות. זה עשוי להיות אחד השינויים הגדולים בענף מאז כניסת מערכות המולטימדיה, והוא פותח שוק חדש של שירותים, מנויים והכנסות מתוכנה.

בעשור האחרון התחרות בין היצרניות התמקדה במנועים, בצריכת הדלק, בטווח החשמלי ובמערכות הבטיחות, ובשנים האחרונות נוספו המסכים הגדולים והעדכונים מרחוק. עכשיו מתפתח תחום נוסף: תוכנה שמבינה בקשות מורכבות, משתמשת במידע שנמצא ברכב ובטלפון ומחברת בין שירותים שונים.

ההבדל ממערכות הפיקוד הקולי הישנות גדול. בעבר היה צריך להשתמש במשפטים קבועים כדי להפעיל פעולה. היום אפשר להסביר למכונית שהילדים מחכים בבית, שהסוללה עומדת להתרוקן ושצריך להגיע עד שעה מסוימת, ומערכת מתקדמת תחבר בין הבקשות, תחפש עמדת טעינה בדרך ותציע מסלול שמתחשב גם בעצירה. מידת הביצוע בפועל תלויה בדגם, בתוכנה ובחיבור שלה למערכות הרכב.

טסלה, גוגל וב.מ.וו: מי כבר שם

טסלה מתקדמת מהר. בישראל כבר הגיעו לבעלי מכוניות מתאימות עדכונים שמאפשרים להשתמש בגרוק, מערכת הבינה המלאכותית של אילון מאסק, גם בעברית. גרוק מנהל שיחה, עונה על שאלות ומבצע פעולות כמו שינוי הטמפרטורה, הפעלת מוזיקה, חיפוש יעדים, ניהול שיחות טלפון ופתיחת תא הכפפות. הוא יכול גם להתחבר לדואר, ליומן ולקבצים ולסייע בארגון היום, ובשירות מתקדם בתשלום אפשר להפעיל סוכן שמבצע פעולות של כמה שלבים, כמו הזמנה או תיאום פגישה. תמחור המנויים של גרוק משתנה לפי החשבון והמדינה.

בין מכוניות טסלה יש הבדלים גדולים. התמיכה בגרוק תלויה במעבד שמותקן ברכב, בגרסת התוכנה ובקישוריות: נכון לעכשיו נדרשים מעבד של AMD, גרסת תוכנה 2026.32.6 ומעלה וחיבור אינטרנט מתאים. השירות הבסיסי זמין בלי מנוי נפרד לגרוק, אבל מחייב קישוריות פרימיום או רשת אלחוטית. בשוק המשומשות זה משמעותי: שתי מכוניות מאותו דגם עשויות להציע חוויה שונה לגמרי בגלל שנת הייצור וסוג המעבד.

טסלה מדגימה גם את השינוי העסקי. מכונית שכבר נמכרה מקבלת יכולות חדשות בעדכון, והיצרנית קובעת מה יינתן בחינם ומה יימכר כשירות נוסף. הלקוח מקבל שדרוג בלי להחליף רכב, והיצרנית ממשיכה להרוויח שנים אחרי המכירה, בדיוק כמו במהלכים האחרונים שלה, מהרודסטר המעופף ועד התוכנה.

גוגל מתקדמת גם היא. מערכת ההפעלה המובנית שלה לרכב כבר קיימת ביותר מ-100 דגמים של 16 מותגים, והחיבור לג'מיני הופך ניווט, תקשורת ומידע לשיחה אחת עם הנהג. ג'מיני מגיע גם למכוניות שמתחברות לטלפון דרך אנדרואיד אוטו, ושם הגישה שלו מוגבלת בעיקר למה שיש במכשיר. כשהוא מותקן כחלק ממערכת ההפעלה של המכונית, הוא יכול לקבל גישה גם לנתוני הרכב ולפעולות פנימיות, לפי ההרשאות שנתנה היצרנית, למשל לבנות מסלול לפי הטווח שנותר בסוללה או לשנות את הגדרות המיזוג.

רנו התחילה ביוני להוסיף את ג'מיני למכוניות שכבר על הכביש ומצוידות במערכת המולטימדיה המתאימה, בלי תוספת תשלום ולפי בחירת הבעלים. השדרוג כולל דגמים עממיים כמו רנו 5 ומגאן החשמלית, ובהשקה נכללו 13 שפות, כשהעברית עדיין ממתינה.

ב.מ.וו בחרה באמזון ומשלבת את אלקסה פלוס במערכת שלה. ההפעלה התחילה השנה בדגם החשמלי iX3 והתרחבה בעדכוני תוכנה, באנגלית ובגרמנית, בארה"ב ובגרמניה. ג'נרל מוטורס בחרה בג'מיני: כארבעה מיליון כלי רכב של שברולט, קדילאק, ביואיק וג'י-אם-סי בארה"ב, מדגמי 2022 ומעלה עם מערכת גוגל מובנית, זכאים לשדרוג. רבים מהם נמכרו עוד לפני שהעוזרים החדשים הגיעו לשוק.

פולקסווגן כבר משלבת יכולות של צ'אטג'יפיטי במערכת הקולית שלה, ומרצדס מפתחת מערכות שמשלבות מודלים מתקדמים עם עיבוד מקומי בתוך המכונית, כדי לקבל תגובה מהירה יותר ותלות נמוכה יותר ברשת. יונדאי הציגה בטוסון החדש עוזר קולי מבוסס AI, ויצרניות סיניות רבות מציעות כבר מערכות שמזהות פקודות בעזרת מצלמות, מיקרופונים וחיישנים. בשוק הסיני הלקוחות מייחסים ערך גבוה במיוחד לתוכנה ולשירותים דיגיטליים ברכב.

המכונית הופכת למחשב על גלגלים - מי ירוויח ומי ישלם?

מאחורי השינוי מתפתח שוק גדול של מעבדים, תוכנות ושירותי ענן. כדי לנהל שיחה ולהפעיל שירותים במקביל, המערכת צריכה כוח מחשוב, זיכרון וחיבור למערכות הרכב, וחלק מהעבודה נעשה במעבד המקומי וחלק בשרתים חיצוניים.

קוואלקום היא אחת הנהנות הבולטות. החברה שהתחילה במעבדים לטלפונים הפכה לספקית מרכזית של פלטפורמות מחשוב לרכב: ברבעון הראשון של שנת הכספים 2026 הסתכמו הכנסותיה מהתחום בכ-1.1 מיליארד דולר, עלייה של 15%, וצבר הפרויקטים שבהם נבחרה מגיע לכ-45 מיליארד דולר לאורך שנים. ביולי בחרה בה ב.מ.וו כספקית מרכזית למערכות המחשוב של הדור הבא. גם אנבידיה מרחיבה את נוכחותה בענף, עם שבבים ומערכות לנהיגה מתקדמת, לזיהוי הסביבה ולעיבוד מידע מחיישנים.

ליצרניות עצמן מתפתח מודל הכנסות חדש. בעבר רוב הרווח הגיע ממכירת הרכב, מהמימון ומהטיפולים, ועכשיו אפשר למכור גם ניווט משופר, תקשורת, בידור ועוזרים אישיים במנוי חודשי. החשבון פשוט: חבילה של 30 שקל בחודש ל-100 אלף בעלי רכב מכניסה 36 מיליון שקל בשנה, ומיליון משתמשים מגדילים את זה ל-360 מיליון שקל, לפני עלויות הענן, הפיתוח והשירות. מנגד, בעל רכב עלול לגלות בהמשך שחלק מהפעולות תלויות במנוי, ולכן מחיר הרכישה מספר היום חלק בלבד מהעלות הכוללת לאורך חמש או שבע שנים.

מרכז ידעבינה מלאכותית ורכב חכם
מדריכים על עוזרי הבינה המלאכותית שנכנסים לרכב, על טסלה ועל מה שצריך לבדוק לפני שקונים רכב חשמלי.
כתבות, מחשבונים ומדריכים
מה נותן העוזר של מאסק ובמה הוא שונה מהמתחרים
המודל שנכנס עכשיו גם למערכות המולטימדיה ברכב
הפער בין עסקי הרכב לבין ההימור על AI ורובוטיקה
מס הקנייה ב-2026 ומחירי הפתיחה של הדגמים הפופולריים
כמה מס משלמים כל חודש, לפי מחיר המחירון וסוג ההנעה
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין אנדרואיד אוטו למערכת ההפעלה המובנית של גוגל?
אנדרואיד אוטו מקרין את הטלפון על המסך של הרכב, והכול רץ על הטלפון. מערכת ההפעלה המובנית מותקנת ברכב עצמו ועובדת גם בלי טלפון מחובר, ולכן היא יכולה לשלוט גם במזגן, בסוללה ובהגדרות הרכב.
האם כל טסלה בישראל מקבלת את גרוק?
לא. התמיכה תלויה במעבד שמותקן ברכב, בגרסת התוכנה ובקישוריות. נכון לעכשיו נדרשים מעבד של AMD, גרסת תוכנה 2026.32.6 ומעלה וחיבור לרשת.
האם העוזר הקולי שולט גם בנהיגה?
לא. העוזרים האלה מטפלים בניווט, בתקשורת, במידע ובחלק מהגדרות הנוחות. מערכות העזר לנהיגה נשלטות בנפרד, והאחריות על הנהיגה נשארת אצל הנהג.

מי שמחזיק במערכת ההפעלה ובמודל הבינה המלאכותית מקבל גם גישה לקשר היומיומי עם הנהג. גוגל ואמזון רוצות להרחיב את השימוש בשירותים שלהן, והיצרניות רוצות לשמור לעצמן את הלקוח. השאלה מי מנהל את הממשק, מי מחזיק במידע ומי גובה את התשלום הופכת לחלק מרכזי בהסכמים בענף.

קיראו עוד ב"BizTech"

הסחת דעת, טעויות ופרטיות

עוזר קולי ששולט במערכות הנוחות שונה מאוד ממערכת שמזהה הולכי רגל, בולמת בחירום או שומרת על הנתיב. שתיהן משתמשות בבינה מלאכותית, אבל האחריות שלהן שונה, ויכולת לנהל שיחה טבעית רחוקה מלהעיד על יכולת נהיגה עצמאית. בתוך תא הנוסעים פועלות גם מצלמות שמנתחות את כיוון המבט ואת סימני העייפות של הנהג, ובמבחני הבטיחות האירופיים של 2026 ניתן משקל גדול יותר לזיהוי הסחות דעת ולנגישות של כפתורים פיזיים לפעולות נפוצות.

הפעלה קולית יכולה לחסוך התעסקות במסך, אבל שיחה ארוכה עם מערכת חכמה דורשת קשב. מחקרים בתחום מצאו שגם שיחות בלי ידיים מעמיסות על הנהג מבחינה מחשבתית, ופקודה קצרה להעלאת הטמפרטורה שונה מאוד מדיון ארוך על החלטה כספית. המפתחים יצטרכו להתאים את אורך התשובות למצב הנהיגה, לקצר אותן בעומס תנועה או להגביל פעולות מורכבות לזמן חניה.

גם האמינות היא שאלה. מודלים של שפה מציגים לעיתים מידע שגוי בביטחון רב. בהמלצה על מסעדה הנזק קטן, אבל טווח נסיעה שגוי, הפניה לעמדת טעינה לא זמינה או הסבר שגוי על תקלה עלולים לעלות ביוקר. לכן נתוני הסוללה, מצב מערכות הבטיחות וההתרעות הקריטיות צריכים להגיע ממערכות ייעודיות, ומודל השפה צריך לשמש בעיקר להבנת הבקשה ולהנגשת המידע.

המכונית יודעת איפה הנהג נמצא, לאן הוא נוסע ומתי הוא יוצא מהבית, וחיבור לבינה מלאכותית עשוי להוסיף מידע מהיומן, מהדואר ומאנשי הקשר. המדיניות משתנה מחברה לחברה: חלק מהמערכות מעבדות מידע בתוך הרכב, אחרות שולחות בקשות לשרתים חיצוניים, ויש שמאפשרות לבחור אם לשמור את היסטוריית השיחות. טסלה מציינת שהשיחות עם גרוק אנונימיות מבחינתה, בעוד העיבוד נעשה לפי מדיניות הפרטיות של ספקית המודל. באירופה חוק הנתונים, שנכנס ליישום בספטמבר 2025, מעניק למשתמשים זכויות גישה ושיתוף לנתונים שמייצרים מכשירים מחוברים, כולל מכוניות, כך שגם מוסכים וחברות תחזוקה יוכלו להשתמש בהם בהרשאת הלקוח.

מה זה אומר על הקונים בישראל

בישראל יש פער נוסף בין היכולות של המכונית בשוק המקורי לבין מה שזמין ביבוא המקומי. מכונית מסין, מאירופה או מארה"ב עשויה לכלול חומרה שמסוגלת להפעיל שירות AI מתקדם, בזמן שהעברית, החיבור לשרתים או חלק מהיישומים מוגבלים באזור, והעדכונים מגיעים במועדים שונים. "מערכת בינה מלאכותית" בפרסום יכולה להיות עוזר קולי בסיסי, מערכת שמחוברת לענן או מערכת מלאה שמנהלת פעולות ברכב, ולכן חשוב לבדוק את השפות הנתמכות, את דרישות החיבור, את תנאי המנוי ואת משך התמיכה בעדכונים. במכונית משומשת נוספת גם שאלת החומרה: מעבד מדור קודם ימשיך להפעיל ניווט ומולטימדיה, אבל עשוי להתקשות עם מודלים חדשים.

חברות ליסינג וציי רכב, שקונות היום חלק גדול מהמכוניות החדשות בישראל, יצטרכו לקבוע מדיניות הרשאות ברורה: אילו שירותים מותר להפעיל, אילו נתונים עוברים לענן ומה קורה למידע כשעובד מחליף רכב. השאלה הזאת מצטרפת לשינויים אחרים בתמחור הצי, כמו התוכנית של האוצר לצמצם את הטבות המס לפלאג-אין.

השלב הבא עשוי להיות חיבור בין הבינה המלאכותית לתחזוקה: במקום נורת אזהרה כללית, המערכת תסביר מה קרה, כמה חמורה התקלה ומה לעשות, ובהמשך אולי גם תתאם ביקור במוסך או תזמין חלקים. בינתיים, מי שבוחן את הדגמים החדשים שמגיעים לישראל כבר יכול לראות את הפערים: בחלקם המערכת מבצעת כמה פעולות ברצף בדיבור טבעי, באחרים אפשר לתת פקודות בודדות, ויש דגמים שבהם התכונות המתקדמות ממתינות לעדכון או לתמיכה בעברית.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה