עתירה: המדינה ויתרה על 683 מיליון שקל בכביש 6 צפון
מנרב-מילגם-Egis מבקשת לקבוע שהיא הזוכה בשני מקטעים בגליל, לאחר שצפתה הכנסות של 20 מיליארד שקל והציעה לשלם למדינה 2 מיליארד שקל
קבוצת מנרב-מילגם-Egis טוענת, כי הציעה לשלם למדינה 683 מיליון שקל יותר מההצעה הזוכה של קבוצת שפיר במכרז לקטעים 8 ו-9A של כביש חוצה ישראל צפון, ולמרות זאת הצעתה לא נבחרה. לדבריה, הצעתה עמדה על 2 מיליארד שקל, לעומת 1.34 מיליארד שקל של ההצעה הזוכה. הקבוצה מבקשת מבית המשפט המחוזי בירושלים לקבוע שהיא הזוכה במכרז. בלב המחלוקת: כיצד להכין את תחזית השימוש בכביש (ה"נסועה").
מדובר בסלילת הקטע שממחלף סומך עד מחלף בית העמק שבגליל המערבי, בשיטת BOT: הזוכה יממן, יתכנן, יקים, יתפעל ויתחזק את הכביש במשך 34 שנים ויקבל את האגרה מן הנהגים שיעברו בכביש. מנרב היא חברת תשתיות מהגדולות בישראל, מילגם עוסקת בשירותי לוגיסטיקה וגבייה, ו-Egis היא תאגיד בינלאומי המנהל כבישי אגרה ב-25 מדינות. על פי העתירה, המדינה צופה לזכיין הכנסות של 12 מיליארד שקל, בעוד הצעתה של הקבוצה צפתה הכנסות של 21 מיליארד שקל - לנוכח תחזיתה ל-238,000 נסיעות ביום, 36% יותר מתחזית המדינה.
הקבוצה טוענת: "עתירה זו מציגה את תיאטרון האבסורד שהפך להיות נחלת המדינה במכרזים תשתיתיים גדולים. בעוד שההליך המכרזי נועד לאפשר הזדמנות שווה בקרב כל משתתפי המכרז, הרי שבפועל פעם אחר פעם זוכות אותן חברות בפרויקטים אלו. מקרה? שפע של נורות אדומות היו חייבות להידלק בפני כל חבר ועדת מכרזים בהליך דנן. בפועל, אפילו שאלה אחת לא נשאלה, אפילו בדיקה אובייקטיבית אחת לא בוצעה וכל ניסיון לגרום לועדת המכרזים לקיים אפילו שימוע נתקל בסירוב מוחלט.
"לפנינו חריג קיצוני של אבסורד שלטוני ומחדל כלכלי חסר תקדים בתולדות המכרזים הציבוריים בישראל, במסגרתו בחרה ועדת המכרזים להפנות עורף לקופת הציבור ולהשליך לטמיון סכום עתק של 683 מיליון שקל, אך ורק בשל 'חטאן' של העותרות - מצוינות תכנונית וכלכלית חסרת פשרות שהשכילה להציע למדינה תועלת גבוהה משמעותית והגישה את ההצעה המכרזית הטובה ביותר שחייבה הכרזה עליה כזוכה".
בלב המחלוקת: המודל הארצי לתחבורה
על פי העתירה, "בעוד העותרות מבססות את הצעתן המיטבית על 'המודל הארצי לתחבורה' - כלי החיזוי הרשמי, המוסמך והבלעדי של מדינת ישראל שפותח בעמל רב על ידי משרד התחבורה - בחרה הוועדה לאמץ 'תחושות בטן' והשוואות שטחיות של יועץ מטעמה (הנגוע בדבר, בשל היותו זה שהציג את נתוני הנסועה עובר למכרז), שביקש לקעקע את המודל הלאומי עליו נשענת המדינה עצמה בכל תכנוניה האסטרטגיים.
"על יסוד קביעה זו של יועץ תנועה אחד ויחיד, בבחינת דברי אלוהים חיים, במכרז עתיר מימדים, והגם שהצעת העותרות נתמכת כאמור במודל הארצי, מחליטה ועדת המכרזים 'לתקנן' (ולמעשה לפסול) את תחזית הנסועה וההכנסות של העותרות בתחזית המדינה ובכך מעקרות את המכרז מכל ערך. ועדת המכרזים התפרקה מסמכויותיה ואימצה באופן עיוור את עמדת היועץ לוועדה, למרות שעמדתו השתנתה מעת לעת, נסתרה בנתונים אמפיריים עד שלבסוף נאלץ לאשר כי הצעת העותרות אכן מבוססת על נתוני המודל הארצי (אך לדידו באותו שלב אי-אפשר להתבסס על נתוני המודל הארצי)".
לטענת הקבוצה, ועדת המכרזים "סימנה מראש מטרה והיא קביעה שהערכות היקפי הנסועה של העותרות אינן סבירות ומשלב זה ואילך החליטה להגן על החלטה זאת, יהיה המידע שיונח בפניה אשר יהיה". הקבוצה אומרת, כי בנוסף להסתמכותה על מודל התחבורה הארצי לתחזית הנסועה, היא הכניסה שיפורים בתכנון ההנדסי המקורי של המדינה, אשר יעלו את הנסועה. למעשה, היא אומרת, יועץ הוועדה קבע שהמודל הארצי הרשמי אינו סביר, נמנע מלהשתמש בו ופסל את הצעתה-שלה שכאמור התבססה עליו. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד יניב מטלס וירון גרשון.
