אוכלים לפני השינה? מחקר על כ-200 אלף איש קושר את זה לסיכון גבוה יותר למחלות כבד
מי שנוהג לאכול אחרי ארוחת הערב, או לפתוח את המקרר רגע לפני השינה, נמצא בסיכון גבוה בכ-20% עד 30% לפתח כבד שומני ושחמת. זה הממצא של מחקר אמריקאי חדש שבחן נתונים של קרוב ל-200 אלף איש, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת אורגון למדע ובריאות (OHSU) יחד עם עמיתים מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס. העבודה פורסמה בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology.
הנתונים נלקחו משלושה מחקרי עוקבה ותיקים בארה"ב, שעוקבים כבר עשרות שנים אחרי אחיות ואנשי מקצועות הבריאות. המשתתפים מילאו לאורך השנים שאלונים על הרגלי האכילה ועל אורח החיים, והחוקרים הצליבו את התשובות עם אבחנות של מחלות כבד שנרשמו בהמשך. הוותיק מבין השלושה התחיל ב-1976 ומלווה מאז עשרות אלפי אחיות, והצעיר נפתח ב-1989. ההשוואה הייתה בין מי שדיווחו שהם אוכלים בשעות הלילה לבין מי שנמנעים מכך.
המחלה שבמרכז המחקר נקראת היום MASLD, ראשי תיבות באנגלית של מחלת כבד שומני שקשורה להפרעה מטבולית. בעבר היא הוכרה בשם כבד שומני שאינו אלכוהולי. מדובר בהצטברות של שומן בתאי הכבד, בדרך כלל אצל אנשים עם עודף משקל, סוכרת או שומנים גבוהים בדם, וההערכות בעולם מדברות על כשליש מהמבוגרים. אצל רוב החולים היא נשארת שקטה, אבל אצל חלקם היא מתקדמת לדלקת, לצלקות ובסוף לשחמת, מצב שבו הכבד מתקשה לבצע את תפקידיו.
לפי החוקרים, הכבד פועל לפי מחזור יומי קבוע. בשעות היום הוא ערוך לעכל ולעבד סוכר ושומן, ובלילה הוא עובר למצב של תחזוקה ואגירה. ארוחה שמגיעה כשהגוף כבר נערך לשינה פוגשת מערכת פחות יעילה, ולהערכתם זה עשוי להוביל להצטברות שומן. ניסויי מעבדה קודמים, שבהם מתנדבים אכלו את אותה ארוחה בשעות שונות, מצאו רמות גבוהות יותר של סוכר ושומן בדם אחרי אכילה מאוחרת. גם הרגישות לאינסולין יורדת בשעות הערב, ולכן אותה מנת פחמימות מעלה את הסוכר יותר מאשר בבוקר.
עובדי משמרות לילה נמצאו בעבר בסיכון גבוה יותר להשמנה ולסוכרת מסוג 2, וגם שם החוקרים חושדים בשיבוש של השעון הביולוגי. ההבדל הוא שהמחקר הנוכחי עוסק באנשים עם סדר יום רגיל, שפשוט ממשיכים לאכול אחרי שהיום הסתיים.
מדובר במחקר תצפיתי. הוא מראה קשר סטטיסטי, ואינו מוכיח שהאכילה המאוחרת עצמה גורמת למחלה. ייתכן שמי שאוכל בלילה שונה גם בדברים אחרים: ישן פחות, עובד במשמרות או אוכל יותר מזון מעובד. ההרגלים דווחו על ידי המשתתפים עצמם, וההגדרה של אכילה מאוחרת הייתה רחבה למדי, בלי שעה מדויקת ובלי כמות. הצוות עצמו מציין שדרוש ניסוי מבוקר כדי לבדוק אם הקדמת הארוחה האחרונה משפרת את מצב הכבד, ובאוניברסיטה כבר מגייסים משתתפים לניסוי כזה.
צום לסירוגין זכה בשנים האחרונות לפופולריות רבה, אבל חלק מהמחקרים מצאו שהיתרון שלו נובע בעיקר מהפחתת הקלוריות ולא מחלון האכילה עצמו. להרחבה: מחקר: צום לסירוגין ללא הפחתת קלוריות אינו יעיל. העבודה החדשה שואלת שאלה צרה יותר: לא כמה שעות צמים, אלא באיזו שעה נכנס האוכל האחרון של היום.
ההמלצה הבסיסית של הרופאים לכבד שומני נשארה ירידה במשקל, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת. בשנתיים האחרונות הגיעו לשוק גם תרופות ראשונות. מינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר ב-2024 את רזדיפרה של מדריגל, וב-2025 הצטרפה גם וגובי של נובו נורדיסק, לטיפול בדלקת כבד שומני מתקדמת עם צלקות. להרחבה: תרופת ההרזיה של נובו אושרה כמתאימה גם לכבד שומני - המניה מזנקת.
