מטריסלף התרסקה כבר פעמיים - למה שרישום לנאסד"ק ייגמר אחרת?

מטריסלף מטריסלף 1.17%  , חברת הביוטכנולוגיה הישראלית שמפתחת שתלים עצביים לטיפול בפגיעות בחוט השדרה, מודיעה כי היא נערכת לרישום כפול של מניותיה בנאסד"ק במהלך המחצית הראשונה של 2027. בחברה מספרים כי ההנהלה כבר מקיימת פגישות בארה"ב עם בנקי השקעות ומשקיעים, כחלק מההיערכות לגיוס הון שיאפשר לה להתקדם לניסוי הקליני הראשון בבני אדם.

על פניו, מדובר במהלך שעשוי לפתוח בפני החברה אפשרויות מימון נוספות ולהגדיל את החשיפה למשקיעים המתמחים בביוטכנולוגיה. אלא שכדאי להתייחס להודעה בזהירות, ואפילו בזהירות רבה. שוק ההון הישראלי כבר ראה לא מעט חברות קטנות שביקשו להגיע לנאסד"ק, חלקן עם טכנולוגיות מעניינות ותוכניות שאפתניות, אבל לא תמיד ההבטחות תורגמו לתוצאות. רישום למסחר בארה"ב אינו הוכחה להצלחה עסקית, בוודאי לא להצלחה רפואית, והוא גם לא מבטיח שהחברה תצליח לגייס את הכסף שהיא צריכה בתנאים טובים.

מטריסלף הונפקה בבורסה בתל אביב ביוני 2021, בעיצומו של גל ההנפקות הגדול, וגייסה כ-24 מיליון שקל לפי שווי של כ-70 מיליון שקל אחרי הכסף. בתחילת הדרך נרשמה התלהבות גדולה, המניה זינקה בחדות והגיעה לשיא של 174 מליון שקל. אלא שאז הגיעה ההתפכחות, והמניה החלה לאבד גובה ומחקה בהדרגה את מרבית הזינוק עד שהגיע בסוף השנה שעברה לשפל של 34 מיליון שקל בלבד.

אבל בתחילת השנה הסיפור חזר על עצמו. המניה התעוררה, זינקה ויצרה שיא חדש, 215 מיליון שקל אבל גם הפעם העליות לא החזיקו מעמד. מאז ינואר צללה המניה כ-62% מערכה, ומתחילת השנה היא בירידה של כ-55%. כיום נסחרת מטריסלף בשווי של כ-83 מיליון שקל, לא רחוק מ-70 מיליון השקלים שלפיהם הונפקה לפני יותר מחמש שנים.

אפשר לומר בחצי חיוך שעוד לפני שהחברה התחילה בניסוי הראשון בבני אדם, המשקיעים כבר עברו ניסוי לא קטן בסבלנות. מי שנכנס בשיא הראשון ראה את המניה מתרסקת, ומי שהאמין בהתאוששות האחרונה וקנה סמוך לשיא החדש כבר ספג ירידה של עשרות אחוזים.

הניסוי הראשון מתקרב, אבל עדיין אין הוכחה בבני אדם

מטריסלף מפתחת את NewRal, שתל של רקמה עצבית אנושית מהונדסת שמיועד להשתלב באזור הפגיעה בחוט השדרה. הטכנולוגיה מבוססת על תאים ועל חומרים ביולוגיים שמקורם בגופו של המטופל עצמו, במטרה ליצור רקמה עצבית שתוכל לסייע בחידוש ההולכה העצבית ובשיקום תפקודי.

החברה הוקמה על בסיס מחקר שפותח במעבדתו של פרופ' טל דביר באוניברסיטת תל אביב, והיא פועלת בשנים האחרונות לקידום הטכנולוגיה מהשלב המחקרי לשלב הקליני. ביוני האחרון דיווחה על השלמת מחקר בטיחות בבעלי חיים ועל תחילת פעילות ייצור במרכז הרפואי שיבא, כחלק מההכנות לניסוי בבני אדם.

בספטמבר התקבל גם משוב מה-FDA האמריקאי שתמך בחלק מהעקרונות של מתווה הניסוי המוצע, בהם אוכלוסיית המטופלים, מבנה הניסוי ומדדי הבטיחות. מדובר בהתקדמות רגולטורית, אבל חשוב להבהיר שלא מדובר באישור להתחיל בניסוי. המשוב התייחס לתכנון ראשוני, והרשות ביקשה השלמות נוספות לקראת הגשת הבקשה הרגולטורית המלאה.

וגם כאן חשוב לדייק בציפיות. הניסוי הראשון מתוכנן להתמקד בעיקר בבטיחות ובסבילות של הטיפול, לצד בחינה ראשונית של מדדים שעשויים להעיד על יעילותו. כלומר, גם אם החברה תתחיל בניסוי במהלך 2027, עדיין יעבור זמן עד שניתן יהיה לדעת אם הטכנולוגיה אכן מצליחה לשפר את מצבם של מטופלים, ובאיזו מידה.

מנכ"ל מטריסלף, גיל חכים, אומר כי "אנחנו מתקדמים לקראת אחת מאבני הדרך המרכזיות בתוכנית הפיתוח של מטריסלף - הניסוי הראשון בבני אדם. הרישום המתוכנן בנאסד"ק נועד להרחיב את נגישות החברה לשוק ההון האמריקאי ולמשקיעים בינלאומיים, ולתמוך בגיוס המשאבים הדרושים לשלב הקליני. לאחר השלמת מחקר הבטיחות והתחלת ייצור אצוות ההרצה בשיבא, אנו ממשיכים לקדם את תוכנית הפיתוח ואת ההיערכות הרגולטורית לקראת בחינת הטיפול בבני אדם".

נאסד"ק אינה תעודת ביטוח

בורסת הנאסד"ק היא ביתן של חברות הטכנולוגיה והביוטכנולוגיה הגדולות בעולם, אבל לצידן נסחרות גם חברות קטנות מאוד, חלקן ללא הכנסות משמעותיות או מוצרים מסחריים, שתלויות בגיוסי הון חוזרים כדי להמשיך לפעול.

ההיסטוריה של החברות הקטנות בנאסד"ק, לרבות חברות ביומד ישראליות, כוללת גם לא מעט סיפורים פחות מוצלחים. חברות שהצליחו להגיע לבורסה האמריקאית אך התקשו למשוך עניין מצד משקיעים, נאלצו לגייס הון במחירים נמוכים, דיללו את בעלי המניות ולעיתים ביצעו איחודי הון כדי לעמוד בדרישות המסחר. בחלק מהמקרים התהליך הסתיים גם במחיקה מהמסחר.

למעשה, השאלה המעניינת אינה רק אם מטריסלף תצליח להשלים את הרישום, אלא אם תצליח לנצל אותו לגיוס משמעותי, ובאילו תנאים. גיוס הון יכול לאפשר לה להתקדם בפיתוח, אך הוא עלול גם לדלל את בעלי המניות הקיימים. לחברה שנמצאת לפני ניסוי ראשון בבני אדם, כשהדרך להכנסות מסחריות עדיין אינה ברורה, זו נקודה מהותית.

במחצית הראשונה של השנה רשמה מטריסלף הפסד נקי של כ-7.7 מיליון שקל, לצד תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בהיקף של כ-8.3 מיליון שקל. נכון לסוף יוני, החברה הציגה נכסים שוטפים בהיקף של כ-16.8 מיליון שקל, מתוכם כ-774 אלף שקל במזומנים ושווי מזומנים. סעיף המזומנים לבדו אינו משקף את מלוא הנזילות שלה, אך התזרים השלילי ממחיש את הצורך במקורות מימון להמשך הפיתוח.

וזה בדיוק האתגר של חברות ביוטכנולוגיה בשלב הזה. ככל שהן מתקדמות לניסויים בבני אדם, גם ההוצאות עשויות לגדול. מטריסלף תצטרך לממן ייצור שתלים מותאמים אישית, פעילות קלינית, תהליכי בקרה ובטיחות ועמידה בדרישות הרגולטוריות. כל אלה דורשים הון, עוד לפני שניתן לדבר על מכירות מסחריות.

הרישום בנאסד"ק עשוי לסייע בגיוס המשאבים האלה, אבל הוא אינו מחליף אותם. בינתיים מדובר בכוונה להגיע לבורסה האמריקאית, לא בגיוס שהושלם ולא בהתחייבות של משקיעים להזרים כסף.

בסופו של דבר, מטריסלף פועלת בתחום רפואי שבו הצלחה עשויה להיות בעלת משמעות גדולה עבור מטופלים. יש לה בסיס מחקרי, התקדמות בניסויים מקדימים ותוכנית להגיע לשלב הקליני. את כל אלה נכון להביא בחשבון. אבל השקעה בחברה היא עניין אחר לגמרי מהתרשמות מהפוטנציאל של הטכנולוגיה שלה.