דיווח: חברות ישראליות השתמשו בפרסומות להפצת רוגלה נגד עובדי אל-ג'זירה

חברות ישראליות עומדות במרכז דיווח חדש על שימוש במערכת הפרסום הדיגיטלית לצורך הפצת תוכנות ריגול. מחקר שפורסם היום על ידי סיטיזן לאב, מרכז מחקר באוניברסיטת טורונטו, מייחס לחברת דיסקבר-טק הישראלית פעילות שאפשרה להחדיר רוגלות למכשירים באמצעות פרסומות שהופיעו באתרים ובאפליקציות. לפי ממצאי החוקרים, הטכנולוגיה שימשה בין היתר לתקיפת מכשירים של עובדים ברשת החדשות אל-ג'זירה, תוך שימוש ברוגלה של חברת קנדירו הישראלית, הפועלת כיום תחת השם אינטגריטי לאבס. לפי החוקרים, 45 מחשבים מבוססי Windows ברשת נפגעו מהרוגלה בשנים 2024 ו-2025. הממצא נשען על נתוני תעבורה שאל-ג'זירה עצמה העבירה לחוקרים. מדובר בממצאים המיוחסים למחקר, והם עדיין דורשים בירור של היקף האחריות של החברות ושל זהות הגורמים שהזמינו את הפעילות.

הייחוד של השיטה המתוארת בדיווח הוא שהמשתמש נדרש לצפות בפרסומת בלבד. בניגוד למתקפות שמבוססות על קישור זדוני בהודעת טקסט או בדואר אלקטרוני, במקרה הזה עצם הצגת המודעה עלולה להספיק להפעלת הקוד שפוגע במכשיר.

החוקרים מכנים את המנגנון אדפקשן, שילוב בין פרסום לבין הדבקה בתוכנה זדונית. לפי המחקר, דיסקבר-טק השתמשה בתשתית הרגילה של רכישת פרסומות דיגיטליות, המאפשרת למפרסמים להציג מודעות למשתמשים מסוימים לפי נתונים כמו מיקום, מאפייני מכשיר ומזהי פרסום.

בכל פעם שמשתמש נכנס לאתר או פותח אפליקציה, מתקיים במקרים רבים מכרז ממוחשב מהיר בין מפרסמים שמעוניינים להציג לו מודעה. המערכת קובעת איזו פרסומת תופיע, ולעיתים היא גם מפעילה רכיבי תוכנה לצורכי מדידה ופרסום.

לפי הדיווח, דיסקבר-טק ניצלה את האפשרות הזאת כדי להעביר למכשירים שנבחרו מראש קוד שנועד לאסוף מידע או להפעיל מתקפת ריגול. החוקרים טוענים שהמערכת אפשרה לבחור יעדים מסוימים ולהפנות אליהם פרסומות בעלות תוכן שונה מזה שהוצג למשתמשים רגילים.

במחקר מוצגת מערכת שנקראת קונטרוליום, המיוחסת לדיסקבר-טק. לפי החוקרים, היא אפשרה לגורמים שהשתמשו בה לנהל מעקב אחר מכשירים ולבחור יעדים להפצת תוכנות ריגול. המחקר קושר את המערכת לפעילות של כמה חברות בתחום הסייבר ההתקפי והמודיעין הדיגיטלי.

במקרה של אל-ג'זירה, החוקרים בחנו נתוני תקשורת ממכשירים שנפגעו והשוו אותם לתשתיות המיוחסות לדיסקבר-טק ולקנדירו. לטענתם, התגלתה התאמה בין מועדי הצגת הפרסומות לבין התקשורת שהתבצעה בהמשך עם שרתים הקשורים לתוכנת הריגול. באחד המכשירים נמצאו גם רכיבים שאפשרו לקשור את הפעילות למשפחת הרוגלות של קנדירו.

החוקרים מעריכים ברמת ודאות גבוהה שזיהו נכון את שרשרת התקיפה, אבל לא קובעים מי הזמין אותה. החשיפה של המנגנון משאירה שאלות פתוחות לגבי הלקוחות שהפעילו אותו, מטרותיהם והיקף המידע שנאסף בפועל.

המספרים הרחבים מצביעים על פעילות שחורגת מהמקרה של אל-ג'זירה. החוקרים ניתחו כמעט ארבעה מיליארד רישומים הקשורים למכרזי פרסום, ומצאו שבמשך ארבעה חודשים הופיעו מודעות של דיסקבר-טק ביותר מ-120 אלף אתרים ובכ-75 אלף אפליקציות במדינות שונות.

• פלוטו סקיוריטי נחשפת עם גיוס של 42 מיליון דולר
• הבינה המלאכותית עלולה להשתלט על הטלוויזיה והמקרר - ולשכפל את עצמה

במחקר זוהו גם חשיפות של מודעות ברשתות הקשורות לגופים בינלאומיים, ובהם נאט"ו, האו"ם, מוסדות של האיחוד האירופי וחברות שבבים כמו אנבידיה ומיקרון. עם זאת, הצגת מודעה ברשת מסוימת מלמדת שתשתית הפרסום הגיעה אליה ושמעקב היה אפשרי, אבל אינה מוכיחה שכל המכשירים שנחשפו למודעות הודבקו ברוגלה.

גוגל חוסמת את פעילות החברה

הפרסום כבר מוביל לתגובה מצד חברות גדולות בענף הפרסום. גוגל ניתקה את דיסקבר-טק ממערכות הפרסום שלה בטענה להפרה שיטתית של המדיניות, ואיגוד הפרסום האירופי הסיר אותה מרשימת ספקי הפרסום המאושרים. גם חברות נוספות שמפעילות מערכות לרכישת פרסומות נוקטות צעדים להגבלת פעילותה.

ההחלטה של איגוד הפרסום האירופי התקבלה אחרי ביקורת שמצאה הפרות של כללי האיגוד, וגם ביזוואקס, חברת טכנולוגיית הפרסום של קומקאסט, הפסיקה לעבוד עם דיסקבר-טק. לפי חברת אבטחת הפרסום קונפיאנט, ששותפה למחקר, דיסקבר-טק הציגה לפחות 10 מיליון מודעות ביום, והמודעות שנקשרו לקנדירו היו רק חלק קטן מהן. קנדירו עצמה נמצאת ברשימה השחורה של משרד המסחר האמריקאי כבר מ-2021.

מבחינת גוגל, מדובר בסוגיה משמעותית משום שמערכות הפרסום שלה משמשות מיליוני אתרים ואפליקציות. הממצאים מעלים שאלות לגבי היכולת של חברות הפרסום לזהות שימוש לרעה בכלים שלהן, ובמיוחד כאשר הגורמים שמפעילים את המודעות מנסים להסתיר את הפעילות ממערכות הבדיקה.

דיסקבר-טק וקנדירו קיבלו פניות לתגובה במסגרת המחקר, אך עד למועד פרסומו החוקרים טרם קיבלו מהן מענה. שתי חברות ישראליות נוספות ששמן הוזכר במחקר, אדטימייזר ווולאסים, דחו מעורבות בפעילות הריגול המיוחסת לדיסקבר-טק. האחריות של כל אחד מהגורמים והקשרים העסקיים ביניהם עדיין מחייבים בירור נוסף.

• גרטנר מזהירה: השקעות AI של 3.5 טריליון דולר בסכנת מחיקת ערך
• זנזאפ נחשפת עם גיוסים של 44 מיליון דולר: משלבת סוכני AI בצ'אט של העבודה

התעשייה הישראלית מוכרת בעולם בזכות חברות שפיתחו מערכות מתקדמות לאיסוף מידע ולחדירה למכשירים. לצד השימושים האפשריים של כלים כאלה בידי רשויות אכיפה ומודיעין, נחשפו לאורך השנים גם טענות על שימוש בהם נגד עיתונאים, פעילים פוליטיים ואנשי ציבור.

חברת פאראגון הישראלית, המפתחת את הרוגלה גרפייט, עמדה גם היא במרכז מחלוקת סביב תקיפת מכשירים של עיתונאים באירופה. במקביל, מחקר קודם של סיטיזן לאב עסק בשימוש בטכנולוגיה של סלברייט נגד פעיל אופוזיציה ברוסיה. מדובר בחברות, מוצרים ונסיבות שונות, אבל המקרים ממחישים את הקושי לפקח על השימוש בכלים שנמכרים לגורמים חיצוניים.

הדיווח הנוכחי מעלה גם סוגיה חדשה לענף הפרסום. התשתית שמאפשרת להציג פרסומת למשתמש לפי תחומי העניין שלו יכולה לשמש, לפי המחקר, גם לאיתור אנשים מסוימים ולהפצת קוד זדוני. ככל שמערכות הפרסום מחברות יותר נתונים על המשתמשים ועל המכשירים שלהם, כך מתרחבת האפשרות לנצל את המידע למטרות אחרות.

החוקרים קוראים לחברות הפרסום ולרגולטורים לבחון מחדש את מנגנוני הבקרה על הספקים ועל רכיבי התוכנה שמופעלים באמצעות מודעות. הבדיקה צפויה להתמקד גם בשאלה כיצד חברה שהציגה את עצמה כספקית פרסום הצליחה לפעול במשך שנים בתוך מערכות של חברות בינלאומיות גדולות.