דוח חריף נגד וול סטריט: תשעה בנקים הגבילו שירותים על רקע פוליטי

דוח חדש של משרד המפקח על המטבע בארצות הברית (OCC) מצביע על ליקויים חמורים באופן שבו תשעה מהבנקים הגדולים במדינה קיבלו החלטות בנוגע למתן שירותים פיננסיים ללקוחות. לפי ממצאי הבדיקה, בין השנים 2020 לספטמבר 2025 החזיקו כל תשעת הבנקים במדיניות או בנהלים שהיו עלולים להביא להגבלת שירותים בשל השקפות פוליטיות, אמונות דתיות או פעילות עסקית חוקית. 

הרגולטור מצא כי מדיניות שנועדה להגן על הבנקים מפני סיכון תדמיתי לא תמיד התבססה על קריטריונים אובייקטיביים וברורים, ובמקרים מסוימים השפיעה על החלטות בנוגע לפתיחת חשבונות, להמשך מתן שירותים ולהעמדת אשראי. בעקבות פרסום הדוח הודיע המפקח על המטבע, ג'ונתן גולד, כי בכוונתו לבחון שינויים נוספים בכללי הפיקוח כדי לצמצם את הסיכון שהתופעה תחזור על עצמה.

תשעה בנקים במוקד הבדיקה: כמעט 100 אלף תלונות נבחנו

הבדיקה הקיפה תשעה בנקים גדולים: ג'יי פי מורגן צ'ייס, בנק אוף אמריקה, סיטיגרופ, וולס פארגו, יו.אס. בנק, קפיטל וואן, פי.אן.סי, טי.די בנק ובנק אוף מונטריאול. מדובר במוסדות פיננסיים בעלי פעילות רחבה בשוק האמריקאי, המספקים שירותים ללקוחות פרטיים, לעסקים ולארגונים. הבדיקה נערכה בעקבות צו נשיאותי שנועד להבטיח גישה הוגנת לשירותים בנקאיים, ובחנה אם מדיניות או נהלים בבנקים הובילו להגבלת שירותים מסיבות שאינן קשורות בהכרח לסיכון פיננסי או לעמידה בדרישות החוק.

היקף החומר שנאסף ממחיש את רוחב הבדיקה. לפי הודעת הרגולטור, הוא בחן כמעט 100 אלף תלונות שהוגשו למוסדות שבפיקוחו וקיבל מהבנקים כ־50 אלף מסמכים, שהסתכמו בכ־420 אלף עמודים. החקירה התמקדה במדיניות הבנקים, בנהלים הפנימיים ובמקרים פרטניים שבהם הוחלט שלא לספק שירותים או להגבילם. הממצאים מצביעים על כך שמדיניות הקשורה לסיכון תדמיתי לא תמיד הוגדרה באמצעות אמות מידה ברורות, ובכך התאפשר לשיקולים חברתיים ופוליטיים להשפיע על החלטות עסקיות.

הרגולטור הדגיש כי הבעיה אינה עצם יכולתם של בנקים להעריך סיכונים או לסרב לשרת לקוחות כאשר קיימת לכך הצדקה חוקית. הביקורת מתמקדת במקרים שבהם שיקולים סובייקטיביים, ובהם החשש מתגובת הציבור או מהתדמית של הבנק, השפיעו על מתן שירותים בלי קריטריונים ברורים ומבוססי סיכון. לפי הדוח, מדיניות כזאת פגעה בגישה לשירותים פיננסיים של לקוחות ושל עסקים הפועלים כחוק. עם זאת, יש להבחין בין ממצאי הרגולטור בנוגע למדיניות ולנהלים לבין קביעה משפטית סופית שלפיה כל החלטה פרטנית על סגירת חשבון הייתה בלתי חוקית.

לא רק תומכי טראמפ: גם ענפים שלמים הוגבלו

הפרשה קיבלה תשומת לב פוליטית רבה בעקבות טענות של גורמים שמרניים בארצות הברית, שלפיהן בנקים סירבו לשרת לקוחות בשל עמדותיהם או קשריהם הפוליטיים. במסגרת הבדיקה נבחנו, בין היתר, מקרים הנוגעים לעסקים הקשורים למכירת מוצרים המזוהים עם תנועת MAGA, המזוהה עם הנשיא דונלד טראמפ. הדוח מתייחס גם למדיניות שהגבילה גישה לשירותים פיננסיים בענפים שנחשבו שנויים במחלוקת, ובהם הפקת נפט וגז, כריית פחם, ייצור והפצת כלי נשק ותחמושת, הפעלת מתקני כליאה ופעילות בנכסים דיגיטליים. לפי הרגולטור, בחלק מהמקרים הגבלות אלה נבעו ממדיניות רחבה ולא מהערכה פרטנית של הסיכון הגלום בלקוח מסוים.

עם זאת, הממצאים אינם מצביעים על כך שההגבלות כוונו אך ורק כלפי שמרנים. לפי הדיווחים על הדוח, נבחנו גם מקרים שבהם ארגונים בעלי זיקה לעמדות ליברליות נתקלו בקשיים בקבלת שירותים בנקאיים. 

בין הדוגמאות שפורסמו נמצאים ארגון הפועל בתחום זכויות הפיריון, שנתקל בסירוב מצד קפיטל וואן, וארגון המתנגד להגירה, שבקשת הלוואה שלו נדחתה על ידי טי.די בנק. מצד שני בנק קפיטל וואן סרב לשרת ארגון התומך בזכות להפלה, וישנן דוגמאות נוספות. המקרים ממחישים כי המחלוקת נוגעת לשאלה רחבה יותר: האם החלטות על מתן שירותים פיננסיים מתקבלות על בסיס סיכון עסקי ומשפטי מוגדר, או גם על סמך עמדות חברתיות ופוליטיות.

אחד המקרים שזכו לתשומת לב נוגע לחברת וויפיי, שפעלה בתחום עיבוד התשלומים ונרכשה בעבר בידי ג'יי פי מורגן. לפי דיווחים על ממצאי החקירה, החברה סגרה חשבונות של סוחרים שמכרו מוצרים המזוהים עם טראמפ. ג'יי פי מורגן מסר כי מדיניותו אוסרת אפליה על בסיס השקפות פוליטיות או דתיות, וכי התהליך בוויפיי לא עמד בסטנדרטים של הבנק ותוקן. תגובת הבנק מדגישה את ההבחנה בין מדיניות רשמית של מוסד פיננסי לבין פעולות מסוימות שבוצעו במסגרת פעילותו.

• דוחות הבנקים: הצרכן מחזיק מעמד, אך וול סטריט כבר לא קונה את הסיפור
• רווח של 15.3 מיליארד דולר והמשקיעים מאוכזבים: ג'יי פי מורגן מפספסת את התחזיות

הרגולטור בוחן צעדים נוספים, אך טרם הטיל קנסות בעקבות הדוח

פרסום הממצאים עשוי להוביל לשינויים בכללי הפיקוח על הבנקים בארצות הברית. משרד המפקח על המטבע הודיע כי הוא שוקל צעדים נוספים שנועדו למנוע אפליה על בסיס השקפות פוליטיות או דתיות ולהגביל שימוש לא ברור בשיקולי סיכון תדמיתי. הרגולטור כבר נקט צעדים לשינוי אופן ההתייחסות לסיכון תדמיתי בבדיקות הפיקוח, וכעת הוא בוחן כיצד להתאים את המסגרת הרגולטורית והפיקוחית החלה על הבנקים הגדולים. המטרה המוצהרת היא להבטיח שהחלטות בדבר גישה לשירותים פיננסיים יתבססו על שיקולים פרטניים, אובייקטיביים ומבוססי סיכון.

בשלב זה, הדוח אינו כולל הודעה על הטלת קנסות חדשים בעקבות הממצאים. גם לא ניתן לקבוע שכל הבנקים יעמדו בפני תביעות או עיצומים, שכן צעדים כאלה תלויים בבדיקות נוספות ובהחלטות של הרשויות המוסמכות. מבחינת הבנקים, שינוי הכללים עשוי לחייב בחינה מחודשת של נהלים הנוגעים לקבלת לקוחות, להגבלת פעילות ולסגירת חשבונות, בעיקר בענפים שבהם קיים חשש לסיכון תדמיתי או רגולטורי. עם זאת, הבנקים עדיין נדרשים לעמוד בחובותיהם בתחום מניעת הלבנת הון, ציות לחוק וניהול סיכונים.

הפרשה ממחישה את המתח בין שיקול הדעת העסקי של הבנקים לבין הדרישה להבטיח גישה הוגנת לשירותים פיננסיים. מצד אחד, למוסדות פיננסיים יש חובה לנהל סיכונים ולפעול בהתאם לחוק; מצד אחר, מדיניות עמומה עלולה ליצור מצב שבו לקוחות ועסקים חוקיים מאבדים גישה לשירותים חיוניים בשל עמדותיהם או בשל הענף שבו הם פועלים. כעת יידרש הרגולטור להחליט כיצד לתרגם את ממצאי החקירה לכללים ברורים יותר, מבלי לפגוע ביכולתם של הבנקים לנהל סיכונים לגיטימיים. ההחלטות שיתקבלו בהמשך עשויות להשפיע על אופן הפיקוח על הבנקים ועל היחסים בין המערכת הפיננסית, הממשל והציבור בארצות הברית.