אנבידיה מפזרת מיליארדים באירופה ומשקיעה בבטיחות ה-AI - כדי להרחיק את הרגולציה
ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, הגיע לפריז עם פנקס צ'קים פתוח. באירוע של החברה בעיר הוא סיפר שאנבידיה כבר התחייבה להשקיע באירופה כמעט 10 מיליארד דולר, ושהיא נכנסה כמשקיעה לארבעה סטארט-אפים צרפתיים. במקביל הודיעה החברה שתיתן לחוקרי בטיחות בבריטניה כוח מחשוב בשווי 250 מיליון דולר, לאורך חמש שנים.
המניה של אנבידיה ירדה במסחר המוקדם בכחצי אחוז, לסביבות 227 דולר. הסיבה היא בעיקר הירידות במניות השבבים, שנמשכות כבר כמה ימים ברצף. קרן הסל של מניות השבבים ירדה שישה ימי מסחר רצופים, והיא בדרך לרצף הארוך ביותר שלה מאז מאי 2025. גם הדוח החזק של ASML ההולנדית, שמייצרת את המכונות לייצור שבבים, לא עצר את הירידות. כל זה קורה שבוע לפני כנס GTC שהחברה עורכת בברלין.
הכסף לבריטניה הוא לא מזומן. מדובר בזמן מחשוב על המעבדים של אנבידיה, בערך 50 מיליון דולר בשנה. החוקרים ישתמשו בו כדי לבדוק איך שומרים על סוכני AI בטוחים. אלה מערכות שלא עונות על שאלות וזהו, אלא עושות דברים בעצמן: נכנסות למיילים, מריצות תוכנות, מעבירות מידע ומנהלות תהליכים בחברה. צ'טבוט שמסכם מסמך לא יכול לעשות הרבה נזק. סוכן עם הרשאות רחבות כבר יכול, אם הוא טועה או אם מישהו מנצל אותו.
התוכן והמידע של נתוני המחשבון והכלי האינטראקטיבי
עמוד 1: במספרים
| נתון | ערך |
|---|---|
| ההשקעות שאנבידיה כבר התחייבה להן באירופה | כמעט 10 מיליארד $ |
| סטארט-אפים צרפתיים שאנבידיה נכנסה אליהם כמשקיעה | 4 |
| כוח מחשוב לחוקרי בטיחות בבריטניה, לאורך חמש שנים - כ-50 מיליון בשנה | 250 מיליון $ |
| מחיר המניה במסחר המוקדם, ירידה של כחצי אחוז | כ-227 $ |
עמוד 2: מה היא עושה
עמוד 3: הסיכון
עמוד 4: קריאה נוספת
אנבידיה כבר נכנסה לתחום גם עם מוצר משלה. לאחרונה הציגה החברה את OpenShell, סביבת עבודה סגורה לאבטחת סוכני AI. בתוכה אפשר לקבוע מה מותר לסוכן לעשות ולאילו מערכות הוא יכול להתחבר. הכסף לחוקרים בבריטניה לוקח את המאמץ הזה גם לאוניברסיטאות.
הסיכון שמטריד את אנבידיה
הסכנה הגדולה לחברה היא רגולציה. חוקים שיגבילו קניית מעבדים לאימון מודלים, או שיוסיפו עלויות לפיתוח AI, יפגעו קודם כול בחברות הקטנות. אלה בדיוק החברות שקונות שבבים כדי לסגור את הפער מ-OpenAI ומאנתרופיק. ככל שיהיו פחות קונים, אנבידיה תהיה תלויה יותר בכמה ענקיות ענן, וחלקן כבר מפתחות שבבים משלהן. ענקיות כאלה יכולות גם להתמקח על המחיר הרבה יותר מסטארט-אפ קטן.
באירופה זה עוד יותר רגיש. היבשת היא שוק גדול, והחוקים הדיגיטליים שלה הופכים הרבה פעמים לסטנדרט בכל העולם. חוק ה-AI של האיחוד האירופי נכנס לתוקף בשלבים, וכבר היום ספקי מודלים גדולים צריכים לתעד, לדווח ולבדוק סיכונים. החוק מכוון בעיקר לחברות שמפתחות את המודלים. אבל כל דרישה שמייקרת את הפיתוח או מאריכה אותו יכולה להוריד את מספר החברות בתחום, ואיתן גם את הביקוש למעבדים.
גם בצמרת התעשייה יש ויכוח על הקצב. הואנג ומארק צוקרברג יצאו נגד הקריאות להאט את פיתוח ה-AI. הואנג רוצה להמשיך מהר, ובמקביל להוסיף הגנות. נראה שהכסף לחוקרי הבטיחות עוזר לו להציג את העמדה הזאת מול הרגולטורים בלונדון ובבריסל.
האסטרטגיה של אנבידיה פשוטה: כמה שיותר מפתחים שעובדים על החומרה שלה. הרכישה של האגינג פייס, פלטפורמה שהקימו יזמים צרפתים ושמשמשת קהילה ענקית של מפתחים, מחזקת את זה. כל סטארט-אפ באירופה שמקבל כסף וגישה למחשוב הוא לקוח עתידי לשרתים, למעבדים ולתוכנה של החברה. זה ההיגיון מאחורי ההשקעות של אנבידיה באירופה, שמתקרבות ל-10 מיליארד דולר.
אנבידיה מייצרת הרבה מאוד מזומנים מהמכירות של שבבים למרכזי נתונים, ולכן היא יכולה להרשות לעצמה סכומים כאלה. בשוק מעריכים שעוד השקעות ושיתופי פעולה יוכרזו בכנס GTC בברלין, שייפתח בשבוע הבא ויימשך שלושה ימים. בכנס צפויים לדבר בעיקר על תשתיות מחשוב, רובוטיקה וסוכני AI.
