
השופטת וילנר תכהן בוועדה לבחירת שופטים במקום השופטת ברק-ארז
בשלוש השנים הקרובות - בהן תכהן וילנר בוועדה - יהיה צורך למנות את סולברג לנשיא העליון ועוד שבעה שופטים לערכאה זו. מחליפה את ברק-ארז שסיימה את כהונתה בוועדה
השופטת יעל וילנר תכהן בשלוש השנים הבאות בוועדה לבחירת שופטים במקום השופטת דפנה ברק-ארז, אשר השלימה שלוש שנות חברות בוועדה. וילנר נבחרה בידי עשרת חבריה לבית המשפט העליון ותכהן לצד הנשיא, יצחק עמית, והמשנה לנשיא, נעם וילנר. מבחינת הסיניוריטי, השופט דוד מינץ קודם לווילנר - אך החוק מחייב שלפחות אישה אחת תהיה בין שלושת השופטים בוועדה. וילנר הדתייה-לאומית נחשבת לשמרנית (כמו סולברג), בעוד ברק-ארז מוגדרת כליברלית (כמו עמית).
בפני בג"ץ תלויות ועומדות עתירות נגד השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים ובדרכי עבודתה החל מן הכנסת ה-26 - המהלך המרכזי שבוצע במסגרת הרפורמה המשפטית של השר יריב לוין. עד לשינוי, היו בוועדה תשעה חברים: שני שרים, שני חברי כנסת (לרוב אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה), שלושה שופטים בבית המשפט העליון ושני נציגי לשכת עורכי הדין. על פי ההרכב החדש, תשעת החברים יהיו שני שרים, שני חברי כנסת (מהקואליציה והאופוזיציה), שלושת שופטי העליון ושני נציגי ציבור שתבחר הכנסת (אחד בידי הקואליציה ואחד בידי האופוזיציה).
תומכי השינוי בהרכב טוענים, כי הוא יגביר את חלקו של הדרג הנבחר בבחירת השופטים. מתנגדיו טוענים, כי מטרתו היא להביא להשתלטות פוליטית על הוועדה - שגם מוסמכת לפטר שופטים. מן הדיון בעתירות נגד החוק, שהתקיים בהרכב של כל 11 שופטי העליון, עלה בבירור שהן צפויות להתקבל ברוב מוחץ, כך שההרכב הקיים יישאר בעינו.
וילנר נולדה בישראל בשנת 1959. בשנת 1978 שירתה שירות לאומי בקרית שמונה ובשנת 1982 סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית. בשנים 1981-1980 שימשה כעוזרת פרלמנטרית בכנסת. בשנים 1983-1981 התמחתה אצל השופט המנוח משה בייסקי בבית המשפט העליון ואצל המשנָה לפרקליט המדינה דאז, דורית בייניש (לימים נשיאת בית המשפט העליון). בשנת 1983 הוסמכה כעורכת דין.
בשנים 1998-1983 עבדה וילנר כעורכת דין. ביוני 1998 היא מונתה לשופטת בבית משפט השלום בחיפה, באוקטובר 2004 מונתה לרשמת ושופטת בפועל של בית המשפט המחוזי בחיפה ובינואר 2006 לכהונה קבועה. באוקטובר 2017 מונתה וילנר לשופטת בית המשפט העליון, שם היא מתמחה בתחום האזרחי והמינהלי.
בשלוש השנים הקרובות יהיה צורך למנות את נשיא בית המשפט העליון (סולברג אמור להחליף את עמית באוקטובר 2028) ולבחור את מחליפיהם של אלכס שטיין (באוקטובר 2027), מינץ (במאי 2029) ווילנר עצמה (בספטמבר 2029). זאת, בנוסף למילוי ארבעת התקנים שלא אוישו בשנים האחרונות בשל המחלוקת בין לוין לבין השופטים.