רוצים לחסוך יותר כסף? מחקר חדש מגלה מה באמת גורם לנו לשנות את הרגלי ההוצאות

אנשים רבים מחליטים מדי חודש להוציא פחות כסף, לוותר על קניות מיותרות ולהגדיל את החיסכון. אלא שבפועל, לא תמיד ההחלטות האלה מחזיקות מעמד. מחקר חדש בתחום הפסיכולוגיה הכלכלית, שפורסם השנה בכתב העת Scientific Reports מקבוצת Nature, מצא כי הדרך שבה אנשים מתכננים את התנהלותם הכספית עשויה להשפיע על יכולתם לצמצם הוצאות. החוקרים גילו שהצבת יעד חיסכון ברור, מעקב אחר ההוצאות וקבלת משוב על ההתקדמות היו יעילים יותר מניסיון לשנות הרגלי צריכה באמצעות תזכורות והמלצות לרכישת מוצרים זולים יותר.

המחקר נערך על ידי צוות חוקרים ממוסדות אקדמיים בבריטניה, באוסטרליה ובארצות הברית, בהם אוניברסיטת מונאש ואימפריאל קולג' לונדון. בראש רשימת החוקרים מופיע קרישיין פאטל (Krishane Patel), והמחקר בחן כיצד מנגנונים פסיכולוגיים שונים משפיעים על החלטות פיננסיות בחיי היום-יום. בניגוד למחקרים המבוססים רק על שאלונים שבהם המשתתפים מדווחים על הרגליהם, החוקרים השתמשו גם בנתוני עסקאות בנקאיות כדי לבדוק מה באמת קרה לכספם.

מה באמת עובד: הצבת יעדי חיסכון או שינוי הרגלי הקנייה?

במחקר השתתפו בתחילה 397 סטודנטים משתי אוניברסיטאות בבריטניה ובאוסטרליה. מתוכם 224 השלימו את הניסוי שנמשך 12 שבועות. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות: שתי קבוצות שקיבלו הנחיות שונות לשיפור ההתנהלות הפיננסית וקבוצת ביקורת ששימשה להשוואת התוצאות.

הקבוצה הראשונה התבקשה לפעול על פי שיטה המבוססת על הצבת מטרות. המשתתפים הגדירו יעדי חיסכון, עקבו אחר ההוצאות שלהם וקיבלו משוב על מידת ההתקדמות לעבר המטרות שהציבו לעצמם.

הקבוצה השנייה פעלה בשיטה אחרת, שמטרתה שינוי הרגלי הצריכה. במקום לקבוע יעדים כספיים, המשתתפים קיבלו תזכורות והמלצות לבחור בחלופות זולות יותר למוצרים ולשירותים שהם רגילים לרכוש.

לדוגמה, במקום לקנות ארוחת צהריים יקרה, אפשר לבחור ארוחה זולה יותר. במקום לקנות משקה בבית קפה מדי יום, אפשר להכין אותו בבית. ההנחה הייתה ששינויים קטנים שחוזרים על עצמם עשויים להפוך להרגלים ולסייע בצמצום ההוצאות.

אלא שתוצאות הניסוי הראו הבדל בין שתי הגישות. המשתתפים שפעלו על פי יעדי חיסכון מוגדרים הפחיתו את הוצאותיהם ושיפרו את יתרות חשבונות הבנק שלהם באופן מובהק מבחינה סטטיסטית בהשוואה לקבוצת הביקורת.

לעומתם, בקבוצה שהתמקדה בשינוי הרגלי צריכה באמצעות תזכורות וחלופות זולות, החוקרים לא מצאו השפעה מובהקת על ההוצאות או על יתרות החשבון.

המשמעות אינה ששינוי הרגלים אינו מועיל, אלא שבמסגרת הניסוי הספציפי, תזכורות לשינוי הרגלים לא הספיקו כדי ליצור שיפור פיננסי שניתן היה לזהות באופן מובהק. ייתכן שכדי לשנות הרגלי קנייה מושרשים נדרשים שינויים עמוקים יותר בסביבת הצריכה ובהתנהלות היומיומית.

• אני עצמאי בן 67 וממשיך לעבוד - עדיין כדאי לי להפקיד לפנסיה ולקרן השתלמות?
• ארבע חתונות וחשבון אחד: כמה כסף אפשר לחסוך רק בבחירת מועד האירוע?

למה הצבת מטרה משפיעה על ההתנהגות שלנו?

החלק המעניין במחקר הוא ההסבר הפסיכולוגי לפער בין שתי השיטות. החוקרים הבחינו בין שתי דרכים שבהן בני אדם מקבלים החלטות.

הראשונה היא התנהגות המבוססת על הרגלים. במצב הזה אנשים מבצעים פעולות מוכרות, לעיתים כמעט באופן אוטומטי, בלי לבחון בכל פעם מחדש את התוצאה הכלכלית שלהן. למשל, רכישת קפה בדרך לעבודה או הזמנת אוכל כאשר חוזרים הביתה עייפים.

השנייה היא התנהגות מכוונת מטרה. כאן האדם חושב על התוצאה שהוא מבקש להשיג, בוחן את האפשרויות העומדות בפניו ומקבל החלטות בהתאם.

למשל, אדם שרוצה לחסוך 20 אלף שקל לטובת רכישת רכב או חופשה עשוי לבחון כל הוצאה ביחס למטרה שהציב. כאשר הוא יודע כמה כסף כבר חסך וכמה נותר לו להגיע ליעד, ההחלטות היומיומיות מקבלות משמעות אחרת.

החוקרים בדקו גם את ההבדלים הפסיכולוגיים בין המשתתפים באמצעות משימה ממוחשבת שבוחנת כיצד אנשים לומדים מתוצאות של החלטות קודמות ומתאימים את התנהגותם למטרות עתידיות.

• עשר דקות מול דף החשבון: איך להוזיל את עמלות הבנק?
• הטכנאי גבה 300 שקל ולא תיקן: מתי חייבים לשלם על הביקור?

נמצא כי משתתפים שהציגו יכולת גבוהה יותר לקבל החלטות מכוונות מטרה הצליחו להפחית את הוצאותיהם במידה רבה יותר בשתי קבוצות ההתערבות.

הממצא הזה מצביע על כך שלא רק השיטה עצמה חשובה, אלא גם האופן שבו האדם חושב ומתכנן. אנשים שונים עשויים להגיב אחרת לאותה תוכנית חיסכון, בהתאם לנטייתם להסתמך על הרגלים או לקבל החלטות באמצעות תכנון.

פחות הוצאות, יותר כסף בחשבון: האם הבנקים יכולים לשנות את הרגלי החיסכון שלנו?

המחקר עשוי להיות רלוונטי גם לבנקים, לחברות פינטק ולאפליקציות לניהול תקציב. בשנים האחרונות שירותים פיננסיים רבים מציעים ללקוחות מעקב אחר הוצאות, חלוקה לקטגוריות, התראות על חריגה מהתקציב וכלים לחיסכון אוטומטי.

הממצאים מצביעים על אפשרות שכלים המאפשרים להגדיר מטרות ולעקוב אחר ההתקדמות עשויים להיות יעילים יותר מהתראות כלליות שממליצות להוציא פחות כסף.

לדוגמה, במקום להודיע ללקוח שהוציא החודש 1,500 שקל על מסעדות, אפליקציה יכולה להציג לו כיצד צמצום מסוים בהוצאות האלה יקדם אותו לעבר יעד חיסכון מוגדר.

זהו יישום אפשרי של ממצאי המחקר, ולא מוצר או פתרון שהחוקרים בדקו בפועל. כמו כן, המחקר לא בחן באופן ישיר אם השיטה משפרת את התשואות מהשקעות בשוק ההון. הוא התמקד בהתנהלות כספית, בהוצאות וביתרות חשבונות הבנק.

למחקר יש גם מגבלות. המשתתפים היו סטודנטים בשתי מדינות, ולא מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה. בנוסף, רק 224 מתוך 397 הנרשמים השלימו את המחקר, ותקופת המעקב נמשכה 12 שבועות בלבד. לכן אי אפשר לקבוע על סמך התוצאות שהשינוי בהתנהגות יישמר לאורך שנים, או שאותה שיטה תהיה יעילה באותה מידה בקרב משפחות, גמלאים ובעלי הכנסות שונות.

ובכל זאת, המחקר מספק הסבר לכך שהחלטה כללית כמו "אני חייב להתחיל לחסוך" אינה בהכרח מספיקה. כאשר החיסכון הופך למטרה מוגדרת שאפשר למדוד את ההתקדמות אליה, קל יותר לקשור בין ההחלטות הקטנות שמתקבלות מדי יום לבין התוצאה הכספית הרצויה.