קבוצת ישפרו תובעת 10 מיליון שקל בשל אי פתיחת SPAR בבאר שבע
תובעת את חברת בולדיגניה שבשליטת עמית זאב, בטענה שהפרה הסכם לפתיחת סניף של הרשת ההולנדית במתחם ישפרו פלאנט - משום שנקלעה לקשיים משמעותיים
חברת קרית יהודית פארק תעשייתי מקבוצת ישפרו (בשליטת ירון אדיב וכידן דהארי), תובעת 10.1 מיליון שקל מחברת בולדיגניה (בשליטת עמית זאב). בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נטען, כי בולדיגניה הפרה את התחייבותה לשכור שטח בפארק התעשייתי שבבאר שבע ולפתוח בו סניף של רשת המרכולים SPAR.
קרית יהודית היא הבעלים של מתחם ישפרו פלאנט בבאר שבע. בתביעה נאמר, כי בינואר 2023 חתמו היא ובולדיגניה על הסכם לפיו האחרונה תשכור במתחם 3,200 מ"ר לשם הפעלת סניף של SPAR - רשת קמעונאית הולנדית המעניקה זכיונות ברחבי העולם, ולה 13,000 סניפים ב-50 מדינות. לדברי קרית יהודית, בולדיגניה הציגה את עצמה כבעלת הזיכיון להקמת סניפי SPAR בישראל.
הסכם השכירות קבע תשלום של 65 שקל למ"ר ועוד חמישה שקלים כדמי ניהול - דהיינו 224,000 שקל בחודש. לדברי קרית יהודית, בולדיגניה התחייבה להפקיד ביום החתימה ערבות בנקאית ושטר חוב חתום בידי שני ערבים. להסכם היו שני תנאים מתלים: אישור של רשות התחרות להתקשרות בין זאב לשופרסל להקמת "ספאר ישראל" וחתימת הסכם עתידי לשכירת נכס של ישפרו בבית ליד.
לטענת קרית יהודית, "הנתבעת לא קיימה את התחייבויותיה הבסיסיות ביותר כבר מיום החתימה: לא הפקידה ערבות בנקאית ולא המציאה שטר חוב - לא ביום החתימה ולא בכל עת אחרת, חרף דרישות חוזרות ונשנות שנשלחו אליה לאורך כל תקופת ההתקשרות. מדובר בהפרה יסודית מתמשכת.
"בחודש ספטמבר 2023 פורסם, כי שופרסל פרשה מהמיזם המשותף עם הנתבעת. על אף שהתברר, כי עקב פרישה זו לא הייתה בידי הנתבעת כל אפשרות ממשית לממן את הקמת הסניפים, בחרה הנתבעת - במהלך אופורטוניסטי וחסר תום לב - להודיע ביום 19.11.2023 על קיום התנאי המתלה ועל רצונה (כביכול) לקיים את ההסכם.
"בהסתמך על הודעת הנתבעת ועל מצגיה, השקיעה התובעת משאבים עצומים בהכנת המושכר: הרסה כשליש מקומת הקרקע של המרכז המסחרי, פינתה שוכרים פעילים, העתיקה שוכר עוגן (סופר פארם) בעלות של 3 מיליון שקל, ביצעה עבודות בינוי נרחבות ונמנעה מהתקשרויות חלופיות - הכל בהשקעה כוללת העולה על 7 מיליון שקל.
"אולם, כשהגיע מועד המסירה סירבה הנתבעת לקבל את החזקה במושכר, תוך העלאת טענות ליקויים מלאכותיות שנסתרו על ידי גורמי התכנון בעיריית באר שבע. הנתבעת אף סרבה לפנות למנגנון ההכרעה המוסכם שקבוע בהסכם השכירות - על ידי מינוי מהנדס מוסכם".
שוכר חילופי בתנאים נחותים
לטענת קרית יהודית, "הסיבה האמיתית לסירוב הנתבעת לקיים את ההסכם, לקבל את המושכר לידיה תוך הפעלת מנגנוני הבירור שבהסכם, לא הייתה ליקויים או אי התאמה במושכר שהתגלתה לפתע, אלא פשוט חוסר יכולת כלכלית מצד הנתבעת לממן את הקמת הסניף. עובדה זו הודתה בה הנתבעת בפני נציגי התובעת, כאשר מנהלה ובעל המניות בה [זאב] חשף כי הוא מתקשה בהעמדת המימון הנדרש, והיא אף נלמדת מהודאה בכתב מטעם הנתבעת, כי ללא משקיע בר קיימא היא לא תוכל לקיים את ההסכם.
"ואכן, בחודש אוקטובר 2024 פורסם, כי גם המשקיע הנוסף שנכנס במקומה של שופרסל (יצחק מירילשוילי) ביטל את השקעתו ברשת. משנקלעה הנתבעת לקשיים כלכליים קשים, ומשלא עלה בידה לגייס משקיעים ושותפים כנדרש, בחרה היא לנטוש את ההסכם באופן חד-צדדי ואופורטוניסטי. במקום להודות בכישלונה העסקי, בחרה הנתבעת לעטוף את נטישתה בטענות משפטיות מלאכותיות, חסרות כל בסיס עובדתי ומשפטי. ביום 7.11.2024 ביטלה הנתבעת את ההסכם שלא כדין בטענה משוללת יסוד כי לא ניתן להפעיל סופרמרקט במושכר".
לדברי קרית יהודית, "נוכח הפרותיה היסודיות והבוטות של הנתבעת, מצאה עצמה התובעת חשופה לנזקים כבדי היקף, עד כדי יצירת חשש ממשי באשר לעתידו של המרכז המסחרי בכללותו. לשם הקטנת נזקיה ולשם הצלת המרכז המסחרי ושמירה על השקעותיה, נאלצה התובעת להתקשר, במהירות האפשרית ומתוך עמדת מיקוח נחותה, בהסכם שכירות עם שוכר חלופי (סופר-ספיר)", תמורת דמי שכירות נמוכים יותר, ויתור על דמי ניהול, ביצוע עבודות התאמה משמעותיות ומתן ערבויות שיפוי בסך 8 מיליון שקל. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד יעקב שפיגלמן ועמית עידו, וטרם הוגש כתב הגנה.
