247 שקל יותר לאותו סל: בכמה התייקרו הקניות בשופרסל ובשאר הרשתות?

מי שנשאר נאמן לאותה רשת מזון במשך ארבע השנים האחרונות שילם על כך מחיר שונה מאוד, בהתאם למקום שבו קנה. סל קבוע של 80 מוצרים התייקר ב-24% בשופרסל אונליין, בעוד שביוחננוף נרשמה עלייה של 8.5%. הפער הזה מצביע על הבדלים ניכרים בהתייקרות בין הרשתות, בתקופה שבה הצרכנים התמודדו עם עליות מחירים כמעט בכל תחומי ההוצאה המשפחתית.

הנתונים עולים ממחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב ופורסם בכלכליסט, המבוסס על נתוני מערכת השוואת המחירים פרייסז בכ-700 חנויות. החוקרים השוו את מחיריהם של אותם מוצרים בשתי תקופות: מספטמבר 2018 עד אוגוסט 2022, ומספטמבר 2022 עד אוגוסט 2026. כך נבחנה התייקרותו של סל קבוע, בלי שהוספת מוצרים או שינוי בכמויות מסבירים את הגידול בהוצאה.

שופרסל רשמה עליות חדות בכל שלושת ערוצי הקנייה שנכללו בהשוואה. באונליין נוספו למחיר הסל 247 שקל, בשופרסל דיל 231 שקל ובשופרסל שלי 222 שקל. שיעורי ההתייקרות היו 24%, 22.7% ו-19.6%, בהתאמה.

אצל המתחרות התמונה שונה: בוויקטורי התייקר הסל ב-16%, ברמי לוי ב-10.3% וביוחננוף ב-8.5%. שיעור העלייה בשופרסל אונליין היה כמעט פי שלושה מזה שנרשם ביוחננוף.

זו אינה טבלה של הרשת הזולה ביותר כיום. המחקר משווה את השינוי במחירים לאורך זמן, וכדי לקבוע היכן כדאי לקנות צריך לדעת גם מהו המחיר העדכני של הסל בכל רשת. רשת שהחלה את התקופה במחירים נמוכים יכולה להישאר זולה יחסית גם אחרי העלאה משמעותית. עם זאת, הפערים מבהירים מדוע כדאי לבדוק מחדש את מקום הקנייה הקבוע: המחירים ברשתות לא התקדמו באותו קצב.

גם הזולות התייקרו

השם דיסקאונט אינו מבטיח שהמחירים יישארו קרובים לרמתם הקודמת. בשופרסל דיל, למשל, הסל התייקר ב-0.6% בלבד בתקופה הראשונה שנבדקה, לעומת 22.7% בתקופה השנייה. גם בוויקטורי נרשם שינוי חד, מעלייה של 1.2% ל-16%. ברמי לוי ההאצה הייתה מתונה יותר: התייקרות של 6.1% בתקופה הקודמת ו-10.3% בתקופה האחרונה.

בהשוואה בין סוגי החנויות, סניפי הדיסקאונט בכל זאת רשמו התייקרות נמוכה יותר. מחיר הסל בהם עלה ב-14.5% בארבע השנים האחרונות, לעומת 19.6% בסניפים השכונתיים ו-19% באינטרנט. במונחים כספיים, נוספו לסל 135 שקל בדיסקאונט, 203 שקל בסניף שכונתי ו-189 שקל בקנייה באינטרנט.

משפחה שקונה סל דומה בסניף שכונתי פעם בחודש מוציאה כיום כ-2,400 שקל יותר בשנה לעומת המחירים לפני ארבע שנים. מדובר בחישוב לפי הסל שנבדק; התוספת בפועל משתנה לפי המוצרים והכמויות שכל משפחה קונה.

בכל ערוצי הקנייה נרשמה האצה לעומת ארבע השנים הקודמות. אז התייקר הסל ב-2.8% בדיסקאונט, ב-4.3% בסניפים השכונתיים וב-4.1% באינטרנט. ההתייקרות המצטברת בתקופה האחרונה הייתה גבוהה פי 4.6 עד פי 5.2 מזו שבתקופה הראשונה.

• ויקטורי מכרה לעזה ב-110.8 מיליון שקל - ברבעון השני המכירות צנחו
• מארב לחג: למה הסופר מוריד מחירים דווקא כשאנחנו קונים יותר?

חלק מהמוצרים עלו בשיעורים גבוהים בהרבה מהממוצע של הסל. שוקולד פרה חלב של עלית התייקר בכ-78% בסניפים השכונתיים ובכ-58% בדיסקאונט. בקניות באינטרנט נרשמה התייקרות של 47.5% בבורקס גבינה של מעדנות ושל 22.4% באורז יסמין של סוגת. לכן, גם בתוך אותה רשת, משפחות עם הרגלי קנייה שונים יכולות להרגיש התייקרות שונה מאוד.

מה קרה לעלויות ולרווחיות?

לאורך התקופה התייקרו חומרי הגלם, ההובלה והאנרגיה, ובהמשך עלו גם הוצאות השכר והחשמל. העלאת המע"מ ל-18% בתחילת 2025 הוסיפה לחץ על המחירים לצרכן. אלה חלק מהגורמים שהעלו את עלות אספקת המוצרים ומכירתם.

מנגד, חלק מהלחצים כבר נחלשו. התחזקות השקל הוזילה את עלות היבוא בשקלים, ומדד מחירי המזון העולמי של האו"ם נמוך בכ-15% מהשיא של מרץ 2022. הפער בין התחזקות השקל למחירים בסופר מחזיר לשולחן את השאלה כמה מהירידה בעלויות עוברת לצרכנים, וכמה זמן נדרש עד שהיא ניכרת במחירי המדף.

גם דוחות הרשתות מספקים הקשר כלכלי להתייקרויות, אך אינם מצביעים על מגמה אחידה. ברבעון השני הציגו רמי לוי, ויקטורי ויוחננוף שיפור בשיעורי הרווח הגולמי. שופרסל, שהובילה את עליות המחירים בסל שנבדק, רשמה דווקא ירידה ברווחיות הגולמית ובמכירות בחנויות הזהות. נתוני רבעון אחד אינם מסבירים את מלוא השינוי לאורך ארבע שנים, אך הם מראים מדוע אי אפשר להסיק משיעור ההתייקרות לבדו מה קרה לרווחיות של כל רשת.

החוקרים מציעים גם הסבר הנוגע לסביבה שבה התקבלו החלטות המחיר. להערכתם, מאז תחילת המלחמה יוקר המחיה קיבל פחות תשומת לב ציבורית, והרשתות והספקים פעלו בסביבה נוחה יותר להעלאת מחירים. זו הערכת החוקרים לגבי אחד הגורמים להתייקרות, ולא השפעה שניתן לבודד באמצעות נתוני המחירים לבדם.

• דירה מושכרת בפנסיה: מתי שכר הדירה פוגע בקצבה ואיזה מסלול מס משאיר יותר כסף
• אפשר לקבל משכורת ופנסיה במקביל - אבל האם זה משתלם?

מחקר נפרד של בנק ישראל בחן את דפוסי שינוי המחירים בענף ומצא כי רשתות המזון משנות מחירים בערך אחת לתשעה חודשים בממוצע. נמצא גם קשר בין האינפלציה לבין התזמון של שינויי המחירים ברשתות השונות. דפוסים דומים בענף אינם כשלעצמם הוכחה לתיאום אסור, אך הם מוסיפים מידע על האופן שבו עליות המחירים מתפשטות בין הרשתות.

מבצע על חלק מהסל לא מספיק

לצד ההתייקרות המתמשכת, הרשתות ממשיכות להתחרות באמצעות מבצעים על מוצרים נבחרים. מבחינת הצרכן, השאלה היא מה קורה לסכום הכולל בקופה כששאר המוצרים מצטרפים לקנייה.

מחקר קודם על מיזם "הסל של ישראל" מצא שבקרפור הוזלו המוצרים שנכללו במבצע בכ-35%, ובמקביל התייקרו מוצרים אחרים, בחלק מהקטגוריות בשיעור של עד 14%. המשמעות היא שהיקף החיסכון תלוי בהרכב הקנייה: כמה מהמוצרים המוזלים נכנסים לסל המשפחתי, ומה קרה למחירי המוצרים שנקנים לצידם.

ההנחות במסגרת המיזם צפויות להסתיים ב-14 באוקטובר. המשך מכירת המוצרים במחירים המוזלים יהיה תלוי במבצעים שתציע קרפור, ולכן גם מי שהעביר אליה את הקניות בעקבות המיזם יצטרך לבדוק את המחירים מחדש.

בינתיים, מדד מחירי המזון עלה בכ-1% ב-12 החודשים עד אוגוסט. זו האטה בקצב ההתייקרות השנתי, אך היא אינה מחזירה את ההוצאה המשפחתית לרמה שלפני ארבע שנים. מאות השקלים שנוספו למחיר הסל ממשיכים להיגבות בכל קנייה דומה.

הבדיקה השימושית לצרכן היא השוואת מחירו של הסל המשפחתי המלא בין הרשתות, כולל מבצעים ועלות משלוח. המחקר מראה עד כמה השתנו המחירים לאורך זמן; השוואה עדכנית יכולה להראות אם מקום הקנייה הקבוע עדיין משתלם.