אחרי קבוצת מאיר: מיה דיינמיקס מסיימת גם את שיתוף הפעולה עם אלתא

עוד שיתוף פעולה של מיה דיינמיקס מיה דיינמיקס -0.67%   מסתיים, ושוב מדובר בגוף גדול שהחברה הציגה בעבר כשותף אסטרטגי משמעותי. הפעם זו אלתא מערכות, החברה הבת של התעשייה האווירית, שעמה חתמה מיה באפריל אשתקד על הסכם לפיתוח ושיווק פלטפורמות רובוטיות לשוק הביטחוני. ההסכם, שהקפיץ אז את מניית מיה בכ-27% ביום אחד, עורר ציפיות לכניסה משמעותית לתחום הביטחוני, אבל שנה וחצי לאחר מכן הצדדים מודיעים על ביטולו.

רק לפני שלושה שבועות הודיעה מיה על סיום הסכם ההפצה שלה עם קבוצת מאיר, אחת מקבוצות הרכב הגדולות בישראל, בטענה שמעבר להפצה עצמאית יאפשר לה לשפר את הפעילות ואת הרווחיות. תהינו אז אם קבוצת מאיר לא הצליחה למכור מספיק, למה שמיה דיינמיקס תצליח לבדה? כעת מצטרפת לרשימה גם אלתא, ואולי צריכים שוב לשאול פה מה המשמעות של אובדן שני שותפים מרכזיים בפרק זמן כל כך קצר.

מאלף רובוטים לשיווק בלעדי - לסיום ההתקשרות

כדאי להזכיר מה היה בהסכם המקורי עם אלתא, כי על הנייר לפחות הוא נראה מבטיח. מיה הקימה חברה בת בשם מיה רובוטיקס, שנועדה לפתח כלי רובוטי חשמלי הנשלט מרחוק ומותאם בין היתר למשימות ביטחוניות. אלתא היתה אמורה להביא את הידע שלה בתחום השליטה מרחוק והמערכות הביטחוניות, ולהוביל את שיווק המוצר בשוק הביטחוני.

במסגרת ההסכמות אלתא קיבלה זכויות שיווק בלעדיות והתחייבה למכירות של לפחות 1,000 רובוטים במהלך שלוש שנים. בנוסף היא קיבלה אופציה לרכישת 50% ממניות מיה רובוטיקס, כאשר ההשקעה הכוללת המתוכננת עמדה על כמיליון דולר, מתוכם כ-300 אלף דולר עבור פיתוח שני אבות טיפוס והיתרה במסגרת מימוש האופציה.

המשמעות היתה גדולה מההיקף הכספי של העסקה. עבור חברה קטנה כמו מיה, שיתוף פעולה עם אלתא היה אמור לפתוח דלתות לשוק הביטחוני, לספק גישה ללקוחות ולהביא איתו גם מעין חותמת איכות לטכנולוגיה. זו גם אחת הסיבות שבגללן המשקיעים קיבלו בהתלהבות את ההודעה המקורית.

אלא שהבוקר התברר שההסכמות האלה לא יבשילו במתכונת שתוכננה. הצדדים הסכימו לבטל את האופציה של אלתא לרכישת מחצית ממיה רובוטיקס, לבטל את זכויות השיווק הבלעדיות שניתנו לה ולסיים את שיתוף הפעולה במתכונתו המקורית. מיה מוותרת גם על תשלומים שהיתה אמורה לקבל מאלתא בגין המשך פיתוח אבות הטיפוס.

כבר בדוחות המחצית הראשונה דיווחה מיה על מגעים עם אלתא לצמצום הבלעדיות, כך שההודעה היום אינה מגיעה בהפתעה מוחלטת. עם זאת, יש הבדל בין התאמת תנאי ההסכם לבין ביטול השותפות שתוכננה. חשוב גם לציין שסיום ההסכם אינו בהכרח סיום כל הקשרים המסחריים בין החברות, והזמנות קיימות ממשיכות להיות מטופלות.

מבחינת מיה, ביטול הבלעדיות מאפשר לה לשווק את המוצרים הרובוטיים באמצעות גורמים נוספים. זה בהחלט יכול להיות יתרון, אבל השאלה היא אם החברה תצליח למצוא שותפים אחרים ולהפוך את הטכנולוגיה להזמנות ולמכירות בפועל. הרי מלכתחילה ההיגיון בהתקשרות עם אלתא היה בדיוק הניסיון, הקשרים והיכולת שלה להגיע ללקוחות הביטחוניים.

ההודעות ממשיכות להגיע, אבל מה עם ההכנסות?

הבעיה המרכזית של מיה היא שבזמן שהחברה ממשיכה להציג תוכניות, שותפויות ופיתוחים, התוצאות הכספיות אינן מתקרבות לציפיות שנוצרו.  אחרי פרסום דוחות המחצית, תהינו למה במיה דיינמיקס צריכים בכל פעם לצרף לדוחות מכתב מהמנכ"ל. החברה פרסמה לאורך התקופה הודעות על הזמנות, מסירות, פיילוטים והרחבת פעילות בארה"ב, אבל בשורה התחתונה ההכנסות במחצית הראשונה של 2026 הסתכמו ב-358 אלף שקל בלבד, לעומת 2.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה - צניחה של כמעט 87%.

• אם קבוצת מאיר לא הצליחה למכור מספיק - למה שמיה דיינמיקס תצליח לבדה?
• למה במיה דיינמיקס צריכים כל פעם לצרף לדוחות מכתב מהמנכ"ל?

גם ההפסד העמיק והגיע לכ-10.3 מיליון שקל, לעומת כ-4.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה. החברה עברה להפסד גולמי, והפעילות השוטפת צרכה כמעט 12 מיליון שקל במזומן בתוך חצי שנה.

ואולי הנתון שממחיש יותר מכל את הפער בין הציפיות לביצועים הוא התחזית שהציגה החברה עצמה. מיה צפתה הכנסות של 30 מיליון שקל בשנת 2025 ושל 75 מיליון שקל בשנת 2026. בפועל, את 2025 היא סיימה עם הכנסות של כ-18.6 מיליון שקל, ובמחצית הראשונה של 2026, כאמור, היא רשמה פחות מ-400 אלף שקל.

כדי לעמוד בתחזית המקורית לשנה הנוכחית, מיה צריכה לייצר במחצית השנייה הכנסות של יותר מ-74 מיליון שקל. מול קצב המכירות שנרשם עד כה, קשה לראות כיצד התחזית הזאת מתממשת.

האג"ח כבר משקפת את החששות

בינתיים, גם בשוק ההון הסבלנות הולכת ואוזלת. מניית מיה דיינמיקס איבדה כ-64% מתחילת השנה ושווי החברה ירד לכ-84 מיליון שקל, לעומת שווי שיא של כ-268 מיליון שקל בינואר. אבל את סימן האזהרה המשמעותי יותר אפשר למצוא דווקא בשוק החוב.

מיה גייסה ביולי אשתקד כ-40 מיליון שקל בהנפקת אג"ח, בריבית נקובה של 5%, כאשר פירעון הקרן נקבע לסוף 2029. כיום האג"ח נסחרת בתשואה לפדיון של כ-40%. תשואה כזאת אינה אומרת בהכרח שהחברה לא תפרע את החוב, אבל היא בהחלט מעידה על הסיכון הגבוה שהמשקיעים מייחסים ליכולת הפירעון שלה.

• השבוע בבורסה: טבע תזנק, מדד ספטמבר ואילו מניות יהנו מחילופי שלטון?
• בנקים, נדל"ן וביטחוניות: מי ירוויח מניצחון של נתניהו ומי מחילופי שלטון?

בדוחות האחרונים הציגה מיה יתרות מזומנים ופיקדונות של כ-16 מיליון שקל, לצד הון עצמי של כ-2.4 מיליון שקל בלבד. מנגד, כאמור, קצב שריפת המזומנים במחצית הראשונה הגיע לכ-12 מיליון שקל. הדירקטוריון אמנם העריך לאחר בחינת התחזיות התזרימיות כי אין לחברה בעיית נזילות, אך ברור שכדי להמשיך בפעילות לאורך זמן היא צריכה לשפר משמעותית את ההכנסות, לצמצם את ההוצאות או למצוא מקורות מימון נוספים.

הפרידה מאלתא, בדומה לפרידה מקבוצת מאיר, לא בהכרח אומרת שהטכנולוגיה של מיה אינה טובה או שאין לה שוק. ייתכן שהחברה אכן תצליח להרוויח יותר משיווק עצמאי או מהתקשרות עם שותפים אחרים. אבל אלה עדיין אפשרויות שצריך להוכיח. בסופו של דבר, המבחן של מיה דיינמיקס כבר אינו במספר ההודעות שהיא מפרסמת לבורסה או בזהות הגופים שאיתם היא חותמת על הסכמים. המשקיעים ראו מספיק תוכניות, הזמנות ופיילוטים. כעת הם רוצים לראות את כל אלה מתורגמים להכנסות, לרווחיות ולתזרים מזומנים. כל עוד זה לא קורה, קשה לצפות ששינוי נוסף במערך השותפים לבדו יחזיר את אמון השוק