בני 75 ומעלה הפכו לעשירים באמריקה - והצעירים איבדו 23% מההון

האמריקאים המבוגרים הפכו לקבוצת הגיל העשירה ביותר בארה"ב, אפילו יותר מבני ה-55 עד 74, שנמצאים בשיא הקריירה או בתחילת הפרישה. ההון החציוני של משקי בית שבראשם אדם בן 75 ומעלה הגיע ל-505 אלף דולר, זינוק של 37% בתוך שלוש שנים. באותו זמן, ההון החציוני של משקי בית שבראשם צעירים מתחת לגיל 35 צנח ב-23% ל-33 אלף דולר. הפער בין שתי קבוצות הגיל הגיע ליותר מפי 15. הנתונים האלה עולים מסקר מקיף של הבנק המרכזי האמריקאי, שמתפרסם אחת לשלוש שנים ונחשב לאחד הכלים החשובים למדידת העושר של משקי הבית בארה"ב.

הסקר בחן את השינויים בין 2022 ל-2025, ופורסם כעת. הממצאים מפתיעים במיוחד משום שבתקופה הזאת שוק המניות האמריקאי רשם עליות חזקות, הכלכלה צמחה ושיעור האבטלה נשאר נמוך יחסית. אבל מתברר שההתעשרות התחלקה בצורה מאוד שונה בין קבוצות האוכלוסייה.

ההון החציוני של משפחה אמריקאית עמד בסוף התקופה על כ-216 אלף דולר, עלייה ריאלית של 2% בשלוש שנים. זאת האטה דרמטית לעומת הזינוק של 37% שנרשם בסקר הקודם, שהתייחס לשנים 2019 עד 2022. ההון הממוצע, שמושפע הרבה יותר מהמשפחות העשירות במיוחד, דווקא עלה ב-7% והגיע לכ-1.24 מיליון דולר.

הפער הגדול בין ההון הממוצע לחציוני מלמד עד כמה העושר בארה"ב מרוכז בחלק העליון של האוכלוסייה. משפחה עם הון של 216 אלף דולר נמצאת באמצע ההתפלגות. מחצית ממשקי הבית מחזיקים בהון גבוה יותר ומחצית בהון נמוך יותר, בעוד שהמיליארדרים ומשקי הבית העשירים ביותר מושכים את הממוצע כלפי מעלה.

הפערים בולטים עוד יותר כשמסתכלים על רמות ההכנסה. בעשירון העליון של ההכנסות הגיע ההון החציוני ל-3.67 מיליון דולר, עלייה של 31% בתוך שלוש שנים. לעומת זאת, בקרב 20% ממשקי הבית בעלי ההכנסות הנמוכות ביותר נרשמה ירידה של 6% בהון החציוני, ובקבוצה הבאה ירידה של 1%. כלומר, 40% ממשקי הבית בתחתית סולם ההכנסות סיימו את התקופה עם פחות הון במונחים ריאליים.

למה המבוגרים ממשיכים להתעשר?

ההסבר המרכזי קשור לנכסים שנרכשו לפני עשרות שנים. אמריקאים בני 75 ומעלה קנו דירות ובתים בתקופות שבהן המחירים היו נמוכים בהרבה, וחלקם מחזיקים בתיקי השקעות ובחסכונות פנסיוניים שצברו תשואות במשך שנים רבות. העליות בוול סטריט הגדילו את שווי הנכסים האלה, גם בתקופה שבה בעלי הנכסים כבר פרשו מעבודתם.

מדד S&P 500 עלה בכ-78% בין סוף 2022 לסוף 2025. מי שהחזיק תיק מניות בשווי 500 אלף דולר בתחילת התקופה, והשיג תשואה דומה למדד ללא משיכות, היה מגיע לכ-890 אלף דולר בסופה, לפני מסים ועלויות. מדובר בתוספת של כ-390 אלף דולר כתוצאה מעליית ערך ההשקעה.

לכן, העושר הגדול שצבר דור הבייבי בום והסיוע הכלכלי שהוא מעניק לילדים ולנכדים הופכים לגורם משמעותי בצריכה האמריקאית. חלק מהמשפחות המבוגרות יכולות להמשיך להוציא כסף על חופשות, מסעדות, מכוניות ושירותים, בזמן שמשפחות צעירות מתקשות להתמודד עם תשלומי הדיור והוצאות המחיה.

גם הנתונים על תיקי המניות מצביעים על הפער הזה. שיעור המשפחות האמריקאיות שמחזיקות במניות, ישירות או באמצעות חסכונות והשקעות אחרות, ירד מ-58% ל-56%. אבל בקרב המשפחות שמחזיקות במניות, ההחזקה החציונית גדלה ב-36%, מכ-57 אלף דולר לכ-77 אלף דולר. מי שכבר היה בשוק נהנה מעליית המחירים, בעוד שמשפחות רבות נשארו עם חשיפה נמוכה יחסית למניות.

• בסנט: התשואות הגבוהות הן מגמה עולמית - וה-AI עדיין נשען על כסף אמיתי
• קן גריפין תורם 3 מיליארד דולר לקרנגי מלון - התרומה הגדולה בהיסטוריה לחינוך גבוה

אצל הצעירים התמונה שונה. ההון החציוני של משפחות מתחת לגיל 35 ירד מכ-42,700 דולר ל-33 אלף דולר. חלק מהירידה קשור להתפוגגות העלייה החריגה בשווי העסקים הפרטיים שנרשמה בתקופת הקורונה. במקביל, צעירים רבים נאלצים להתמודד עם מחירי דירות גבוהים ועם עלויות מימון יקרות יותר.

שיעור הבעלות על דירות בארה"ב נשאר סביב 66%, אבל הפער בין בעלי דירות לשוכרים עצום. ההון החציוני של משפחה שבבעלותה דירה הגיע לכ-459 אלף דולר, עלייה של 6%, בעוד שההון החציוני של שוכרים ירד ל-10,600 דולר בלבד. גם זה ממחיש מדוע רכישת דירה הפכה במשך השנים לאמצעי מרכזי לצבירת עושר.

הנתונים מתחברים גם למגמה העולמית של התעשרות בעלי הנכסים הפיננסיים, ובעיקר בעלי תיקי מניות גדולים. ככל שההון הקיים מייצר תשואה, משפחות מבוססות נהנות ממקור נוסף של התעשרות, לצד הכנסה מעבודה. אצל צעירים, שרבים מהם עדיין צוברים את ההון הראשוני שלהם, העלייה במחירי הנכסים דווקא מגדילה את הסכום הדרוש לרכישתם.

ויש בסקר ממצא מעניין נוסף. ההכנסה החציונית של משפחה אמריקאית דווקא עלתה ב-7% במונחים ריאליים והגיעה לכ-82,200 דולר בשנה. כלומר, הכנסותיהן של משפחות רבות השתפרו, אפילו בזמן שההון של חלקן הצטמצם. ההכנסה הממוצעת, לעומת זאת, ירדה ב-6% לכ-145 אלף דולר, בעיקר בשל ירידה בהכנסות הגבוהות במיוחד.

לצד העלייה בהכנסות, יותר משפחות מתקשות לעמוד בהחזרים. שיעור משקי הבית שדיווחו על פיגור בתשלומי הלוואות עלה מכ-12% לכמעט 20%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2010. שיעור המשפחות שמקדישות יותר מ-40% מהכנסתן להחזרי חובות עלה מ-6.5% ל-8.6%. בסביבה שבה הריבית גבוהה משמעותית מזו שהייתה לפני הקורונה, החזרי משכנתאות והלוואות צרכניות מכבידים על התקציב השוטף.

• 30 אלף מפגינים, מאות עצורים וטיסות שבוטלו: משבר התקציב מטלטל את בלגיה
• החשבונאות היצירתית של אנתרופיק ו-OpenAI ולמה זה מטלטל את וול סטריט

מבחינת המשק האמריקאי, הפערים האלה עוזרים להסביר כיצד הצריכה הפרטית מצליחה להישאר גבוהה יחסית בזמן שסקרי אמון הצרכנים מצביעים על פסימיות. משפחות מבוססות ממשיכות לצרוך בעזרת הכנסה שוטפת ונכסים פיננסיים גדולים, בעוד שמשקי בית אחרים מצמצמים הוצאות או משתמשים באשראי.

בשנים הקרובות צפויה גם העברת עושר בין דורית בהיקף של עשרות טריליוני דולרים, כאשר נכסים של בני דור הבייבי בום יעברו לילדיהם ולנכדיהם. התהליך הזה עשוי לשפר משמעותית את מצבם של צעירים שייהנו מירושות ומתמיכה משפחתית, ובה בעת להרחיב את הפער בינם לבין צעירים שמגיעים ממשפחות עם מעט נכסים. כבר היום, הסקר מצביע על פער גדול מאוד בין משקי בית שיש להם הון משפחתי שנצבר במשך עשרות שנים לבין אלה שמנסים להתחיל לצבור אותו במחירי הנכסים הנוכחיים.