עושר הוא מושג רחב המתאר צבירת נכסים והון, ומעסיק תחומים שבין כלכלה, חברה ופסיכולוגיה. הוא נמדד לא רק בהכנסה שוטפת אלא גם בבעלות על נכסים, השקעות וחסכונות המצטברים לאורך זמן.
בשיח הכלכלי, סוגיית העושר קשורה לפערים חברתיים, לניוד בין שכבות ולדרכי
בניית הון של משקי בית. אפיקים כמו שוק ההון, חיסכון לפנסיה ונדל"ן נחשבים לכלים מרכזיים בהצטברות עושר לאורך שנים.
בשיח הכלכלי-חברתי נקשרת
סוגיית העושר לפערים בין שכבות, ליכולת הניוד הכלכלי ולדרכים שבהן משקי בית בונים ביטחון פיננסי לאורך זמן. חוסכים בוחנים אפיקים שונים לצבירת הון, מהשקעה בשוק ההון ובנדל"ן ועד חיסכון פנסיוני ארוך טווח. ההבנה כיצד נצבר עושר, אילו סיכונים כרוכים בכך ואיך משפיעים
מסים ורגולציה הפכה לחלק מרכזי בתכנון הכלכלי האישי.
בעמוד זה מרוכזות כתבות, ניתוחים והתייחסויות הנוגעים לנושא העושר, לדרכי צבירתו ולמגמות חברתיות וכלכליות הקשורות אליו. כאן ניתן לעקוב אחר הזווית הפיננסית של אחד הנושאים שמעסיקים משקיעים, חוסכים ומקבלי
החלטות.
דוח UBS מצביע על השנה החזקה בעושר הפרטי מזה שלוש שנים, אך ההון החדש התרכז בעיקר בעשירונים העליונים ובצפון אמריקה, בעוד ההון החציוני של המשפחה הטיפוסית דווקא נסוג ברוב המדינות שנבדקו
UBS טוענת בדו"ח העושר העולמי שלה כי היא צופה שמספר המילונרים בישראל יעלה ב-26% עד לשנת 2029; בנוסף עולה מהדו"ח כי ישראל חוותה צמיחה בהון הממוצע למבוגר בשנת 2023 מעל לממוצע העולמי
מאקרו: לקראת נתון ה-PCE - מהן המגמות האחרונות בנתוני המאקרו? שוק הסחורות: המוסדיים מקטינים פוזיציות - מה זה אומר על האינפלציה? שוק המניות: הראלי מצומצם בצורה חריגה השקעות: מחקר שבודק אלוקציית נכסים של העשירים מגלה מגמות מעניינות
יותר מ-30 מהנורבגים העשירים ביותר עזבו לשוויץ ולמדינות אחרות במהלך השנה האחרונה, כאשר אנשי עסקים מביעים אי נחת ממס הגבוה שגובה ממשלת המרכז-שמאל באוסלו (מס רווחי הון של 38%, לעומת 25% בארץ) פלוס מיסי עושר
על הישראלים העשירים (אבל הבוכים), על התופעה המאוד נדירה - ירידה במקביל של שוקי המניות והאג"ח; על 25 אלף עובדי הייטק שקיבלו (בממוצע) מעל מיליון שקל ועל רבבות עובדי הייטק שהפסידו (בממוצע) מעל מיליון - כי האופציות נמחקו