צילום: Alexander Grey on Unsplash
איך מודדים עושר: האם השנה נפסיק לסגוד לתמ"ג?
במשך קרוב למאה שנה, התוצר המקומי הגולמי היה ה"תנ"ך" של הכלכלנים. אבל כשהעולם מתמודד עם משברי שחיקה, בדידות ושינויי אקלים, נולדת תפיסה חדשה: מדינה עשירה היא מדינה שטוב לחיות בה, לא רק מדינה שמייצרת הרבה - למה האושר
והזמן הפנוי הופכים למדדי הצלחה רשמיים, ואיך ישראל מנסה לסגור את הפער בין העושר בבנק לעוני בזמן?
ענת גלעד |
דמיינו את התרחיש הבא: שני רכבים מתנגשים בכביש גהה בבוקר חורפי גשום. התאונה יוצרת פקק ענק, אמבולנסים מוזנקים, הרכבים נגררים למוסך, וחברות הביטוח מפעילות סוללת עורכי
דין. מבחינה אנושית, מדובר בבוקר נורא. מבחינה כלכלית קלאסית? זו חגיגה. כל שקל ששולם למוסך, לגרר, לרופא ולעורך הדין מתווסף לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). באותו אופן, ככל שאנחנו חולים יותר וצורכים יותר תרופות או עובדים שעות ארוכות יותר וצורכים יותר דלק בפקקים -
הכלכלה הלאומית "צומחת" יותר.
בימינו, האבסורד הזה הגיע לנקודת רתיחה. הכלכלנים המובילים בעולם מודים כעת בפה מלא: התמ"ג הוא מדד של המאה הקודמת - הוא מודד ייצור חומרי, אך
הוא עיוור לחלוטין לרווחה אנושית. במאה ה-21 השאלה היא כבר לא "כמה ייצרנו", אלא "מה המחיר ששילמנו בבריאות ובזמן".
הכישלון של התמ"ג בעידן הרווחה האישית
המהפכה הטכנולוגית של השנתיים האחרונות (2025-2024) יצרה פרדוקס. הבינה המלאכותית העלתה את הפריון
העסקי לרמות שיא, אך התועלת הזו לא תמיד מחלחלת לעובד.
- החידוש: תמחור הזמן. כלכלנים היום מתחילים להכניס למשוואה את "הון הזמן". אם טכנולוגיה מאפשרת לעובד לבצע ב-5 שעות עבודה שבעבר נדרשו 9 שעות לביצועה, המודל הישן יראה "ירידה בתפוקה" אם השעות יקוצצו. המדד החדש, לעומת זאת, רואה ב-4 השעות שהתפנו (זמן פנאי, משפחה, התנדבות) נכס כלכלי יקר ערך שתורם ליציבות המשק לטווח ארוך.
- אלמנט השחיקה: כיום מבינים שצמיחה המבוססת על עובדים שחוקים שנמצאים בלחץ תמידי היא צמיחה "רעילה". עלויות הטיפול בשחיקה ובמחלות נפש הקשורות לעבודה נאמדות במיליארדי שקלים, והמדד החדש מחסיר אותן מהתוצר הלאומי.
מדד האושר והחוסן: מממלכת בהוטן לפורום דאבוס
מה שנחשב פעם כרעיון "רוחני" של מדינות מרוחקות, הפך כיום לכלי עבודה ממשלתי בבריטניה, ניו זילנד וקנדה. מדינות אלו החלו לפרסם לצד נתוני הצמיחה גם את "דוח הרווחה הלאומי".
- בדידות כנטל כלכלי: מחקרים מדעיים שפורסמו ב-2025 הוכיחו כי בדידות מזיקה לבריאות כמו עישון של 15 סיגריות ביום. ב-2026, מדינות מודדות את רמת הקשרים החברתיים בקהילה. מדינה שבה הקהילתיות חזקה נחשבת "עשירה" יותר, כי היא חוסכת מיליארדים בהוצאות רפואיות עתידיות.
- הכלכלה הירוקה באמת: במדדים החדשים של 2026, כריתת יער לטובת נדל"ן או מפעל מזהם נרשמת כחוב כלכלי. אנחנו מבינים שהרס נכסי טבע הוא פגיעה ב"הון הלאומי" שלא ניתנת לשיקום בקלות.
עשירים בכסף, עניים בזמן
ישראל
היא מקרה המבחן המורכב ביותר של המהפכה הזו. מצד אחד, נתוני ינואר 2026 מראים על תמ"ג לנפש מרשים, המונע על ידי מגזר ההייטק שחזר לצמוח. מצד שני, במדד "איזון בית-עבודה" ובמדד הלחץ הנפשי, ישראל נמצאת בתחתית מדינות ה-OECD.
הישראלי הממוצע מרוויח יותר מבעבר, אך הוא מבלה יותר שעות בכבישים, משלם יותר על דיור, וסובל מרמת חרדה גבוהה (תופעת לוואי של המצב הביטחוני והכלכלי המתוח). הכלכלנים מזהירים: "אנחנו מנצחים בטבלאות התמ"ג, אבל מפסידים במבחן החיים עצמם".
איך מייצרים "כלכלת רווחה"?
בהתחשב בנתונים אלה, איך נראית מדיניות כלכלית שלא סוגדת רק לצמיחה ב-2026?
- קיצור שבוע העבודה: מודל 4 ימי העבודה הופך מניסוי למדיניות בכמה מגזרים בישראל ב-2026, תוך הבנה שזמן פנוי הוא המנוע החזק ביותר ליצירתיות ולצריכה איכותית.
- תשתיות של איכות חיים: במקום לסלול עוד כבישים (שמעלים תמ"ג דרך צריכת דלק), הממשלה צריכה להשקיע את עיקר המשאבים בתחבורה ציבורית יעילה ובשבילי אופניים - מדדים שמעלים את "מדד איכות הסביבה והזמן" של האזרח.
- חינוך מבוסס רווחה: בתי הספר בימינו כבר לא צריכים למדוד רק הישגים במתמטיקה אלא לשים דגש על חוסן נפשי, אוריינות דיגיטלית ואיזון רגשי - מתוך הבנה שאלו הכלים שימנעו שחיקה בשוק העבודה העתידי.
העושר האמיתי של המאה ה-21
המעבר מהתמ"ג למדדי איכות חיים ב-2026 הוא לא רק שינוי סטטיסטי; הוא הכרה בכך שהכלכלה נועדה לשרת את האדם, ולא להיפך. העושר החדש אינו נמדד רק במספר הספרות בחשבון הבנק כי אם ביכולת של אזרח לנשום אוויר נקי, לבלות עם משפחתו ולהרגיש ביטחון נפשי בקהילה שלו.
התחזית לשנת 2026: המדינות שינצחו במרוץ הכלכלי העולמי לא יהיו אלו שייצרו הכי הרבה פלסטיק
או שבבים - המנצחות האמיתיות יהיו אלה שיצליחו למשוך ולשמר הון אנושי איכותי על ידי הצעת "חבילת החיים" הטובה ביותר. ב-2026 אנחנו סוף סוף מבינים: הצמיחה האמיתית מתחילה בתוך האדם.
קיראו עוד ב"בארץ"
