מאז ה-7 לאוקטובר יש לנו מספיק סיבות להיות עצובים, כואבים ומרירים. זה לא מקטין את הכאב, החרדה הגדולה ואי הוודאות, אך לפחות עושרם הכספי של הישראלים ביחס לעבר ועושרם הכספי היחסי בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, נמצא בשיא.

תיק הנכסים הכספיים של הציבור גדל מ-1.05 טריליון שקל בתחילת המאה ל-5.1 טריליון שקל בסוף 2023, קפיצה של כמעט פי 5, והגיע לרמתו הגבוהה ביותר אי פעם. התיק הכספי גדל בקצב ממוצע של 6.8% לשנה מתחילת המאה, כאשר הכספים העצומים האלו נצברו כתוצאה מהפקדות וכתוצאה מהתשואה על השקעתם. הציבור הישראלי נעשה הרבה יותר עשיר ובסדרי גודל ביחס למצבו בעבר וקצב הגידול של הכספים שמחזיקים ישראלים עלה הרבה יותר מהר ביחס לכמעט כל מדינה אחרת.

גם אם לוקחים בחשבון את הגידול בתוצר מתחילת המאה, שצמח ב-130% (אוכלוסיית ישראל בתקופה זו צמחה ב-55%), תיק הנכסים הכספיים היה צריך להיות באופן תיאורטי בהיקף של 2.4 טריליון שקל. אך הוא עומד כאמור על 5.1 טריליון שקל, יותר מכפול. ז"א שחלק מהותי מההסבר הן צבירות כספים כתוצאה מעלייה מתמדת של השכר במשק וממהלכים עסקיים מוצלחים של חלק מהציבור (מן הסתם בעיקר מענפי ההייטק) וכן תשואות שנצברו מהשקעת הכספים.

• OECD: צמיחה גלובלית תעלה ל-3.2% ב-2025, אך תאט ל-2.9% ב-2026 עקב מכסים בארה"ב
• האירוע שסימל את הצטרפותה של ישראל לקהילה הבינל' והצעד של ארה"ב לבלימת משבר 2008
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התבטאות לעלייה דרמטית זו קיימת גם במדדים שונים ביניהם התפתחות ההכנסות השוטפות, במונחים דולריים, של העשירון העליון בישראל ביחס לממוצע ה-OECD, אשר עבר מזמן את הממוצע של המדינות המפותחות. אך גם, וזה אולי יפתיע לא מעטים מביננו, אפילו בהתפתחות ההכנסות של העשירון התחתון בישראל, שהכנסתו השוטפת בדולרים עלתה וכמעט נושקת לממוצע העשירון התחתון של ה-OECD. משמע, הצטברות הכספים של תושבי ישראל והגידול בתוצר שלה, שהגיע ב-2023 ליחס תוצר לנפש במקום ה-13 ב-OECD, הישג גדול בפני עצמו, מפעפעים וזורמים גם למעמדות הנמוכים ואפילו פערי ההכנסות הנמדדים לפי מדד ג'יני, מצויים במגמת שיפור.

להלן גרף המתאר את ההתכנסות של רמת ההכנסה השוטפת של העשירון התחתון בישראל, במונחים דולריים, ביחס לממוצע העשירון התחתון במדינות המפותחות:

וכמה מנהלים המשקיעים המוסדיים?

בתחילת המאה עמד ההיקף הכספי של הכספים המנוהלים בידי משקיעים מוסדיים – קרנות פנסיה, קופ"ג, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות וקרנות נאמנות - על 370 מיליארד שקל. סך נכסיהם המנוהלים בסוף 2010 כבר הגיע ל-940 מיליארד שקל. כיום הם מנהלים 2.8 טריליון שקל. קפיצה של פי 7.5! והרבה יותר מהקפיצה של תיק הכספים הציבוריים שגדל כמעט פי 5 כאמור, בתקופה זו. ז"א שחלקם של הנכסים הכספיים של הציבור, המצוי בניהול המשקיעים המוסדיים, עלה מ-35% בתחילת המאה ל-55% בסוף 2023. ז"א, הרבה יותר כסף הועבר לניהול המשקיעים המוסדיים מאשר מוסבר בגידול הכספים לבדו.

• "קרן השתלמות היא חלק מתנאי השכר ואסור לפגוע בה"
• להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרנות השתלמות בספטמבר - מה עשתה הקרן שלכם; הגופים המובילים...

איך זה קרה? חלק מן ההסבר נעוץ בחובה לשלם לכל עובד פנסיה. קרנות הפנסיה החדשות היו הזוכות הגדולות מהחקיקה בנושא. נוסיף לכך עלייה גבוהה בשכר המשולם לעובדים, בדגש על ההייטק הישראלי, כמובן. גם היכולת של המוסדיים לספק תשואות טובות וההבנה של הציבור שכדאי להשקיע דרך מנהלי כספים המתמחים בכך והרי לנו תמונה המסבירה את התופעה.

שינוי טעמי ההשקעה של הציבור – הגדלת הסיכון

מאז תחילת המאה ניתן לראות שהתיאבון של הישראלים להשקעה בנכסי סיכון גדל מאד, בדגש על מניות, אך לא רק. לפני 20 שנה, למשל, הישראלים השקיעו 28% מכספם בנכסי השקעה מסוכנים בעוד כיום השיעור עומד על 42%. מדובר על עלייה דרמטית ממש בשיעור של 50%. חלק מההסבר נובע מהעברת ההשקעות לידי מנהלי השקעות מקצועיים שחייבים להסתכן יותר כדי להביא תוצאות טובות יותר. חלק אחר של ההסבר הוא הכרה שהדור הצעיר של הישראלים מוכן לקחת סיכונים פיננסיים שהדור שלפניהם פחות נטה לקחת. גם התפוצצות המידע האינטרנטי והחשיפה הגדולה מאד לנעשה בתחום ההשקעות הכספיות, גם בקרב ציבור שאינו בקיא בתחום – משפיעים אף הם.

במקביל, גם ההשקעה בנכסים פיננסיים בחו"ל עלתה מהותית, גם כן בשיעור של 50%, מ-10% מסך הכספים לפני 20 שנה ל-15% כיום.

באופן לא מפתיע שיעור ההשקעות שאינן צמודות מדד עלה מ-66% ל-75%. ניתן היה לצפות לעלייה מהותית אף יותר, לאור ירידת קצב האינפלציה בסדרי גודל, לעומת המצב לפני 20 שנה, וודאי ב-10 השנים האחרונות. יחד עם זאת מעניין לציין שההתפרצות האינפלציונית של השנתיים האחרונות לא צמצמה את משקל ההשקעות הלא צמודות של הציבור והן נותרו פחות או יותר ללא שינוי.