כולם מדברים על החשיבות של החיסכון הפנסיוני, כולם מסבירים שאסור לגעת בכסף תוך כדי התקופה, כולם דואגים מאוד אם בפרישה יהיה להם מספיק כסף. הדאגה הזו מובנת והיא נשענת על עובדות - לחלק גדול מהאנשים שמגיעים עכשיו לפנסיה ויגיעו בעשור הקרוב לפרישה אין מספיק כסף לקצבה מכובדת. אבל, לגבי כל אלו שנכנסו לשוק העבודה ב-20 שנה האחרונות, לא אמורה להיות בעיה, כל עוד הם לא עושים טעויות קשות בחיסכון. 

מאז 2008 יש חובה לחסוך לפנסיה ואנחנו מפרישים (את הרוב המעסיק מפריש בשבילנו) באזור 18.5% מהשכר שלנו. לפיצויים מופרשים 6%, לפנסיה 12.5% (מעסיק ועובד). עד אז, לא היתה חובה ומאות אלפי עובדים רבים לא קיבלו פנסיה מספקת. הם "אכלו" אותה, הם מגיעים לפנסיה בלי קצה. אבל אלו שנכנסו לשוק העבודה ב-2008 או כמה שנים לפני כן, חוסכים הרבה - השאלה דווקא צריכה להיות הפוכה - האם הם לא חוסכים יותר מדי?

מתחיל לחסוך לפנסיה -מה לעשות ומה לא לעשות

החיסכון הפנסיוני וקופת הפיצויים מושקעים במסלולים שונים - הבחירה במסלול היא קריטית. ככל שאתם צעירים יותר המרכיב המנייתי צריך להיות גבוהה יותר כי יש לכם זמן לתקן באם תהיה מפולת-משבר. מחקרים מוכיחים שבהשקעה לטווח ארוך המניות מנצחות בגדול - מספקות תשואה עודפת על פני מסלולים סולידים ובעיקר אג"ח. אגב, זה בולט במיוחד ב-10 השנים האחרונות עם תשואה פנומנלית במניות. 

מעבר למסלול נכון, צריך לבחור את הגוף המנהל, והאמת - זו בחירה שפחות חשובה ומשפיעה על התוצאות כי לרוב בטווח חיסכון אורך, הגופים האלו מתכנסים לתשואה שהיא הבנצ'מרק. יש כאלו שטובים מאחרים, אבל לכמה שנים ואז מגיע כוכב אחר ובהמשך זה מתחלף. מי שהיה על הסוס כמה שנים נופל לתחתית וכך הלאה. כשהמטרה של הגופים המוסדיים היא לא לנצח ולהוביל, אלא לא ליפול יש התכנסות לבינוניות. לבנצ'מרק ורוב הגופים סביבו. אגב, בעשור האחרון, הגופים המוסדיים מספקים לכם מתחת למדדים. פיזור על פני מדדים היה מספק תשואה גבוה יותר, אבל זה לפעם אחרת.

• "לא לבנות תכנון כלכלי רק על תחזיות" - יועצת המשכנתאות מסבירה
• מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אז בחירת גוף מנהל כנראה לא חשובה, כל עוד בוחרים במישהו עם יכולות ניהול, אל תלכו על גוף חדש ולא מוכר. פרמטר מאוד חשוב בבחירה הם דמי הניהול. דמי הניהול בקרן פנסיה הם בממוצע 1.6% על ההפקדה ו-0.16% על הצבירה. זה מצטבר לסכומים גבוהים, אתם צריכים לנסות להוריד אותם. הרחבה:   ככה תוזילו את דמי הניהול בפנסיה - בלי להסתבך ובלי להתמקח.

סיכום ביניים, מתחילים לחסוך לפנסיה? - תבדקו את דמי הניהול, תבחרו מסלול מתאים (הטיה למניות אצל צעירים). חוץ מזה, תשתדלו מאוד שלאורך התקופה לא תמשכו את כספי הפיצויים וכמובן תשתדלו לעבוד - זה הולך ביחד, אם אתם לא עובדים - לא תהיה לכם פנסיה. החלטתם להפסיק לעבוד לכמה שנים, בא לכם לעשות תואר שני, מצוין. אבל בדיוק כמו שאין לכם שכר בתקופה הזו, זה גם יוריד לכם בהתאמה את הפנסיה בעתיד. 

ועכשיו, כשאתם מצוידים בכללי עשה ואל תעשה, שמטרתם להביא אתכם לגיל פרישה עם קצבה מספקת, אנחנו רוצים להגיד לכם - אל תדאגו, הפנסיה שלכם אמורה להיות בהחלט מספקת. אלו שנכנסים כעת לשוק העבודה ואלו שנכנסו לשוק ב-20 שנה האחרונות, לא צריכים לדאוג שהפנסיה לא תספיק להם, אם הם כאמור לא עשו טעויות קשות בדרך, ונדגים.

• קרנות השתלמות באוגוסט - תשואה של מעל 0.7% במסלול הכללי; תשואה של כ-1.2% במסלול המנייתי
• מי מקבל את כספי הפנסיה, איך מושכים אותם - ומה צריך לדעת על המיסים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• קרנות השתלמות באוגוסט - תשואה של מעל 0.7% במסלול הכללי;...

בן 27 מתחיל לחסוך לפנסיה - כמה יהיה לו בסוף בתקופה?

בן 27 מתחיל לחסוך לפנסיה. השכר שלו 14 אלף שקל (אחרי תואר). השכר שלו יעלה אם הזמן אבל מטעמי שמרנות, נניח שהוא יישאר על הסכום הזה צמוד לאינפלציה (כל החישובים כאן הם ריאלים - מנוכי אינפלציה). יש לו 40 שנים לחסוך עד לפרישה בגיל 67, אבל נניח שהוא לא עובד ברציפות - טיולים, בין עבודות, ניקח שנתיים כ"חופש" מעבודה. כלומר הוא עובד 38 שנים עד לפרישה. 

תחת ההנחות האלו הבחור הצעיר מפריש מדי חודש  2,590 שקלים (יחד עם הפרשת מעסיק)  לפנסיה שמצטברים בקרן פנסיה ופיצויים ומייצרים תשואה. איזו תשואה? אם תיקחו את העשור האחרון אפילו  10%, אבל בואו לא נגזים ונניח שהוא ירוויח כ-6% בשנה. נזכיר שמניות בחישובי של טווח ארוך מייצרים תשואה של 9%-7%, אגרות חוב כ-5%-4%. 6% זה בהחלט סביר, אפילו מוטה כלפי מטה ולקחנו מטעמי שמרנות גם חישוב של 5%.

בסוף התקופה, בגיל 67 הוא על פי כל ההנחות האלו (ואלו הנחות שמרניות) לבחור שהפך כבר לאיש מבוגר יש פנסיה של 4.52 מיליון שקל, מתוכה 1.46 מיליון זה מרכיב הפיצויים שהוא יכול למשוך מיד והיתרה - 3.06 מיליון זה מרכיב הפנסיה (מרכיב קצבתי ומרכיב הוני). אלו סכומים ריאליים. כלומר הם לוקחים בחשבון את האינפלציה.  

אם נניח שכל הכסף נשאר בקרן (גם הפיצויים) אז הקצבה החודשית של הפנסיונר כאן תהיה 22.6 אלף שקל בחודש! ( אגב, גם אם  נפחית את התשואה השנתית בקרן הפנסיה ל-5% יתקבל שהקצבה תהיה 17.6 אלף שקל - עדיין מעל השכר שלו) הסכום הזה מתקבל דרך מקדם של כ-200. המשמעות שלו של 200 אלף שקל של חיסכון שווים לקצבה 500 שקל, יש 4.52 מיליון - חלקו ב-200 וקבלו 22.6 אלף שקל. הסכום הזה פנטסטי. העובד משתכר 14 אלף שקל לאורך כל התקופה ומקבל בפנסיה יותר! אם השכר שלו על פני התקופה יעלה התמונה תשתנה.

 עשינו דוגמה בדיקה של העלאה מדורגת וליניארית עד ל-30 אלף שקל רגע לפני הפנסיה וקיבלנו שעובד כזה יקבל בפנסיה כ-32 אלף שקל. עדיין - יותר מאשר בשכר. זה קורה כי ההפרשה אצלנו מאוד גבוהה. החשש מלהגיע למצב שהמדינה תצטרך לממן את האזרחים בגיל פרישה גרם לרגולטור לתת הטבות מס ענקיות לחיסכון הפנסיוני וגם להגדיל את סכום ההפרשה. 

ההנחה שאנשים לא מגיעים לגיל פרישה עם סכום כסף סביר היא מיתוס, טעות, אבל ברור שכל מקרה לגופו וזה תלוי כאמור בשנות החיסכון ובשכר. זה גם תלוי בפרמטרים נוספים כמו הערבות ההדדית בתוך קרן הפנסיה שנועדה לממן עניינים ביטוחיים, זה תלוי בתוחלת החיים ואלו יכולים להשפיע לרעה על הקצבה בעתיד. אלא שגם אם כן, זה לא יהפוך את התמונה לגמרי - אותו חוסך שהשתכר 14 אלף שקל ויקבל בפנסיה 22.6 אלף שקל, ייפגע בפנסיה במקביל לעלייה בתוחלת החיים ואם יהיה צורך בהפרשה גדולה לביטוחים-הערבות בין חברי הפנסיה, אבל זה לא ישנה את התמונה - הוא עדיין יקבל סכום משמעותי העולה על השכר שלו בפנסיה.

וכל זה עוד מבלי להתייחס  לקצבת ביטוח לאומי שהיא מעל 2,000 שקלים ומבלי להתייחס שלרוב (לא תמיד) ההוצאות בתקופת הפנסיה יורדות. מי שבוחר לטייל בעולם, כנראה יראה הוצאות הרבה יותר גבוהות, אבל מי שמתנהל בדומה למה שהיה בעבר, צפוי לראות ירידה בהוצאות. אלא שאז (ועוד קודם) מגיעה גם התמיכה לבני המשפחה.

המסר הוא ברור - אנחנו חוסכים הרבה. יש מקומות בעולם שבהם חוסכים יותר, אך ישראל נמצאת במקום לא רע בכלל. הדאגה הזו לאנשים שמגיעים לפנסיה היא נכונה חלקית - הבעיה נמצאת אצל אלו שמגיעים עכשיו ויגיעו ב-10-15 השנים הקרובות לפנסיה. אלו שיגיעו אחר כך, אמורים להגיע מבוססים יותר.