"מי שיוזם הליך, זה לא שגר ושכח"
חייבים שאינם מתייצבים במועד לדיונים בפני השופט עופר יובל, יגלו באיחור שההליכים בעניינם בוטלו ושעליהם להתמודד לבדם עם הנושים. כך צריך לנהוג
השופט עופר יובל, בית משפט השלום בירושלים
המועד: יום חמישי, 11.6.2026, שעה 10:00
הנושא: חדלות פרעון
כאשר המדור נכנס לאולמו של השופט עופר יובל, הוא מגיב לדבריו של בא כוח החייבת: "דו"ח ממצאי הבדיקה היה במצב אחר עם פיגורים והמלצה לביטול. נשים אותו בצד. עכשיו נמצאת בפנַי המלצת הממונה. ריביות זה חוב; כשלא משלמים את הקרן, זה צובר ריבית". בא כוח החייבת טוען שהמלצת הממונה היא להליך בן חמש שנים, אבל יובל בקיא ועירני: "ארבע שנים". - 50 חודשים. "ארבע שנים וחודשיים".
יובל יורד לפרטים ושואל על הדירה: "איזה אחוז [הבעל] מחזיק? השמאות מן הסתם מתייחסת לזה. כמה הוא משלם לחודש? כמה לפני הסדר פשיטת הרגל שלו הוא אמור לשלם? אה, הוא כבר סיים. כמה הוא שילם?
"רציתי לשאול משהו את היחידה. לגבי הנכס הנוסף של הבעל - הדירה הקטנה,
"אז היום את לא עובדת בכלל?"
"איפה עומדים ההליכים מול הביטוח הלאומי להכיר בכך שאת המטפלת של בעלך [שבמצב סיעודי]? מתי זה קרה? אז היום מי מטפל בו? אמר בא כוחך שאתם עובדים מול ביטוח לאומי שיכיר בזה שאת זכאית לקבל את הכסף בתור המטפלת שלו. יש כרגע הליך כזה מול ביטוח לאומי?
"גבירתי תקשיב לשאלה, כי אני שואל משהו אחר. יש הליך מול ביטוח לאומי להכיר בך כמטפלת?" - לא. "מול גורם אחר?" - כן. "בדקתם את הזכויות שלכם מול ביטוח לאומי?" - מקבל סיעוד. "ולבעלך היה סיעוד גם בקופת חולים?" - לא. "אז היום את לא עובדת בכלל?
"ואת אומרת שבדירה הנוספת מטפל הבן שלו מנישואיו הראשונים. מה שמו? יש עוד יחידה על הגג? שהיא גם של בעלך? מה השטח שלה, כמה חדרים?זה גם דירה שהוא ירש בעיזבון? והיא מושכרת".
יובל פונה לבא כוח הממונה: "השאלה אם אתם בשלים [להמלצה] או שצרים לעשות עוד בירורים? שמענו עכשיו שיש הכנסות משכירות. צריך להבין עבור מה ולאן זה הולך. יש הכנסות שהבעל מביא וצריך להביא אותן בחשבון". הוא מעיר לבא כוח הממונה שנכנס לדברי בא כוח החייבת: "אדוני יתן לו להשלים, גם ככה אנחנו קצת [באיחור]".
לבא כוח החייבת: "השאלה אם אפשר לתת היום צו שיקום כלכלי, או שצריך עוד השלמות. זה לא שנים, 30 יום. אפשר לתת [צו] בלי דיון נוסף. אני רוצה לתת פסק דין על מסד עובדתי מלא. הגשתם אסמכתאות להוצאות [הרפואיות] החריגות [של הבעל]?" לבא כוח הממונה: "אסמכתאות על ההוצאות הרפואיות של היחידה קיבלתם?"
יובל מכתיב החלטה: "לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ולנוכח הנסיבות האישיות של היחידה, המתמודדת עם מצב רפואי מורכב של בעלה, ולאור התרשמותי כי התמונה העובדתית של הכנסות משק הבית המשותף ושל זכויות היחידה במקרקעין מעזבון אימה המנוחה אינה מלאה", הוא מורה להשלים את הפרטים תוך חודש ולהביא את התיק להחלטתו בסוף יולי בלא דיון נוסף.
"בכפייה זה דבר אחר"
יובל עובר לשני תיקים בהם לא טרחו החייבים להתייצב. "אני רוצה שנעשה את התיק הקודם שלא הגיעו, היה מספיק זמן". הנאמן מדבר מחוץ לפרוטוקול על שני התיקים ויובל מחייך: "אני לא רוצה לדון במקביל על שניים. זה תיק שהוא בעצמו יזם. מי שיוזם הליך, זה לא שגר ושכח. הוא לא רוצה להיות חלק מההליך - נבטל אותו. זה לא שיש פה נכסים.
"השעה 10:29, התיק קבוע לשעה 09:30, אין התייצבות מטעם היחיד. הבקשה [של בא כוחו] להסרת ייצוג הייתה שהוא ניתק את הקשר. בתיק יש נושים, לאולם הם בחרו לא להגיע. הנאמן חושב שצריך להמשיך לטובת הנושים, לעקל חלק מהמשכורת. אתה אומר: ניסיון למצות את ההליכים. אם אדוני חושב שאפשר לרתום אותו בשיחות טלפון, זה דבר אחד. בכפייה זה דבר אחר".
לבא כוח הממונה: "הנאמן חושב שהתיק מתאים לביטול, אבל חושב שאפשר לרתום אותו בכפייה. על זה צריך להשיב". הממונה סבור שיש לבטל את ההליך. הנאמן מעיר שהוא צריך לצאת ויובל מחייך: "אדוני במתח [לקראת ההחלטה]". הוא מכתיב פסק דין:
"הליך חדלות פרעון אשר כונה בפסיקה כ'חסד המחוקק', נועד בראש ובראשונה לצורך שיקום כלכלי. תנאי ראשוני להצלחתו של ההליך ולהשגת ייעודו הוא שיתוף פעולה של היחיד. הליך חדלות פרעון אינו הליך 'שגר ושכח' ונכון שגם אינו הליך של 'תוכנית כבקשתך'. הליך חדלות פרעון מצריך השקעת משאבים רבים על ידי הנאמן, הממונה ובית המשפט.
"לאור האמור, איני סבור כי יש להמשיך בהליך שהיחיד אינו מחויב לו, כאשר הוא זה שיזם את ההליך ואין מדובר בבקשת נושה. הן משום שהיחיד אינו זכאי להגנות שמקנה ההליך ליחיד שעומד בחובותיו במסגרתו, והן משום שאיני רואה שניתן להשיג את תכליתו של ההליך". הוא מציין שנושים לא התייצבו ומבטל את ההליך.
"שלפני שנתיים בכלל לא ידברו אתי"
כאשר ליד הממונה מתנהלים דיבורים, יובל מעיר פעמיים: "זה מפריע לי הדיבורים, אני מכתיב החלטה". באת כוח הנאמן מבקשת לקנוס את החייב ויובל תוהה: "קנס? את יכולה להפנות אותי לסעיף?" - בזיון בית המשפט. "תגישי בקשת ביזיון. אין [כרגע] בקשה כזו. אולי חברתך [מטעם הממונה] תסביר למה נפתחו הליכים פעם רביעית", לאחר שהקודמים בוטלו. באת כוח הממונה אומרת שאין מגבלה בחוק המונעת לבקש שוב ושוב; ליובל יש רעיון: "אפשר להתייחס לבקשות שלהם יותר בקפדנות".
ההחלטה בתיק השני: "בהעדר התנגדות מטעם מי מהנושים ומשהיחיד לא התייצב לדיון, ומשהיחיד אינו משתף פעולה עם ההליך ואף ניתק קשר עם בא כוחו, אשר ייצוגו הוסר לבקשתו, אני מורה בזה על ביטול ההליך בעניינו".
בתיק הבא, בו אפשר לדון לגופו, באת כוח הממונה מדווחת על הסכמות. יובל שוב בקיא בפרטים ושואל מדוע הממונה הקל את התנאים ביחס להצעתו המקורית. "איך אפשר לאשר מראש הקדמת תשלומים? שיגיש בקשה [בזמן אמת], אבל אני נוהג לומר שלפני שנתיים בכלל לא ידברו אתי, כי צריך להראות רצינות.
"זה מאוד תלוי נסיבות, מה קורה אחר כך, מאיפה בא הכסף. אם מראש יודעים שהולכים להקדים תשלומים - שישלמו [כבר עכשיו]". לבא כוח החייבים: "מקובל עליך? אתה רשאי להגיש בקשה [להקדמת תשלומים] מתי שאתה רוצה. אבל אם אתה מבקש לפרוס את הפדיון לעוד חמישה תשלומים, לא תהיה סיבה לסרב אם היא תעמוד בתשלומים כל התקופה". יובל מעניק הפטר מיידי לחייב בשל מצבו הרפואי ומאשר את תוכנית הפרעון של אשתו.
השורה התחתונה: יובל מוכן היטב לדיונים ושם לב לכל פרט במהלכם. הוא גם אינו מוכן לבזבז זמן ומבטל הליכים בהעדר התייצבות כאשר האיחורים מגיעים לפחות משעה.
יעילות: 9.
מזג שיפוטי: 9.
