גילתה קרן השתלמות אחרי שקיבלה הפטר מחובות - לאן יילך הכסף?

חייבת שיצאה להליך חדלות פירעון קיבלה צו לשיקום כלכלי כבר במרץ 2023, ובאוקטובר 2025 גם זכתה בהפטר חלוט מחובותיה. נראה שהסיפור נגמר שם. אבל כמה חודשים אחרי ההפטר, כשהיא ביקשה להקדים תשלומים ולסיים את התיק, התברר שיש לה עוד נכס שאף אחד לא ידע עליו: קרן השתלמות ששוויה הוא כ-22.5 אלף שקל, שצפויה להיות נזילה רק בספטמבר 2028. השאלה שהגיעה לשולחנה של הרשמת אפרת אידר ינון בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב היתה פשוטה למראית עין, אך מורכבת ליישום: לאיזה חלק מהכסף בקרן זכאים הנושים, ומה נשאר לחייבת?

הנאמן בתיק, שגילה על קיומה של הקרן רק אחרי שהוגש דו"ח מסלקה פנסיוני מעודכן, לא התכוון לוותר. לטענתו, מכיוון שהחייבת מעולם לא דיווחה על הקרן במהלך ההליך, יש להחיל עליה את הסעיף בצו ההפטר הקובע כי נכסים שהתגלו רק אחרי מתן ההפטר עוברים במלואם לקופת הנשייה, ולא פחות מכך. הוא ביקש שכל הכסף שיצטבר בקרן עד למועד הנזילות שלה, בעוד כשנתיים, יעבור לנושים.

החייבת מנגד, טענה שמדובר בהרחבה לא מוצדקת. לדבריה, תקופת ההקנייה של נכסים לקופת הנשייה מוגבלת לתקופת צו השיקום עצמו, שהסתיימה במרץ 2026, וכל שקל שיצטבר בקרן אחרי אותו תאריך שייך לה בלבד. היא אף טענה שהנאמן ידע על הקרן מבעוד מועד ופשוט משנה כעת את עמדתו.

הרשמת בדקה את סדר האירועים בקפידה, וגילתה תמונה שונה ממה שהחייבת הציגה. התברר שהודעת הדואר האלקטרוני שבה צורף דו"ח המסלקה נשלחה לנאמן ב-27 ליולי 2025 ב-17:11, כלומר לאחר שכבר הוגשה הבקשה להקדמת תשלומים, שהתקבלה במערכת באותו היום ב-16:54 בלבד. כך שעמדת הנאמן, קבעה הרשמת, "ניתנה טרם היוודע לו על קיומה של קרן ההשתלמות". גם בדיון שקיים הרשם הקודם על צו השיקום, במרץ 2023, לא נמסר דבר על קיום הקרן, אף שהצבירה בה כבר החלה.

הצו כבר צופה מצב שבו נכסים מתגלים אחרי ההפטר

מבחינה משפטית, הרשמת נשענה על הסעיף שנקבע בצו השיקום עצמו, שבו נכתב במפורש כי, "כל נכס, כספים וזכויות להם זכאית היחידה מכל מקור שהוא שלא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט". מכאן, קבעה הרשמת, שהטענה של החייבת, שלפיה תקופת ההקנייה מוגבלת אך ורק לתקופת התשלומים, אינה נכונה: הצו עצמו כבר צופה מצב שבו נכסים מתגלים גם אחרי ההפטר.

הרשמת נסמכה גם על סעיף 164(ג) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, המעניק לבית המשפט סמכות רחבה להורות שנכסים מסוימים ייכללו בקופת הנשייה גם אם הם מגיעים לידי החייב אחרי תום תקופת התשלומים, בנוסף לכלל הרגיל שבסעיף 167(ג), שמגביל בדרך כלל את תקופת ההקניה לשלוש שנים ממועד ההפטר. בין השאר, הזכירה הרשמת פסיקה קודמת של בית המשפט העליון, בעניין כרמון, שבה נקבע כי המבחן הקובע הוא לא מתי הכסף התקבל בפועל, אלא מתי נוצרה הזכות הכלכלית לו - כך שגם כספים שהתקבלו רק אחרי ההפטר יכולים להיכלל בקופת הנשייה אם הזכות להם נוצרה קודם לכן.

עם זאת, הרשמת לא קיבלה את מלוא הבקשה של הנאמן. בפסק דינה היא ציינה כי צריך לשקלל את חוסר הגילוי המלא מצד החייבת יחד עם נסיבותיה האישיות, ולא פשוט להעביר לנושים את כל הכסף שיצטבר בקרן עד 2028. "אני סבורה שהאיזון הראוי הוא להורות על מימוש כספים שיצברו בקרן ההשתלמות עד לתאריך 7/6/27", כתבה הרשמת, "ובכך שיקללתי את העובדה שלא גולה מלוא המידע מטעמה של היחידה במועד זאת לצד נסיבותיה האישיות של היחידה".

בפועל, פסק הדין קובע פשרה: לא כל הכסף שיצטבר בקרן ההשתלמות עד לנזילותה ב-2028 יעבור לנושים, כפי שביקש הנאמן, אבל גם לא רק הכסף שנצבר עד תום תקופת צו השיקום, כפי שביקשה החייבת. במקום זאת, קופת הנשייה תהיה זכאית לכספים שיצטברו בקרן עד ליוני 2027 - כשנה ושמונה חודשים אחרי מתן ההפטר. רק מה שיצטבר אחרי כן יישאר בידי החייבת. הנאמן נדרש להגיש פסיקתה מתאימה לרישום ההחלטה בקרן ההשתלמות עצמה.