סופר אל ניניו בדרך: התרחיש שמדאיג את הכלכלנים ומאיים להצית גל התייקרויות עולמי

שוק הסחורות החקלאיות נחצה השנה לשני מחנות: האורז זינק בבורסת שיקגו בכ-24% על רקע יובש שפוגע ביבולים ברחבי אסיה, החיטה והכותנה מטפסות אף הן, ומנגד הקפה נחלש בכ-15% והקקאו השיל יותר מ-16% בזכות יבול טוב במערב אפריקה. מאחורי הפיצול עומדת תופעה אקלימית אחת שמעסיקה עכשיו את הכלכלנים בוול סטריט ובבנקים המרכזיים: אל ניניו, שמתחזק באוקיינוס השקט וצפוי להגיע לשיא עוצמתו בחודשים הקרובים.

מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה האמריקאי (NOAA) העלה את התופעה, שבה מי האוקיינוס השקט המזרחי מתחממים ומשבשים את דפוסי הגשם בעולם, לדרגת התראה רשמית. המודלים מעניקים הסתברות של כ-90% לכך שתנאי אל ניניו יישלטו עד סוף השנה, והסיכוי שהאירוע יתפתח לסופר אל ניניו, מהעוצמות הגבוהות בהיסטוריית המדידות, מוערך בכ-63%, עם שיא צפוי בין הרבעון הרביעי של 2026 לרבעון הראשון של 2027. ההסתברות שהתנאים יחזיקו מעמד אל תוך האביב הבא עומדת על 97%.

מהאוקיינוס לסופרמרקט: כך עובד המנגנון

הזזת חגורות הגשם סביב כדור הארץ פוגעת בכל אזור אחרת. דרום מזרח אסיה, ובראשה אינדונזיה, מלזיה והפיליפינים, צפויה ליובש חריף שמאיים על האורז, על הסוכר ועל שמן הדקלים, בזמן שמונסון חלש בהודו כבר צמצם את היבול המקומי והצית את הראלי באורז ובכותנה. באוסטרליה היובש מסכן את יבולי החיטה, בברזיל ובווייטנאם עלולים יבולי הקפה להיפגע בהמשך העונה, ובמערב אפריקה שינוי משטר הגשמים מאיים על עונת הקקאו הבאה. אירועי הקיצון כבר מורגשים בשטח: גלי חום שוברי שיאים בדרום אסיה, גשמים עזים בחופי דרום אמריקה ועונת יובש מוקדמת באינדונזיה ממחישים שהתופעה משפיעה על השווקים הרבה לפני שהיא מגיעה לשיא עוצמתה.

המחזור הקודם של התופעה המחיש כמה מהר זה מתגלגל: הודו הטילה מגבלות על יצוא אורז, הסוכר טיפס לשיא של יותר מעשור, והקקאו זינק ביותר מ-175% בתוך שנה. להרחבה: הקקאו שכבש את פסגת שוק הסחורות ב-2024.

בבתי ההשקעות כבר מתרגמים את התרחישים למספרים. בג'יי.פי מורגן מעריכים שסופר אל ניניו יוסיף בשיאו כ-0.7 נקודת אחוז לאינפלציית המזון העולמית, כשעיקר ההשפעה מגיע ארבעה עד שמונה חודשים אחרי תחילת השיבושים, כלומר עמוק אל תוך 2027. בשילוב עם התייקרות האנרגיה, הדשנים והאריזות על רקע המתיחות במזרח התיכון, ההשפעה עשויה להכפיל את עצמה לכ-1.5 נקודות אחוז. בבנק המרכזי האירופי חישבו בעבר שאל ניניו חזק עלול לייקר את סחורות המזון העולמיות בכ-9%, בגולדמן זאקס מדברים על קפיצה של קרוב ל-16% עד 2028, ובדויטשה בנק הגדירו את התופעה כמועמדת המובילה להיות זעזוע האינפלציה הגלובלי הבא. מחקר אקדמי שבחן אירועי עבר העריך שסופר אל ניניו בודד גרע מהכלכלה העולמית כ-5.7 טריליון דולר בהפסדי תוצר מצטברים.

בשווקים הפיננסיים ההיערכות כבר החלה, וקרנות מגדילות פוזיציות בחוזים על אורז, חיטה וסוכר כהגנה אינפלציונית. עם זאת, חלק מהאנליסטים מזכירים שהקשר בין עוצמת התופעה לבין המחירים בפועל רופף משנדמה: מלאים עולמיים גבוהים של חיטה ותירס עשויים לרכך את המכה, לפחות בשלב הראשון.

מתעלת פנמה ועד קולומביה: גם ההובלה והאנרגיה בסיפור

ההשפעה חורגת הרבה מעבר לשדות. בפנמה, שבתעלה שלה עובר כ-5% מהסחר הימי העולמי, כמויות הגשם צונחות מתחת לממוצע והרשויות הפעילו מגבלות שוקע מוקדמות לשימור מים. יובש מתמשך שם צפוי להאריך זמני אספקה, להסיט נתיבי סחר ולייקר את השינוע, ומחיר הובלת מכולה סטנדרטית כבר חצה 4,600 דולר, שיא של שנתיים. הדשנים התייקרו בכ-35% בחמשת החודשים הראשונים של השנה, קולומביה, שמפיקה כשני שלישים מהחשמל שלה ממקורות הידרואלקטריים, נשענת יותר ויותר על דלקים פוסיליים ככל שהמאגרים מידלדלים, והביקוש לגז ולפחם באסיה צפוי לגדול בגלל צורכי קירור בקיץ חם מהרגיל. להרחבה: אזהרת האו״ם מעלייה נוספת במחירי המזון העולמיים.

השווקים המתעוררים בחזית, הבנקים המרכזיים בדילמה

הכלכלות המתעוררות באסיה, באפריקה ובאמריקה הלטינית חשופות במיוחד. משקל המזון בסל הצריכה שם נע בין 30% ל-50%, לעומת כ-15% במדינות המפותחות, כך שכל עלייה בסחורות מחלחלת במהירות לאינפלציה הכללית. בהודו, למשל, מרכיב המזון במדד מתקרב למחצית, וכל מונסון חלש תורגם היסטורית לקפיצת מחירים ולתגובה פוליטית מהירה. הודו, אינדונזיה, מלזיה והכלכלות האנדיות מסומנות כפגיעות ביותר, וממשלות באזור נוטות להגיב במגבלות יצוא שמחריפות את המחסור העולמי בדיוק ברגע הרגיש. הבנקים המרכזיים שם עלולים להידרש להעלות ריבית בזמן שהצמיחה נחלשת, שילוב כואב במיוחד למדינות עם חוב דולרי כבד. לרוב הממשלות באזורים האלה יש גם מרחב תקציבי מצומצם לסבסוד מזון ודלק, כך שהזעזוע מתגלגל לצרכן כמעט במלואו.

גם המערב ירגיש את זה, בעיקר במדפי הסופרמרקט ובחשבון החשמל, בדיוק כשהפדרל ריזרב והבנק המרכזי האירופי מגששים אחר העיתוי להמשך הורדות הריבית. ישראל, שמייבאת חלק גדול מהמזון ומהתשומות החקלאיות שלה, חשופה אף היא לגלגול המחירים. להרחבה: ההשלכות האפשריות של אל ניניו על מחירי המזון בישראל. שלושה מדדים יקבעו לאן זה הולך: טמפרטורת האוקיינוס השקט, עונת המונסון באסיה ומפלס המים בפנמה. אם שלושתם ימשיכו בכיוון הנוכחי, גל ההתייקרות של 2027 כבר נמצא בצנרת.

• מדד המזון העולמי בשיא של שלוש שנים: מחיר החיטה זינק 5.8% בחודש
• יוקר המחיה ומחירי הדיור: איפה המספרים הגדולים נוחתים על חשבון הבנק