סין ממלאת את קובה בפאנלים סולאריים - אבל הפסקות החשמל נמשכות

קובה מאיצה בשנים האחרונות את המעבר לאנרגיה סולארית, בניסיון לצמצם את התלות בדלק מיובא ולהקל על משבר החשמל שמלווה את האי. אלא שגם לאחר תוספת מהירה של מתקנים חדשים, תושבים ברחבי המדינה ממשיכים להתמודד עם הפסקות חשמל כמעט מדי יום.

במהלך השנתיים האחרונות הוקמו בקובה לפחות 41 מתקנים סולאריים בינוניים ועוד 18 מתקנים קטנים יותר, לפי נתוני RenewAtlas המבוססים בין היתר על צילומי לוויין. הממשלה הודיעה כבר ב־2024 כי בכוונתה להקים 92 פארקים סולאריים בינוניים עד 2028. המהלך הואץ לאחר סדרת הפסקות חשמל ארציות ב־2024, בתקופה שבה משלוחי הנפט מוונצואלה הצטמצמו משמעותית. מאז החריף המחסור בדלק, ובתחילת השנה נוספה לכך החלטת ממשל טראמפ לחסום כמעט את כל משלוחי האנרגיה לקובה.

הסולאר מזנק, אבל החשמל עדיין חסר

המתקנים שנוספו מסוגלים לייצר בשיא כ־1,000 מגה־ואט, כמעט פי חמישה מההספק הסולארי שהיה מותקן קודם לכן. מדובר בכמעט שליש מביקוש השיא הטיפוסי של קובה, שעומד על כ־3,200 מגה־ואט. לפי נתוני הממשלה, אנרגיה סולארית מספקת כיום כ־10% מצורכי החשמל במדינה, לעומת כ־3% בלבד בתחילת השנה שעברה. אלא שהעלייה ביכולת הייצור אינה מספיקה כדי לפצות על המחסור בדלק ועל ההידרדרות המתמשכת של תחנות הכוח הקיימות.

סין היא הספקית המרכזית של הציוד. לפי נתוני המכס, בייג׳ינג שלחה לקובה ציוד סולארי בשווי של 117 מיליון דולר ב־2025, לעומת 3 מיליון דולר בלבד ב־2023. השנה גדלו גם משלוחי מערכות האחסון בסוללות.

ראש ממשלת קובה מנואל מררו קרוס אמר כי חלק מהפרויקטים מומנו באמצעות הכנסות מניקל. במקביל, התוכנית הכלכלית של הממשלה ל־2026 כוללת 320 מגה־ואט של פאנלים סולאריים שנתרמו בידי סין, לצד תרומות קטנות יותר מווייטנאם ומיפן.

סין מרחיבה את הנוכחות בקריביים

התמיכה בקובה היא חלק מהרחבת הפעילות הסינית בתחום האנרגיה הירוקה בקריביים. האזור מהווה נתיב מסחר חשוב עבור חומרי גלם מאמריקה הלטינית, ובייג׳ינג הגדילה בשנים האחרונות את התרומות והמימון לפרויקטים סביבתיים ותשתיתיים במדינות האזור. במקביל, סין הפכה במהלך שני העשורים האחרונים לשותפת סחר מרכזית של רבות מהכלכלות הגדולות באזור. עבור בייג׳ינג, הסיוע לקובה מספק גם השפעה מדינית באזור שבו ארה״ב הייתה במשך שנים הכוח הכלכלי הדומיננטי.

למרות ההשקעות החדשות, מערכת החשמל הקובנית נותרה במצב קשה. משלוחי הדלק והפקת הנפט המקומית נמצאים בירידה כבר שנים, והמדינה הייתה תלויה באספקה מבחוץ עוד לפני שהממשל האמריקאי הידק את ההגבלות על יבוא אנרגיה.

במאי הודיעה קובה כי מאגרי הדלק שלה אזלו. מאז אפשרה ארה״ב חלק ממשלוחי הדלק שמיועדים לחברות פרטיות באי, אך היקף האספקה עדיין אינו מספיק כדי לפתור את המחסור הרחב.

רשת החשמל מגבילה גם את הפתרון הסולארי

תחנות הכוח המבוססות על דלק התיישנו והיכולת שלהן לייצר חשמל ירדה, בעוד שקווי ההולכה סובלים מבלאי. לפי מחקר של הכלכלן ריקרדו טורס, כ־16% מהחשמל ברשת אובד במהלך ההולכה. המצב הפיננסי של הממשלה מקשה על ביצוע השקעות רחבות בשיקום הרשת. גם הפארקים הסולאריים החדשים אינם מנוצלים במלואם, משום שאין במדינה מספיק מערכות אגירה שיאפשרו להתמודד עם התנודתיות הטבעית של ייצור חשמל מהשמש.

• פירסט סולאר מזנקת ב־11%: המשקיעים מחכים להכרעה שתעצב את שוק הסולאר בארה״ב
• רגע לפני קיצוץ התעריפים: האם עדיין משתלם להתקין מערכת סולארית על הגג?

שר האנרגיה הקובני אמר באפריל כי המדינה משתמשת רק בחלק מהיכולת הסולארית שכבר הותקנה. סוללת אגירה אחת נכנסה לפעולה ביולי ושלוש נוספות מתוכננות, אך מדובר עדיין בהיקף מוגבל ביחס לצורכי המערכת.

לצד הפרויקטים הגדולים, משפחות, מוסדות וארגונים התקינו מערכות סולאריות על גגות, וחלק מהציוד הגיע מתרומות של סין, ספרד ומדינות נוספות. גם המערכות האלה מספקות הקלה נקודתית, אך עדיין אינן משנות את מצב אספקת החשמל ברמה הארצית.

מאז תחילת השנה נרשמו בקובה לפחות שש הפסקות חשמל כלל־ארציות, לצד הפסקות מקומיות שנמשכו לעיתים ימים והובילו גם למחאות. הפארקים הסולאריים החדשים מונעים מצב קשה עוד יותר, אך כל עוד קובה אינה מצליחה לפתור את המחסור בדלק, לשקם את רשת החשמל ולהרחיב את יכולת האגירה, תוספת הפאנלים לבדה אינה מספיקה כדי להוציא את המדינה ממשבר האנרגיה.