
מה מחפש עדי צים אצל האחים יעקובי ולמה הוא עוצר את העלאת השכר שלהם?
פיני ואמיר יעקובי מבקשים להגדיל את עלות העסקתם בעד 2.15 מיליון שקל בשנה, כשברקע ארבע שנות הפסד מתוך חמש; מנגד, החזקת הקבוצה בזרוע הפסולת המשותפת עם ג'נריישן מקבלת שווי משתמע של כ-160-170 מיליון שקל, קרוב לשווי השוק של אחים יעקובי כולה
מאבק השכר בקבוצת אחים יעקובי חוזר לבעלי המניות, אבל הפעם הדיון רחב יותר מתנאי ההעסקה של פיני ואמיר יעקובי. מצד אחד נמצאת חברה שמציגה צמיחה בהכנסות, לצד הפסדים מתמשכים וביצועי מניה חלשים מאז ההנפקה. מצד השני עומד נכס משמעותי בתחום הפסולת, שהשווי המשתמע של חלק הקבוצה בו מתקרב לשווי השוק של אחים יעקובי כולה.
בתווך נמצא עדי צים, שמחזיק ב-16.5% ממניות החברה והפך לבעל כוח משמעותי בהצבעה. צים הוביל בפברואר את ההתנגדות להצעת שכר דומה. האספה הנוכחית כבר נדחתה פעמיים, כשהחברה הסבירה כי השיחות עם המשקיעים נמשכות. צים משקיע ותיק באחים יעקובי מבין שיש כאן ערך רב והעסקה בין לאומי פרטנרס, ג'נריישן והאחים יעקובי ליצירת חברה גדולה בתחום הפסולת מוכיחה זאת, אבל הוא יודע שאם הוא יסכים לתת לאחים את מבוקשם - הערך יתכווץ. יעקובי נסחרת בכ-170 מיליון שקל, כשהשווי של החזקתה בחברת הפסולת (15%) שווה כ-160-170 מיליון ואפילו יותר. הבעיה שיתר הפעילויות מדשדשות, והוספה של הוצאות עליהן תפגע בשווי. צים מעריך שיש ערך בפעילות השוטפת של החברה ולצד הפעילות פסולת קיים ערך מצרפי שעולה משמעותית על הערך של החברה בשוק. האחים יעקובי דרך העלאת השכר שלהם פוגעים ברווח העתידי ובערך העתידי.
פיני יעקובי מחזיק ב-38.6% מהמניות ואמיר יעקובי מחזיק ב-25.8%. יחד הם שולטים בכמעט שני שלישים מהחברה, אבל אישור תנאי העסקה לבעלי שליטה דורש תמיכה גם מקרב בעלי המניות החיצוניים. ההחזקה של צים מעניקה לו יכולת מעשית לבלום את המהלך.
צים נכנס להשקעה בתקופה שבה יעקובי נזקקה למימון. בינואר 2021 הוא העמיד לחברה הלוואה המירה בסך 12 מיליון שקל, עם אפשרות לקבל מניות בשיעור שהגיע אז עד כ-18.3%. כיום הוא בעל המניות הגדול ביותר מחוץ למשפחת יעקובי.
לפי ההצעה, עלות העסקתו השנתית המרבית של פיני יעקובי תעלה מ-2.95 מיליון שקל ל-4.1 מיליון שקל. עלות העסקתו של אמיר יעקובי תוכל להגיע ל-3 מיליון שקל, לעומת 2 מיליון שקל בתנאים הקודמים. יחד מדובר בתוספת מרבית של 2.15 מיליון שקל בשנה, עלייה של כ-43%.
חלק מרכזי מהתוספת מבוסס על מענקים: עד 1.1 מיליון שקל לפיני ועד 950 אלף שקל לאמיר. תגמול שמבוסס על רווח עשוי ליצור התאמה טובה יותר בין השכר לבין ביצועי החברה, אך ההצעה מגיעה אחרי תקופה שבה הגידול במחזור טרם תורגם לרווח יציב.
הכנסות יעקובי צמחו ב-2025 בכ-29% והגיעו לכ-406.5 מיליון שקל, בעוד השורה התחתונה הציגה הפסד של כ-2.7 מיליון שקל. ברבעון הרביעי נרשם הפסד של כ-900 אלף שקל, חרף הכנסות של יותר מ-209 מיליון שקל. הוצאות הנהלה וכלליות הגיעו ל-42.4 מיליון שקל ועקפו את הרווח הגולמי השנתי.
זו הייתה שנת ההפסד הרביעית בתוך חמש שנים. 2022 הייתה החריגה, וגם בה הרווח נהנה ממכירת מניות בחברה בת. ההון העצמי הסתכם בסוף 2025 בכ-200 מיליון שקל, בעוד שווי השוק של החברה נע סביב 154 מיליון שקל. המניה נסחרת אפוא בדיסקאונט של כ-23% על ההון העצמי.
פעילות הפסולת משנה את חישוב השווי
הנכס המרכזי של יעקובי נמצא בשותפות עם בלוג'ן של קרן ג'נריישן. החברה המאוחדת מרכזת פעילויות של איסוף, מיון, מחזור וטיפול בפסולת, לצד הפקת אנרגיה. בלוג'ן מחזיקה ב-70%, ואילו אחים יעקובי ולאומי פרטנרס מחזיקות ב-15% כל אחת.
לאומי פרטנרס השקיעה 168 מיליון שקל תמורת 15% מהזרוע, במהלך ששיקף לפעילות שווי של כ-1.075 מיליארד שקל לפני הכסף. העסקה מספקת אינדיקציה חיצונית לשווי, שנקבע במסגרת השקעה ממשית מצד זרוע ההשקעות של בנק לאומי.
לפי אותו שווי, חלקה של אחים יעקובי בפעילות מוערך בכ-161 מיליון שקל לפני הכסף, או קרוב ל-170 מיליון שקל לפי השווי שאחרי ההשקעה. הטווח הזה דומה ואף גבוה במעט משווי השוק של הקבוצה כולה. לכאורה, מחיר המניה משקף למשקיעים את זרוע הפסולת, בעוד יתר הפעילות בתחומי התשתיות, המערכות האלקטרו-מכניות והתחבורה מקבלות שווי נמוך מאוד.
לכך מצטרפת תמורה של 70 מיליון שקל שקיבלה יעקובי במסגרת הכנסת הפעילות לזרוע המשותפת. כ-50 מיליון שקל שימשו לפירעון חוב, צעד שמפחית את המינוף ואת הוצאות המימון. זהו כסף שכבר הגיע לחברה, מעבר לשווי ההחזקה שנותרה בידיה.
היהלום שבכתר כולל חוזים ארוכי טווח ונכסים בעלי חסמי כניסה. אחד הבולטים שבהם הוא מתקן המיון בחירייה, שבו זכו דקל תשתיות ובלוג'ן. הפרויקט צפוי לייצר הכנסות מצטברות של כ-1.5 מיליארד שקל במשך עשר שנים, עם אפשרות להארכה בשנתיים. המתקן מיועד לטפל בכ-1,300 טון פסולת ביום, כ-43% מכמות הפסולת היומית בגוש דן.
הזרוע מחזיקה גם במתקני מיון ומחזור נוספים ובפרויקט סמארט וויסט באזור השפד״ן. מתקנים פעילים כבר מייצרים תזרים של עשרות מיליוני שקלים בשנה, והשלמת המתקנים שבהקמה עשויה להרחיב אותו.
- השבוע בבורסה: 2 מניות דואליות שיזנקו ודוחות של אלביט ונקסט ויז'ן
- הקבוצה הישראלית שרוצה לקנות חברת נפט שפועלת במצרים: רציו בקרב על פארוס