אחים יעקובי
צילום: יח"צ

הכנסות של 1.5 מיליארד ש': YSB ו-BlueGen ינהלו מתקן פסולת בחירייה

המתקן החדש יטפל ב-1,300 טון פסולת ביום, המהווים כ-42.9% מהפסולת היומית בגוש דן. במסגרת המכרז, דקל תשתיות, שבשליטת האחים יעקובי ו-BlueGen של קרן ג'נריישן, תהיה אחראית על המתקן עשר שנים, עם אופציה להארכה של שנתיים נוספות
עוזי גרסטמן | (1)

קבוצת אחים יעקובי YSB יעקובי קבוצה -4.62%  ו-BlueGen שבבעלות קרן ג'נריישן ג'נריישן קפיטל -0.73% , השותפות בדקל תשתיות, זכו במכרז עם היקף הכנסות מצטבר של 1.5 מיליארד שקל לעשר שנים, לבניית והפעלת מתקן מיון פסולת בפארק המחזור חירייה עבור איגוד ערים דן. ג'נריישן פרסמה הבוקר את דו"חותיה למחצית הראשונה של 2024.

המתקן החדש יטפל ב-1,300 טון פסולת ביום, המהווים כ-42.9% מהפסולת היומית בגוש דן. במסגרת המכרז, דקל תשתיות תהיה אחראית למשך עשר שנים, עם אופציה להארכה של שנתיים נוספות, על תפעול המתקן ומיון הפסולת, וכן על הובלת הפסולת מהמתקן לאחר מיונו למטמנות. 

המתקן החדש, שישרת את כל אזור גוש דן, יטפל כאמור ב-1,300 טון פסולת ביום מתוך 3,500 טון פסולת כללית המיוצרת באזור, המהווים כ-42.9% מהפסולת היומית בגוש דן. מתוך כמות זו, 40% מהפסולת - כ- 600 טון ביום, צפויים לעבור לאחר מיון למיחזור. במהלך כל שנת פעילות, המתקן צפוי לקלוט כ-380 אלף טון פסולת, מתוכם כ-150 אלף טון יופנו למחזור והשאר - כ-230 אלף טון, יועברו להטמנה.

תחנת המעבר שנבנתה בסמוך לסגירת מזבלת חירייה והביאה לסיום של 50 שנות הטמנת פסולת באתר, נחנכה מחדש ב-27 באוקטובר 2022 תחת השם "מפרידן". השם מרמז על השינוי המשמעותי שעתידה התחנה לעבור בתוך שנתיים, ולהקמת מתקן טכנולוגי מתקדם לפסולת ביתית שכולל מערכות אופטיות מכאניות ברמה עולמית.

בימים אלה נשלמות ההכנות לשלב השני בפרויקט, שבו יותקנו מערכי מיון טכנולוגיים וחדשניים במבנה המחודש. השלב צפוי להסתיים בסוף 2026. בסיום השדרוג, כל הפסולת שתגיע לפארק המחזור תעבור מיון, ולא תנותב ישירות להטמנה. עלות הפרויקט בכללותו מוערכת בכ-110 מיליון שקל, בהשקעה משותפת של איגוד ערים דן והמשרד להגנת הסביבה. העלות לא כוללת את בניית מתקן המיון שיוקם על ידי דקל תשתיות, והיבטי התפעול כוללים גם את תחנת המעבר וביצוע הובלות פסולת ממוינת למטמנות.

יו"ר קבוצת אחים יעקובי YSB, פיני יעקובי, מסר כי, "הזכייה במכרז לבניית מתקן מיון הפסולת בחירייה מצטרפת לפרויקטים נוספים של דקל תשתיות בתחום הטיפול בפסולת, כמו מתקן דיה באשכול ומפעל הפסולת של גרינט בירושלים - המפעל הגדול ביותר במזרח התיכון".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כל הכבוד למנוליד ופיני יעקובי מקצוענים (ל"ת)
    אמיר 17/09/2024 12:54
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.