הכנסות של 1.5 מיליארד ש': YSB ו-BlueGen ינהלו מתקן פסולת בחירייה
קבוצת אחים יעקובי YSB יעקובי קבוצה 0% ו-BlueGen שבבעלות קרן ג'נריישן ג'נריישן קפיטל -1.22% , השותפות בדקל תשתיות, זכו במכרז עם היקף הכנסות מצטבר של 1.5 מיליארד שקל לעשר שנים, לבניית והפעלת מתקן מיון פסולת בפארק המחזור חירייה עבור איגוד ערים דן. ג'נריישן פרסמה הבוקר את דו"חותיה למחצית הראשונה של 2024.
המתקן החדש יטפל ב-1,300 טון פסולת ביום, המהווים כ-42.9% מהפסולת היומית בגוש דן. במסגרת המכרז, דקל תשתיות תהיה אחראית למשך עשר שנים, עם אופציה להארכה של שנתיים נוספות, על תפעול המתקן ומיון הפסולת, וכן על הובלת הפסולת מהמתקן לאחר מיונו למטמנות.
המתקן החדש, שישרת את כל אזור גוש דן, יטפל כאמור ב-1,300 טון פסולת ביום מתוך 3,500 טון פסולת כללית המיוצרת באזור, המהווים כ-42.9% מהפסולת היומית בגוש דן. מתוך כמות זו, 40% מהפסולת - כ- 600 טון ביום, צפויים לעבור לאחר מיון למיחזור. במהלך כל שנת פעילות, המתקן צפוי לקלוט כ-380 אלף טון פסולת, מתוכם כ-150 אלף טון יופנו למחזור והשאר - כ-230 אלף טון, יועברו להטמנה.
תחנת המעבר שנבנתה בסמוך לסגירת מזבלת חירייה והביאה לסיום של 50 שנות הטמנת פסולת באתר, נחנכה מחדש ב-27 באוקטובר 2022 תחת השם "מפרידן". השם מרמז על השינוי המשמעותי שעתידה התחנה לעבור בתוך שנתיים, ולהקמת מתקן טכנולוגי מתקדם לפסולת ביתית שכולל מערכות אופטיות מכאניות ברמה עולמית.
- קבוצת יעקובי זכתה במרכז לעבודות תשתית בדבוריה תמורת 17 מיליון שקל
- יעקובי מדווחת על שיתוף פעולה עם מגמנט; מזנקת 13%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בימים אלה נשלמות ההכנות לשלב השני בפרויקט, שבו יותקנו מערכי מיון טכנולוגיים וחדשניים במבנה המחודש. השלב צפוי להסתיים בסוף 2026. בסיום השדרוג, כל הפסולת שתגיע לפארק המחזור תעבור מיון, ולא תנותב ישירות להטמנה. עלות הפרויקט בכללותו מוערכת בכ-110 מיליון שקל, בהשקעה משותפת של איגוד ערים דן והמשרד להגנת הסביבה. העלות לא כוללת את בניית מתקן המיון שיוקם על ידי דקל תשתיות, והיבטי התפעול כוללים גם את תחנת המעבר וביצוע הובלות פסולת ממוינת למטמנות.
יו"ר קבוצת אחים יעקובי YSB, פיני יעקובי, מסר כי, "הזכייה במכרז לבניית מתקן מיון הפסולת בחירייה מצטרפת לפרויקטים נוספים של דקל תשתיות בתחום הטיפול בפסולת, כמו מתקן דיה באשכול ומפעל הפסולת של גרינט בירושלים - המפעל הגדול ביותר במזרח התיכון".
- 1.כל הכבוד למנוליד ופיני יעקובי מקצוענים (ל"ת)אמיר 17/09/2024 12:54הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
