הכנסות של 1.5 מיליארד ש': YSB ו-BlueGen ינהלו מתקן פסולת בחירייה
קבוצת אחים יעקובי YSB יעקובי קבוצה 0.47% ו-BlueGen שבבעלות קרן ג'נריישן ג'נריישן קפיטל -0.53% , השותפות בדקל תשתיות, זכו במכרז עם היקף הכנסות מצטבר של 1.5 מיליארד שקל לעשר שנים, לבניית והפעלת מתקן מיון פסולת בפארק המחזור חירייה עבור איגוד ערים דן. ג'נריישן פרסמה הבוקר את דו"חותיה למחצית הראשונה של 2024.
המתקן החדש יטפל ב-1,300 טון פסולת ביום, המהווים כ-42.9% מהפסולת היומית בגוש דן. במסגרת המכרז, דקל תשתיות תהיה אחראית למשך עשר שנים, עם אופציה להארכה של שנתיים נוספות, על תפעול המתקן ומיון הפסולת, וכן על הובלת הפסולת מהמתקן לאחר מיונו למטמנות.
המתקן החדש, שישרת את כל אזור גוש דן, יטפל כאמור ב-1,300 טון פסולת ביום מתוך 3,500 טון פסולת כללית המיוצרת באזור, המהווים כ-42.9% מהפסולת היומית בגוש דן. מתוך כמות זו, 40% מהפסולת - כ- 600 טון ביום, צפויים לעבור לאחר מיון למיחזור. במהלך כל שנת פעילות, המתקן צפוי לקלוט כ-380 אלף טון פסולת, מתוכם כ-150 אלף טון יופנו למחזור והשאר - כ-230 אלף טון, יועברו להטמנה.
תחנת המעבר שנבנתה בסמוך לסגירת מזבלת חירייה והביאה לסיום של 50 שנות הטמנת פסולת באתר, נחנכה מחדש ב-27 באוקטובר 2022 תחת השם "מפרידן". השם מרמז על השינוי המשמעותי שעתידה התחנה לעבור בתוך שנתיים, ולהקמת מתקן טכנולוגי מתקדם לפסולת ביתית שכולל מערכות אופטיות מכאניות ברמה עולמית.
- קבוצת יעקובי זכתה במרכז לעבודות תשתית בדבוריה תמורת 17 מיליון שקל
- יעקובי מדווחת על שיתוף פעולה עם מגמנט; מזנקת 13%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בימים אלה נשלמות ההכנות לשלב השני בפרויקט, שבו יותקנו מערכי מיון טכנולוגיים וחדשניים במבנה המחודש. השלב צפוי להסתיים בסוף 2026. בסיום השדרוג, כל הפסולת שתגיע לפארק המחזור תעבור מיון, ולא תנותב ישירות להטמנה. עלות הפרויקט בכללותו מוערכת בכ-110 מיליון שקל, בהשקעה משותפת של איגוד ערים דן והמשרד להגנת הסביבה. העלות לא כוללת את בניית מתקן המיון שיוקם על ידי דקל תשתיות, והיבטי התפעול כוללים גם את תחנת המעבר וביצוע הובלות פסולת ממוינת למטמנות.
יו"ר קבוצת אחים יעקובי YSB, פיני יעקובי, מסר כי, "הזכייה במכרז לבניית מתקן מיון הפסולת בחירייה מצטרפת לפרויקטים נוספים של דקל תשתיות בתחום הטיפול בפסולת, כמו מתקן דיה באשכול ומפעל הפסולת של גרינט בירושלים - המפעל הגדול ביותר במזרח התיכון".
- 1.כל הכבוד למנוליד ופיני יעקובי מקצוענים (ל"ת)אמיר 17/09/2024 12:54הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
