הכנסות של 1.5 מיליארד ש': YSB ו-BlueGen ינהלו מתקן פסולת בחירייה
קבוצת אחים יעקובי YSB יעקובי קבוצה 0% ו-BlueGen שבבעלות קרן ג'נריישן ג'נריישן קפיטל 0% , השותפות בדקל תשתיות, זכו במכרז עם היקף הכנסות מצטבר של 1.5 מיליארד שקל לעשר שנים, לבניית והפעלת מתקן מיון פסולת בפארק המחזור חירייה עבור איגוד ערים דן. ג'נריישן פרסמה הבוקר את דו"חותיה למחצית הראשונה של 2024.
המתקן החדש יטפל ב-1,300 טון פסולת ביום, המהווים כ-42.9% מהפסולת היומית בגוש דן. במסגרת המכרז, דקל תשתיות תהיה אחראית למשך עשר שנים, עם אופציה להארכה של שנתיים נוספות, על תפעול המתקן ומיון הפסולת, וכן על הובלת הפסולת מהמתקן לאחר מיונו למטמנות.
המתקן החדש, שישרת את כל אזור גוש דן, יטפל כאמור ב-1,300 טון פסולת ביום מתוך 3,500 טון פסולת כללית המיוצרת באזור, המהווים כ-42.9% מהפסולת היומית בגוש דן. מתוך כמות זו, 40% מהפסולת - כ- 600 טון ביום, צפויים לעבור לאחר מיון למיחזור. במהלך כל שנת פעילות, המתקן צפוי לקלוט כ-380 אלף טון פסולת, מתוכם כ-150 אלף טון יופנו למחזור והשאר - כ-230 אלף טון, יועברו להטמנה.
תחנת המעבר שנבנתה בסמוך לסגירת מזבלת חירייה והביאה לסיום של 50 שנות הטמנת פסולת באתר, נחנכה מחדש ב-27 באוקטובר 2022 תחת השם "מפרידן". השם מרמז על השינוי המשמעותי שעתידה התחנה לעבור בתוך שנתיים, ולהקמת מתקן טכנולוגי מתקדם לפסולת ביתית שכולל מערכות אופטיות מכאניות ברמה עולמית.
- קבוצת יעקובי זכתה במרכז לעבודות תשתית בדבוריה תמורת 17 מיליון שקל
- יעקובי מדווחת על שיתוף פעולה עם מגמנט; מזנקת 13%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בימים אלה נשלמות ההכנות לשלב השני בפרויקט, שבו יותקנו מערכי מיון טכנולוגיים וחדשניים במבנה המחודש. השלב צפוי להסתיים בסוף 2026. בסיום השדרוג, כל הפסולת שתגיע לפארק המחזור תעבור מיון, ולא תנותב ישירות להטמנה. עלות הפרויקט בכללותו מוערכת בכ-110 מיליון שקל, בהשקעה משותפת של איגוד ערים דן והמשרד להגנת הסביבה. העלות לא כוללת את בניית מתקן המיון שיוקם על ידי דקל תשתיות, והיבטי התפעול כוללים גם את תחנת המעבר וביצוע הובלות פסולת ממוינת למטמנות.
יו"ר קבוצת אחים יעקובי YSB, פיני יעקובי, מסר כי, "הזכייה במכרז לבניית מתקן מיון הפסולת בחירייה מצטרפת לפרויקטים נוספים של דקל תשתיות בתחום הטיפול בפסולת, כמו מתקן דיה באשכול ומפעל הפסולת של גרינט בירושלים - המפעל הגדול ביותר במזרח התיכון".
- 1.כל הכבוד למנוליד ופיני יעקובי מקצוענים (ל"ת)אמיר 17/09/2024 12:54הגב לתגובה זו
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
