ארז בלשה
צילום: אייל טואג
דוחות

על רקע המלחמה: תשואה על ההון של 7% על ההשקעה לקרן ג'נריישן

קרן ההשקעות רשמה במחצית הראשונה של 2024 רווח לפני מס של 65 מיליון שקל, ו-FFO של 235 מיליון שקל. ג'נריישן גם הציגה תשואה שנתית של כ-6.2% על ההון לפני מס
עוזי גרסטמן | (3)

קרן ג'נריישן ג'נריישן קפיטל 0.57% רשמה במחצית הראשונה של 2024 רווח לפני מס של 65 מיליון שקל. כך עולה מדו"חות הקרן שפורסמו היום. מדובר בנתון נאה לנוכח התנאים הכלכליים הנוכחיים. הנתון הזה נובע בעיקר מיציבות בהשקעותיה המרכזיות של ג'נריישן, לצד המשך שיפור ברווחיות בתחומי האנרגיה, הסביבה והתחבורה. הקרן רשמה ב-2023 רווח לפני מס שהסתכם בכ-345 מיליון שקל. מניית הקרן נסחרת כיום בבורסה בתל אביב לפי שווי של יותר מ-803 מיליון שקל. המניה עולה כעת ביותר מ-1.4%. מתחילת השנה ירדה המניה ב-4.57%, אך ב-12 החודשים האחרונים היא רשמה עלייה של 4.86%.

ה-FFO (רווח תזרימי) של הקרן הגיע באותה התקופה לכ-235 מיליון שקל. מדד זה מצביע על רווחיות גבוהה ביחס למחיר המניה הנוכחי, ומכפיל של כ-1.6. קרן ג'נריישן הציגה גם תשואה שנתית של כ-7% על השקעותיה, ותשואה שנתית של כ-6.2% על ההון לפני מס.

מהלך משמעותי נוסף שעליו דיווחה הקרן באחרונה הוא מכירת השקעתה (10%) בפורטרברוק הבריטית, תמורת סכום של כ-577 מיליון שקל. על פי הדיווח מתחילת החודש, הקרן התקשרה במזכר הבנות לניהול משא ומתן מול מנהל השקעות אירופי למכירת מלוא השקעת הקרן בחברת התחבורה הרכבתית הבריטית. העסקה, שתושלם בסוף החודש הבא, צפויה להניב לקרן רווח תזרימי של כ-104 מיליון שקל, המשקף תשואה שנתית של כ-8% על ההשקעה. מהלך זה הוא חלק מתוכנית הקרן למקד את משאביה בתחומי הליבה, כך על פי הקרן עצמה, תוך שמירה על גמישות פיננסית שתאפשר השבחת נכסים נוספים והחזר תשואה לבעלים.

BlueGen, ששוויה נאמד בכ-1.3 מיליארד שקל, היא חלק מהפורטפוליו של ג'נריישן. חלקה של הקרן מגיע לשווי של כ-1.05 מיליארד שקל. הערכת השווי של החברה לא השתנתה בצורה מהותית מהערכת השווי הקודמת, ומשקפת תשואה מרשימה של כ-21.4% על ההשקעה מאז הקמת הקרן.

בתחום התשתיות והזכיינות, הקרן מדווחת על הצלחות נוספות, כמו תוצאות חזקות ממתקן ההתפלה בפלמחים והחזרה הצפויה של מתקן ההתפלה באשדוד לפעילות מלאה לאחר שדרוגים נרחבים. כמו כן, הקרן מקדמת את הקמת פרויקט מתקן הפסולת Smart Waste ואת פרויקט טיהור מי התהום באזור מפעל תעש ברמת השרון.

בתחום האנרגיה, באמצעות PowerGen, הקרן רשמה צמיחה משמעותית בהכנסות וב-FFO, שהסתכמו בכ-660 מיליון שקל ובכ-125 מיליון שקל, בהתאמה. מדובר בעלייה מרשימה לעומת המחצית המקבילה אשתקד, שבה נרשמו הכנסות של כ-492 מיליון שקל ו-FFO של כ-63 מיליון שקל בלבד. החברה ממשיכה להשקיע בפרויקטים חדשים, כולל הסכמים עם בזק ורשת מלונות פתאל להקמת מתקני אגירה ואספקת חשמל.

בתחום התחבורה, בון תור, שבה משקיעה הקרן, נהנתה מצמיחה אורגנית משמעותית ושיפור בשיעורי הרווחיות. גם מטרופולין הציגה תוצאות חזקות, בעיקר בזכות הקמתם של שני אשכולות תחבורה ציבורית חדשים: אונו-אלעד והשרון החדש.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מרקו פוסי 29/08/2024 13:41
    הגב לתגובה זו
    לא מחלקים דיבידנד
  • 2.
    אלטשולר 29/08/2024 12:46
    הגב לתגובה זו
    קמצנים
  • 1.
    יריב 29/08/2024 12:41
    הגב לתגובה זו
    השקעה לטווח רחוק בדיוק כמו קיסטון. כיום במחירי סוף עונה. גילוי נאות: מחזיק בשתיהן ואפילו באלומה. כולן מציגות תוצאות נהדרות ברבעון.
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.