הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
ארז בלשה
צילום: אייל טואג
דוחות

על רקע המלחמה: תשואה על ההון של 7% על ההשקעה לקרן ג'נריישן

קרן ההשקעות רשמה במחצית הראשונה של 2024 רווח לפני מס של 65 מיליון שקל, ו-FFO של 235 מיליון שקל. ג'נריישן גם הציגה תשואה שנתית של כ-6.2% על ההון לפני מס
עוזי גרסטמן | (3)
נושאים בכתבה ארז בלשה ג'נריישן קפיטל דוחות כספיים

קרן ג'נריישן ג'נריישן קפיטל -0.53% רשמה במחצית הראשונה של 2024 רווח לפני מס של 65 מיליון שקל. כך עולה מדו"חות הקרן שפורסמו היום. מדובר בנתון נאה לנוכח התנאים הכלכליים הנוכחיים. הנתון הזה נובע בעיקר מיציבות בהשקעותיה המרכזיות של ג'נריישן, לצד המשך שיפור ברווחיות בתחומי האנרגיה, הסביבה והתחבורה. הקרן רשמה ב-2023 רווח לפני מס שהסתכם בכ-345 מיליון שקל. מניית הקרן נסחרת כיום בבורסה בתל אביב לפי שווי של יותר מ-803 מיליון שקל. המניה עולה כעת ביותר מ-1.4%. מתחילת השנה ירדה המניה ב-4.57%, אך ב-12 החודשים האחרונים היא רשמה עלייה של 4.86%.

ה-FFO (רווח תזרימי) של הקרן הגיע באותה התקופה לכ-235 מיליון שקל. מדד זה מצביע על רווחיות גבוהה ביחס למחיר המניה הנוכחי, ומכפיל של כ-1.6. קרן ג'נריישן הציגה גם תשואה שנתית של כ-7% על השקעותיה, ותשואה שנתית של כ-6.2% על ההון לפני מס.

מהלך משמעותי נוסף שעליו דיווחה הקרן באחרונה הוא מכירת השקעתה (10%) בפורטרברוק הבריטית, תמורת סכום של כ-577 מיליון שקל. על פי הדיווח מתחילת החודש, הקרן התקשרה במזכר הבנות לניהול משא ומתן מול מנהל השקעות אירופי למכירת מלוא השקעת הקרן בחברת התחבורה הרכבתית הבריטית. העסקה, שתושלם בסוף החודש הבא, צפויה להניב לקרן רווח תזרימי של כ-104 מיליון שקל, המשקף תשואה שנתית של כ-8% על ההשקעה. מהלך זה הוא חלק מתוכנית הקרן למקד את משאביה בתחומי הליבה, כך על פי הקרן עצמה, תוך שמירה על גמישות פיננסית שתאפשר השבחת נכסים נוספים והחזר תשואה לבעלים.

BlueGen, ששוויה נאמד בכ-1.3 מיליארד שקל, היא חלק מהפורטפוליו של ג'נריישן. חלקה של הקרן מגיע לשווי של כ-1.05 מיליארד שקל. הערכת השווי של החברה לא השתנתה בצורה מהותית מהערכת השווי הקודמת, ומשקפת תשואה מרשימה של כ-21.4% על ההשקעה מאז הקמת הקרן.

בתחום התשתיות והזכיינות, הקרן מדווחת על הצלחות נוספות, כמו תוצאות חזקות ממתקן ההתפלה בפלמחים והחזרה הצפויה של מתקן ההתפלה באשדוד לפעילות מלאה לאחר שדרוגים נרחבים. כמו כן, הקרן מקדמת את הקמת פרויקט מתקן הפסולת Smart Waste ואת פרויקט טיהור מי התהום באזור מפעל תעש ברמת השרון.

בתחום האנרגיה, באמצעות PowerGen, הקרן רשמה צמיחה משמעותית בהכנסות וב-FFO, שהסתכמו בכ-660 מיליון שקל ובכ-125 מיליון שקל, בהתאמה. מדובר בעלייה מרשימה לעומת המחצית המקבילה אשתקד, שבה נרשמו הכנסות של כ-492 מיליון שקל ו-FFO של כ-63 מיליון שקל בלבד. החברה ממשיכה להשקיע בפרויקטים חדשים, כולל הסכמים עם בזק ורשת מלונות פתאל להקמת מתקני אגירה ואספקת חשמל.

בתחום התחבורה, בון תור, שבה משקיעה הקרן, נהנתה מצמיחה אורגנית משמעותית ושיפור בשיעורי הרווחיות. גם מטרופולין הציגה תוצאות חזקות, בעיקר בזכות הקמתם של שני אשכולות תחבורה ציבורית חדשים: אונו-אלעד והשרון החדש.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מרקו פוסי 29/08/2024 13:41
    הגב לתגובה זו
    לא מחלקים דיבידנד
  • 2.
    אלטשולר 29/08/2024 12:46
    הגב לתגובה זו
    קמצנים
  • 1.
    יריב 29/08/2024 12:41
    הגב לתגובה זו
    השקעה לטווח רחוק בדיוק כמו קיסטון. כיום במחירי סוף עונה. גילוי נאות: מחזיק בשתיהן ואפילו באלומה. כולן מציגות תוצאות נהדרות ברבעון.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים




להמשך הכתבה לחץ כאן