פונה מקריית שמונה, נדרש לצאת מהילטון - ולא יקבל פיצוי

שי לוי מקריית שמונה פונה עם בנו מביתו לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, ושוכן בהילטון תל אביב מטעם משרד התיירות. בסוף דצמבר 2023 הגיע אליו סמנכ"ל התפעול של המלון ואמר לו: תתפנו, המלון עובר שיפוץ מסיבי. לוי ובנו עברו למלון קרלטון הסמוך. אלא שאז נודע ללוי שלא כולם קיבלו את אותה הודעת פינוי. קבוצה אחרת של מפונים, שלפי טענתו היו קשורים לאחד מעובדי המלון בקשרי משפחה וחברות, הורשתה להישאר במקום. לדבריו, כשפנה לסמנכ"ל לבירור, האחרון הכחיש בתחילה, ולאחר מכן הסביר שקרן של המלון היא זו שממנת את המשך שהייתם שמי שכן נשארו. קרובי המשפחה של אותו עובד אף הנחו, לפי הנטען, את ילדיהם לנתק קשרים עם בנו של לוי, כל זאת כדי להסתיר את העובדה שהם עדיין שם.

בעקבות כך לוי הגיש תביעה. בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב פסק לטובתו וחייב את הילטון לשלם לו 25 אלף שקל פיצוי בגין נזק שאינו ממוני, בנוסף ל-1,500 שקל הוצאות משפט. בית המשפט קבע כי המלון העדיף מקורבים על פני מפונים אחרים, ובכך ביצע הפליה אסורה על פי החוק.

• עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריע
• אפליה נגד יהודים בקבלה לאוניברסיטאות בארה"ב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הילטון ערערה - וניצחה

הילטון לא קיבלה את הפסיקה ועררה עליה למחוזי. שם קיבל בית המשפט את עמדתה: רשימת עילות ההפליה בחוק איסור הפליה היא רשימה סגורה, והעדפת מקורבים לא מופיעה בה. גם אם ההתנהלות מעוררת קושי מוסרי, קבע המחוזי, היא לא מהווה הפליה אסורה - עיקרון שבית המשפט העליון תיאר לאחר מכן בתמצית: "חוק לחוד ומוסר לחוד". לוי לא ויתר ופנה לעליון. שם הוא טען שסעיף 3(ג1) לחוק, הקובע כי "לעניין סעיף זה, רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין", מרחיב את רשימת העילות ומאפשר לבתי המשפט להכיר בצורות הפליה שלא פורטו במפורש בחוק.

השופט אלכס שטיין, שכתב את פסק הדין בהסכמת חבריו השופטת יעל וילנר והשופט דוד מינץ, קבע הלכה ברורה: רשימת העילות בסעיף 3(א) לחוק איסור הפליה היא רשימה סגורה. הסעיף אוסר על הפליה על רקע גזע, דת, לאום, מין, נטייה מינית, גיל ועוד,אבל העדפת מקורבים פשוט לא נמצאת ברשימה הזו.

אז מה תפקידו של סעיף 3(ג1)? לפי שטיין, הסעיף לא בא להוסיף עילות חדשות אלא רק למנוע עקיפה של העילות הקיימות. בפסק הדין הביא שטיין שלוש דוגמאות שממחישות זאת: עסק שאוסר כניסה לבעלי זקן ופאות בעצם מפלה גברים חרדים על רקע דתי, וזה כן אסור. עסק שמסרב לשרת לובשות שמלות בעצם מפלה נשים על רקע מגדרי, וגם זה אסור. ואפילו קונדיטור שמסרב לאפות עוגת חתונה לטקס של זוג גברים, זו הפליה אסורה על רקע נטייה מינית. אבל העדפת מקורבים לעובד? זה לא נכנס לאף עילה מוכרת. "העדפה זו אינה נכנסת לגדרי אחת העילות המנויות ברשימה הסגורה של סעיף 3(א)", פסק שטיין, "והאמור בסעיף 3(ג1) אינו מרחיב את הרשימה".

• ביקשה לפסול שופט בתיק הגירושים - ותשלם 1,500 שקל
• משכיר צילם שוכרים בלי רשות וסירב לטפל בליקויים - השוכרים תבעו, מה קרה בהמשך?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

למה זה חשוב מעבר לסיפור הזה

השאלה אם הרשימה פתוחה או סגורה לא הוכרעה עד כה בבית המשפט העליון, אף שנדונה בעבר בהקשרים שונים. לאורך השנים נפסקו בערכאות הדיוניות פסקי דין סותרים - חלקם הכירו ברשימה פתוחה, חלקם לא. עכשיו יש הכרעה ברורה. שטיין גם הסביר את ההיגיון שמאחורי המסקנה. לדבריו, כשהמחוקק רצה לציין שרשימה היא פתוחה, הוא השתמש במלה "לרבות", כפי שעשה בסעיפים אחרים באותו החוק. כאן הוא לא עשה זאת. כמו כן, דברי ההסבר שעמדו מאחורי חקיקת סעיף 3(ג1) מדברים במפורש על מניעת עקיפה של האיסורים הקיימים, לא על הרחבתם.

בנוסף, ציין שטיין שיקול נוסף: חוק איסור הפליה נועד לאזן בין עקרון השוויון לבין חירות כלכלית של בעלי עסקים. פרשנות מרחיבה מדי, שתיצור עילות הפליה חדשות, תפגע בחופש החוזים ותהרוס את האיזון שהמחוקק ביקש להשיג. "אם ירצה המחוקק להרחיב רשימה זו", כתב שטיין בפסק הדין שפורסם, "חזקה עליו שיאמר את דברו בקול צלול ובמלים ברורות".

הערעור של לוי נדחה ופסיקת המחוזי שביטלה את הפיצוי נותרת על כנה. אמנם בית המשפט חזר על המלצת המחוזי שהילטון תוותר על השבת הכספים ששילמה ללוי מכוח פסק הדין שבוטל, אבל הבהיר כי זו המלצה בלבד, לא חיוב. לוי לא חויב בהוצאות משפט, לאור אופן ההתנהלות של המלון. כנראה שאף אחד מהצדדים לא יצא מרוצה לגמרי. המלון ניצח משפטית, אבל בית המשפט לא נמנע מלציין שהתנהלותו היתה "פגומה מבחינה מוסרית-ערכית". לוי יצא בלי פיצוי, אבל גרם לבית המשפט העליון לפסוק הלכה שתישאר.