קנתה משרד ב-200 אלף ש' בלי לספר לבעל - ושילמה על כך בגירושים

זוג שהתחתן ב-2008 לאחר שלו היו ילדים מנישואים קודמים ולה ילדים מבעלה המנוח, התגרש בספטמבר 2024 לאחר כ-16 שנות נישואים. שניהם יועצי מס מקצועיים, שניהם ניהלו עסקים עצמאיים, ושניהם ידעו בדיוק מה הם חותמים עליו כשניסחו ביניהם שני הסכמי ממון - האחד לפני הנישואים, והשני במהלכם. אבל כשהגיע הזמן לחלק את הרכוש, כמעט כל פרט נהפך לזירת קרב. שופטת בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, עפרה גיא, נדרשה לפסוק בסוגיות שהסתעפו לכל כיוון - מועד הקרע בין הצדדים, זכויות במשרד, קופת חיסכון, הלוואה לאחות, דמי שימוש בדירה ועוד. פסק הדין שניתן באחרונה קיבל בחלקו את תביעת האשה ודחה את תביעת האיש במלואה.

אחת השאלות הקריטיות בתיק היתה מתי בדיוק נגמר הזוגיות מבחינה משפטית, כי התשובה לכך קובעת איזה כספים ואיזה נכסים נכנסים לחלוקה. האשה טענה שמועד הקרע הוא מרץ 2023 - מועד הגשת התביעה. האיש טען שהקרע כבר היה בספטמבר 2022, כשנפתח תיק יישוב הסכסוך. לכאורה מדובר בוויכוח טכני, אבל הסיבה לכך שהוא מהותי נחשפת מיד: ב-23 בדצמבר 2022, שלושה חודשים אחרי שנפתח תיק יישוב הסכסוך, שילמה האישה 200 אלף שקל - מחשבונה, בצ'ק עבור אביה - כמקדמה על משרד שרכשה לצורכי העסק שלה. היא עשתה זאת מבלי לספר לאיש מלה.

השופטת גיא ניתחה את הנסיבות בדקדקנות. היא ציינה שבפעם הקודמת שהיתה מחלוקת בין בני הזוג, הם פנו יחד לעורך דין שיגשר ביניהם, ולא לבית המשפט. הפעם האשה פנתה ישירות לבית המשפט, ועם ייצוג משפטי נפרד. בנוסף, רכישת המשרד בוצעה ללא ידיעת הגבר. "כך גם אין מחלוקת כי האיש לא ידע בשלב זה על רכישת המשרד. המדובר בהוצאה משמעותית ובתשלום של 200,000 שקל ומשבחרה האשה להסתיר זאת מהאיש, יש בכך בכדי לגלות דעתה לפיה, באותה העת, הסתיימה מערכת היחסים הזוגית של הצדדים", קבעה השופטת בהחלטתה. המסקנה שעולה מכך היא שמועד הקרע הוא ספטמבר 2022, ולא מרץ 2023 כפי שטענה האשה.

ההסכם שנתפר "כחליפה לפי מידה"

בלב המחלוקת עמד הסכם הממון השני, שנחתם ב-2020 ואושר על ידי בית המשפט. ההסכם הזה כלל סעיפים שהחריגו את משרדו של האיש מאיזון הרכוש, וגם התייחס למשרד עתידי שתרכוש האשה. כשהגיע הזמן לחלק את הרכוש, טענה האשה שצריך לכלול בחלוקה את הכספים שצבורים בחברה שבבעלות הגבר - כ-48 אלף שקל. לטענתה, ההסכם החריג רק את המשרד הפיזי, לא את כספי החברה. האיש לעומתה טען שהחריג הכל - גוף ונשמה.

• ביקשה לפסול שופט בתיק הגירושים - ותשלם 1,500 שקל
• העליון: בגירושים הדירה נמכרת - לא מחולקת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עורך ההסכם, עו"ד מור, נחקר בבית המשפט ותיאר את ההסכם בצורה ציורית. לדבריו, "מי שקורא את ההסכם, מהר מאוד מבין שמדובר בחליפה שנתפרה על פי הצרכים של מי שבעצם ביקש. זה לא הסכם סטנדרטי". הוא הוסיף שהגבר ביקש בצורה פשוטה וברורה "תחריג את המשרד", וכך נעשה. בנוסף, עמד לנגד עיני השופטת הפרוטוקול מיום אישור ההסכם, שבו הצהירו שני הצדדים ביחד: "לאף אחד מאיתנו אין טענה לגבי חלק במשרד או בעסק של האחר". השופטת דחתה את עמדת האשה, וקבעה שהחרגת המשרד כללה גם את הכספים שבחברה.

אחד הפרטים המפתיעים שצף בדיון נגע להלוואה שנתן האיש לאחותו, בסכום של 65,990 שקל, לצורך קניית רכב, כחודשיים לפני פתיחת תיק יישוב הסכסוך. הכסף הוחזר לגבר בחלקו לאחר מועד הקרע. האיש ניסה לטעון שמדובר "בהרחבת חזית" ושאין לדון בכך, אך השופטת דחתה את הטענה. היא ציינה שהעסקה בוצעה מכספים משותפים, ללא ידיעת האשה, וכי הוא "התחמק מלהשיב כמה הוחזר ומתי" בחקירתו. לכן חויב האיש להשיב לאשה מחצית הסכום - כ-33 אלף שקל.

קופת החיסכון של האשה נותרה בחוץ

סוגיה אחרת נגעה לקופת חיסכון בהראל על שם האשה, שהכילה 440 אלף שקל ביום הקרע. האיש דרש לכלול אותה בחלוקה, ואילו האשה טענה שמקורה בכספיה מלפני הנישואים ובכספים של ילדיה. הקופה נפתחה בינואר 2002 - שש שנים לפני הנישואים. האיש לא הציג כל ראיה לכך שהכספים שם נצברו לאחר החתונה. השופטת הורתה להחריג את הקופה מהחלוקה.

• הבית שווה 3.5 מיליון, הוא קיבל 50 אלף ש' - בג"ץ: לא נתערב
• אב הוריש את כל האדמות לבן - האחות תבעה אחרי 47 שנה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קנו דירה חדשה מתמ"א 38, קיבלו שנתיים וחצי של סיוט

האיש תבע דמי שימוש ראויים עבור השנים שהאישה וילדיה גרו בדירה שבה הוא מחזיק ב-75% מהבעלות. אבל הסכם הממון השני כלל סעיף מפורש שאוסר לתבוע דמי שימוש למשך 12 חודשים מרגע שנפתח הליך פירוק שיתוף. מכיוון שהדירה פונתה לפני שחלפה התקופה הזו, התביעה נדחתה.

בשורה התחתונה, האיש חויב להעביר לאשה כ-14 אלף שקל לטובת איזון חשבונות הבנק, כ-93 אלף שקל עבור איזון קרן השתלמות, וכ-33 אלף שקל עבור ההלוואה לאחותו. בנוסף הוא חויב בהוצאות משפט של 10,000 שקל. תביעתו של הגבר, שכללה דרישות לדמי שימוש ולהחזר הוצאות אחזקת הבית - נדחתה במלואה.