קניון איילון 23
צילום: אלכס כץ

המשק חוזר לפעילות תחת איום הטילים: מי יפתח ומי יישאר סגור?

הקניונים חוזרים לפעול אך בתי הספר והגנים עדיין סגורים; עסקים רבים מתלבטים אם לפתוח בכלל, והמעסיקים מחפשים פתרונות לעובדים שחוששים להגיע לעבודה



ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה עסקים

אחרי ימים שבהם חלקים גדולים מהמשק היו מושבתים, ישראל נכנסת לשבוע העסקים הראשון תחת ההקלות החדשות של פיקוד העורף. ההנחיות מאפשרות חזרה חלקית לפעילות כלכלית, אבל בפועל התמונה מורכבת יותר. מצד אחד קניונים וחנויות רשאים לפתוח, ומצד שני החשש מטילים ואזעקות עדיין משפיע על עובדים ועל צרכנים.

במקביל, עסקים רבים עדיין מתלבטים אם פתיחה באמצע השבוע בכלל משתלמת, במיוחד כאשר התנועה בקניונים נראית נמוכה מהרגיל והפדיונות צפויים להיות נמוכים משמעותית.

מי רשאי לפתוח

לפי הנחיות פיקוד העורף, מקומות עבודה יכולים לפעול בתנאי שיש מרחב מוגן תקני שניתן להגיע אליו בזמן ההתגוננות הרלוונטי לאותו אזור.

הכוונה היא לממ"ד, ממ"ק, ממ"מ או מקלט ציבורי. חדר מדרגות או מחסן פנימי אינם נחשבים פתרון מיגון מספק.

בפועל, רשתות הקניונים הגדולות, לרבות עזריאלי, עופר וביג, הודיעו כי מרכזי הקניות ייפתחו. עם זאת, ההחלטה אם לפתוח את החנויות עצמן נתונה לבעלי העסקים.

זה חשוב משום שחנויות שנפתחות מחויבות לשלם דמי שכירות מלאים לקניון, גם אם מספר הלקוחות נמוך. לכן חלק מבעלי החנויות בוחנים בזהירות אם הפתיחה כדאית כלכלית.

גורמים בענף הקמעונאות מעריכים כי הפדיונות בתקופה הקרובה עשויים להגיע במקרה הטוב לכמחצית מההכנסות בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

מה עדיין נשאר סגור

עם זאת, כמה תחומים מרכזיים עדיין אינם חוזרים לפעילות.

מוסדות החינוך, לרבות גנים, בתי ספר וצהרונים, נשארים סגורים בשלב זה והלמידה מתקיימת מרחוק. במשרד החינוך עדיין עובדים על מתווה לחזרה ללימודים, אך לפחות בימים הקרובים אין שינוי.

גם החופים נשארים סגורים לציבור.

בנוסף, עסקים שנפתחים נדרשים להגביל את מספר האנשים במקום. ההנחיות מדברות על עד 50 אנשים במתחם אחד, אם כי בקניונים הגדולים ניתן לעמוד בכך באמצעות מספר מרחבים מוגנים.

קיראו עוד ב"בארץ"

העובדים חוששים להגיע

אחד האתגרים הגדולים של המעסיקים אינו עצם פתיחת העסק אלא היכולת להביא עובדים לעבודה.

רבים חוששים מהנסיעה בדרכים בתקופה שבה אזעקות עלולות להישמע גם במהלך הנסיעה. מבחינה משפטית, כאשר מקום העבודה עומד בתנאי המיגון, החשש האישי אינו בהכרח עילה להיעדרות.

עם זאת, בתי הדין לעבודה מצפים ממעסיקים להפגין גמישות בתקופות חירום. לכן במקומות עבודה רבים מנסים למצוא פתרונות ביניים כמו עבודה מהבית, חופשה בהסכמה או התאמות אחרות.

במקביל, מעסיקים רבים מנסים להקל על העובדים בדרכים שונות. חלקם מממנים נסיעות במוניות כדי להימנע מנסיעה ארוכה בכבישים בין עירוניים. אחרים משתתפים בעלויות חניה או מציעים החזרי נסיעות גבוהים יותר. אבל לכל פתרון כזה יש גם עלות. ההוצאות של המעסיקים עולות דווקא בזמן שבו ההכנסות נמוכות מהרגיל, והמדינה עדיין לא פרסמה מתווה פיצויים ברור לעסקים שנפגעו.

ומה קורה עם הורים לילדים

הורים לילדים עד גיל 14 שמסגרות החינוך שלהם סגורות בהוראת פיקוד העורף אינם חייבים להגיע לעבודה ומוגנים מפיטורים.

עם זאת, ההגנה הזו מתייחסת לפיטורים בלבד. סוגיית התשלום על ימי ההיעדרות עדיין אינה מוסדרת, אם כי ההערכה היא שהמדינה תגבש מתווה פיצוי בדיעבד, כפי שנעשה במקרים דומים בעבר.

למרות המצב הביטחוני, עבודה בזמן חירום אינה מזכה בתוספת שכר מיוחדת. עם זאת, שר העבודה פרסם הוראת שעה שמאפשרת להאריך את יום העבודה עד 14 שעות במקומות עבודה שסובלים ממחסור בכוח אדם. גם כאן נדרשת הסכמת העובד, ועדיף שתינתן בכתב. במילים אחרות, המשק חוזר לפעילות, אבל מדובר בחזרה חלקית בלבד. מצד אחד עסקים רשאים לפתוח, אבל מצד שני החשש הביטחוני והעדר מתווה פיצויים ברור עדיין מקשים על חזרה מלאה לשגרה.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה