למה דווקא במזרח התיכון יש כל כך הרבה נפט - ולמה כמעט כולו עובר דרך מיצר הורמוז?

אחד מכל חמישה משלוחי נפט וגז טבעי בעולם עובר דרך מיצר הורמוז - מעבר ימי צר שמחבר בין המפרץ הפרסי לבין מפרץ עומאן והאוקיינוס ההודי. כאשר המתיחות הביטחונית באזור עולה, כמו שקורה לעיתים קרובות בעשורים האחרונים, השווקים מגיבים מיד. מחירי הנפט קופצים, שוק האנרגיה נכנס למתח והחשש ממשבר אספקה עולמי חוזר לכותרות. עכשיו זה הרבה יותר ממתיחות, זו מלחמה ואיראן סוגרת את מיצרי הורמוז, אלא שממשל טראמפ החליט ללוות ספינות במיצר כדי להבטיח את הגעת האנרגיה ולמנוע עלייה במחירי הנפט והגז. 

בינתיים, ארה"ב וישראל בהחלט מנצחות במלחמה, אבל הנפט מזנק - בשבוע של מלחמה הוא עלה ב-36% ל-92 דולר לחבית (ברנט).  איך זה שמיצר אחד ואזור אחד כל כך חשובים למחירי הנפט והגז?  

הסיבה לכך שהמזרח התיכון הפך למרכז האנרגיה של העולם אינה רק פוליטית או אסטרטגית - היא בראש ובראשונה גיאולוגית. למעשה, אותה תופעה גיאולוגית שיצרה את מאגרי הנפט והגז העצומים באזור היא גם זו שגרמה לכך שכל האנרגיה הזו יוצאת דרך מעבר ימי צר אחד בלבד - מיצר הורמוז.

ההתנגשות הטקטונית ששינתה את פני המזרח התיכון

המזרח התיכון נמצא בדיוק על קו המפגש בין שני לוחות טקטוניים עצומים - הלוח הערבי והלוח האירו-אסייתי. הלוח הערבי כולל את ערב הסעודית, המפרץ הפרסי וחלקים גדולים מהמזרח התיכון. הלוח האירו-אסייתי כולל את איראן, טורקיה ורוב אסיה.

• הנפט עולה למרות הניסיון להרגיע: המלחמה מחזירה לשוק את פרמיית הסיכון
• הפרלמנט האיראני אישר את סגירת מיצרי הורמוז -ההחלטה עוברת למועצה לביטחון לאומי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפני כ-30 מיליון שנה החל הלוח הערבי לנוע צפונה בקצב של כמה סנטימטרים בשנה ולהתנגש בלוח האירו-אסייתי. התהליך הזה עדיין נמשך גם היום, בקצב של כ-20 מילימטר בשנה.

כאשר יבשות מתנגשות זו בזו, הקרום הגיאולוגי מתקמט ומתעוות - בדיוק כפי שקורה כאשר שני כלי רכב מתנגשים מלפנים. במקרה של המזרח התיכון ההתנגשות הזו יצרה את רכס הרי הזגרוס באיראן - מערכת הרים עצומה המשתרעת לאורך כ-1,600 קילומטר מטורקיה ועד למיצר הורמוז.

מחקרים גיאולוגיים שהתפרסמו בכתב העת Nature Geoscience מראים כי מערכת הקימוטים של הזגרוס היא אחת הדוגמאות הברורות ביותר בעולם לאופן שבו התנגשות יבשות יוצרת מבנים גיאולוגיים שמסוגלים ללכוד כמויות עצומות של נפט וגז.

• שובל הנדסה נכנסת לתחום האנרגיה המתחדשת
• תקיפה בראס לפאן: קטאר משביתה את מתקן ה-LNG הגדול בעולם - מחירי הגז מזנקים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מצרים מאיצה יבוא גז נוזלי: השבתת מאגרי הגז הישראליים יוצרת...

איך נוצרים מאגרי נפט ענקיים

כדי להבין מדוע דווקא באזור הזה נוצרו מאגרי נפט כה גדולים צריך לחזור הרבה יותר אחורה בזמן - מאות מיליוני שנים.

לפני שהלוח הערבי החל לנוע צפונה, האזור שבו נמצא היום המפרץ הפרסי היה אזור גבול שקט בין יבשה לאוקיינוס - מה שגיאולוגים מכנים "Passive Margin". זהו סוג גבול שבו אין פעילות טקטונית חזקה ולכן שכבות משקעים יכולות להצטבר במשך עשרות ואף מאות מיליוני שנים.

במשך תקופות ארוכות מפלס הים עלה וירד שוב ושוב. בכל פעם הושקעו שכבות חדשות של חומר אורגני, חול, אבן גיר ומינרלים. שכבות אלה נערמו זו על גבי זו בעומק של קילומטרים רבים.

השילוב הזה יצר תנאים כמעט מושלמים להיווצרות נפט:

• שכבות עשירות בחומר אורגני שהגיע מצמחים ומיקרואורגניזמים ימיים

• שכבות אבן חול ואבן גיר נקבוביות שבהן הנפט יכול להצטבר

• סדקים ומבנים גיאולוגיים שמאפשרים לנפט לנוע בתוך הסלע

• שכבת סלע אטומה מעליהם שמונעת מהנפט לברוח

כאשר החומר האורגני נקבר עמוק באדמה במשך מיליוני שנים הוא נחשף ללחץ וטמפרטורות גבוהות. בתהליך כימי איטי הוא הופך לנפט וגז טבעי.

לפי הערכות של ה-US Geological Survey, האזור הגיאולוגי של המפרץ הפרסי מכיל כ-12% ממאגרי הנפט המוכחים בעולם - אחד הריכוזים הגדולים ביותר של אנרגיה פוסילית על פני כדור הארץ.

הקימוטים שמתחת לאדמה

כאשר הלוח הערבי התנגש בלוח האירו-אסייתי, השכבות העבות של הסלעים והמשקעים התקמטו בדיוק כמו שטיח שנדחף מצד אחד.

הקימוטים הללו יצרו מבנים תת קרקעיים בצורת כיפות וקשתות - מבנים שגיאולוגים מכנים "מלכודות מבניות". בתוך המלכודות הללו נלכדו הנפט והגז.

באזור הרי הזגרוס ניתן לראות את הקימוטים הללו גם מעל פני הקרקע - רכסי הרים ארוכים ומקבילים שנראים כמו גלים עצומים באדמה. אבל מבנים דומים קיימים גם מתחת לפני הקרקע באזורי המפרץ, ושם בדיוק נמצאים שדות הנפט הגדולים.

זו הסיבה שמדינות משני צידי המפרץ - ערב הסעודית, איראן, עיראק, כווית ואיחוד האמירויות - מחזיקות בכמה משדות הנפט הגדולים בעולם.

איך נוצר המפרץ הפרסי עצמו

ההתנגשות בין הלוחות הטקטוניים לא רק קימטה את הסלעים אלא גם דחפה את הקרום כלפי מטה באזור סמוך. המשקל של הרי הזגרוס יצר שקיעה של הקרום - תהליך גיאולוגי שיוצר אגן רחב שבו יכולים להצטבר מים.

כך נוצר למעשה המפרץ הפרסי.

המפרץ הוא גוף מים רדוד יחסית - עומקו הממוצע כ-110 מטר בלבד. רוחבו המקסימלי מגיע לכ-340 קילומטר. מבחינה גיאולוגית מדובר בים צעיר יחסית שנוצר בעקבות שקיעה של הקרום.

למה מיצר הורמוז כל כך צר

בקצה המפרץ הפרסי מתרחש תהליך גיאולוגי נוסף. חצי האי מוסנדם, שנמצא בצפון עומאן ובאיחוד האמירויות, בולט אל תוך המפרץ ויוצר צוואר בקבוק טבעי.

חצי האי הזה בנוי מסלעים קשים במיוחד שמקורם בקרום אוקייני עתיק. כאשר האוקיינוס הקדום שהיה בין הלוחות נסגר בהתנגשות היבשות, חלק מהקרום האוקייני נדחף מעל הקרום היבשתי ונשאר על פני השטח.

התוצאה היא בליטה גיאולוגית קשיחה שמצמצמת את המפרץ בדיוק בנקודה שבה נמצא מיצר הורמוז.

רוחבו של המיצר בנקודה הצרה ביותר הוא כ-55 קילומטר בלבד.

צוואר הבקבוק של הכלכלה העולמית

השילוב בין המבנה הגיאולוגי של המפרץ לבין מיקומם של שדות הנפט יצר מצב ייחודי - כמעט כל הנפט של המזרח התיכון חייב לעבור דרך נקודת יציאה אחת.

כ-20% מאספקת הנפט העולמית עוברת דרך מיצר הורמוז מדי יום. גם חלק גדול ממשלוחי הגז הטבעי הנוזלי של קטאר עוברים באותו מעבר ימי.

הבעיה היא שמדובר בנתיב שיט צר מאוד. נתיבי המכליות עצמם צרים אפילו יותר, ולעיתים עוברים קרוב מאוד לחופי איראן. כאשר מתיחות ביטחונית באזור עולה, מכליות הנפט עלולות להיתקע במעבר צר שבו אין כמעט מקום לתמרון.

כאשר גיאולוגיה הופכת לגיאופוליטיקה

בסופו של דבר הסיפור של הנפט במזרח התיכון הוא דוגמה יוצאת דופן לאופן שבו תהליכים גיאולוגיים בני מאות מיליוני שנים משפיעים על הכלכלה והפוליטיקה של העולם המודרני.

ההתנגשות בין הלוחות הטקטוניים יצרה תנאים אידיאליים להיווצרות מאגרי נפט וגז עצומים. אבל אותה התנגשות בדיוק עיצבה גם את הגיאוגרפיה של האזור - והשאיר את העולם תלוי בצוואר בקבוק טבעי אחד.

מבחינה גיאולוגית מיצר הורמוז הוא תוצאה של תהליך שנמשך מיליוני שנים. מבחינה כלכלית הוא אחד המקומות הרגישים ביותר בעולם - מקום שבו אירוע ביטחוני אחד יכול להזיז את מחירי האנרגיה הגלובליים בתוך שעות.