השתל במוח שמאפשר לחולי ALS לחזור לתקשר
ממשקי מוח-מחשב כבר לא נשארים רק במעבדות מחקר. בשנים האחרונות הטכנולוגיה מתחילה להגיע גם לבתים של מטופלים, ואחד המקרים הבולטים הוא של קייסי הארל, חולה ALS שחי כבר כמעט שלוש שנים עם שתל במוח שמאפשר לו לתקשר באמצעות מחשב.
הארל איבד את יכולת הדיבור והתנועה בעקבות המחלה. בשנת 2023 הוא עבר ניתוח במסגרת מחקר באוניברסיטת קליפורניה דייוויס, שבמהלכו הושתלו במוחו ארבעה מערכי אלקטרודות, כאשר בכל אחד מהם 64 אלקטרודות. הניתוח נמשך כ-5 שעות.המערכת פועלת באמצעות קריאת הפעילות באזור במוח שאחראי על תנועות הדיבור. לאחר מכן היא מפענחת את האותות ומתרגמת אותם לצלילים, מילים ומשפטים.
בתחילת הדרך המערכת אפשרה להארל להשתמש באוצר מילים של 50 מילים בלבד. למרות זאת, כבר ביום הראשון היא הגיעה לרמת דיוק של 99.6%. בהמשך הורחב אוצר המילים לכ-125 אלף מילים, עם דיוק של 97.5%. כיום, לפי צוות המחקר, רמת הדיוק של המערכת מגיעה לכ-99%. מעבר לתקשורת, המערכת משמשת אותו גם לשליטה בסמן המחשב, שליחת הודעות ומיילים, גלישה באינטרנט והמשך עבודה.
לא רק במעבדה
אחת הנקודות המרכזיות במקרה של הארל היא שהמערכת פועלת בבית ולא רק תחת פיקוח צמוד של חוקרים. בתוך כ-22 חודשים וחצי מההשתלה הוא השתמש בה יותר מ-3,800 שעות בביתו, ללא נוכחות של צוות המחקר. כיום המטפל שלו יכול לחבר ולנתק אותו מהמערכת, ולאחר החיבור הוא מסוגל להשתמש בה באופן עצמאי יחסית.
המשמעות של זה גדולה עבור חולי ALS ומחלות ניווניות נוספות. עד היום, מערכות תקשורת רבות התבססו על תנועות עיניים, מצמוץ או שרירים שנותרו פעילים. במקרים מתקדמים גם היכולות האלה עלולות להיפגע. ממשק שמפענח ישירות מהמוח את הכוונה לדבר יכול לעקוף חלק מהמגבלות האלו ולאפשר תקשורת גם במצבים מורכבים יותר.
במהלך השימוש נוספו למערכת גם יכולות נוספות. הארל יכול להפעיל מצב פרטיות שבו הטקסט המפוענח נמחק, והוא יכול לבחור סינון מילים כשהוא מדבר עם בתו הצעירה. מעבר לנוחות, היכולות האלה נועדו להתאים את המערכת למצבים יומיומיים כמו שיחות עם בני משפחה, עבודה, שמירה על פרטיות וקשרים חברתיים.
עדיין לא פתרון לכל אחד
למרות התוצאות, מדובר עדיין במערכת פולשנית שמחייבת ניתוח מוח, חיבור חיצוני ותחזוקה. לא כל חולה ALS ירצה או יוכל לעבור הליך כזה. בנוסף, עדיין לא ברור אם המערכת תעבוד באותה רמת דיוק אצל כל מטופל ולאורך כמה שנים. במוח עלולה להיווצר רקמה סביב האלקטרודות, ובמחלות ניווניות גם המוח עצמו ממשיך להשתנות.
זו גם הסיבה שהשאלה המרכזית כעת היא האם הטכנולוגיה יכולה להפוך ממחקר רפואי למוצר רחב יותר. כדי שזה יקרה יהיה צורך להוכיח שימוש לאורך זמן, אמינות בבית, בטיחות, עלות סבירה ואפשרות לתפעול בלי צוות מיוחד. ועדיין, המקרה של הארל מציג את הכיוון שאליו התחום מתקדם. באמצעות המערכת הוא יכול לעבוד, לכתוב, לתקשר עם משפחה וחברים ולהמשיך לקחת חלק בשיחות ובחיי היומיום. עבור אנשים שמאבדים בהדרגה את יכולת הדיבור והתנועה, מדובר ביכולת בסיסית להמשיך לתקשר עם הסביבה.
