בישראל נערכים לחיפושי גז ומקדמים דרך חדשה לאירופה

משק האנרגיה הישראלי ניצב בפני שורה של אתגרים והזדמנויות בשנים הקרובות - מהגדלת ייצור החשמל והיערכות לעלייה בביקושים, דרך חיפושי גז ונפט חדשים ועד פיתוח תשתיות שיאפשרו לישראל להתמודד עם עידן הבינה המלאכותית. הדברים עלו היום במסגרת "פסגת האנרגיה 2026" של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, חשף כי חברות ישראליות כבר מקדמות מהלכים מול מדינות באזור להקמת נתיבי אנרגיה חדשים שיעקפו את מצרי הורמוז ובאב אל-מנדב. "כבר בימים אלו עובדים על פתרונות שיעקפו את מצרי הורמוז ואת באב אל-מנדב. יש חברות ישראליות שכבר מנהלות מגעים עם מדינות באזור לקידום מהלכים שיאפשרו לישראל להפוך לנתיב אנרגיה מרכזי בדרך לאירופה. עוד מספר חודשים נוכל לדבר על כך בצורה רחבה יותר."

לדבריו, משק האנרגיה נערך גם לגידול משמעותי בביקוש לחשמל בשנים הקרובות, בין היתר בעקבות התרחבות השימוש בבינה מלאכותית והקמת חוות שרתים. "אנחנו צופים צמיחה של 5.3% בביקוש לחשמל. בתוך עשר שנים נצטרך להקים יכולת ייצור כמו שבנינו ב-80 השנים האחרונות. מהפכת ה-AI וחוות השרתים משנות את כללי המשחק, ואנחנו מתכוונים להשתמש במשק האנרגיה כמנוע צמיחה כלכלי."

במקביל נערך משרד האנרגיה לסבב נוסף של חיפושי גז. "בתוך מספר שבועות נצא לסבב נוסף של חיפושי גז. אני מעריך שיש בישראל גם נפט, ואנחנו כבר מנהלים שיחות על קידוחים עמוקים יותר. ככל שנמצא יותר מקורות אנרגיה, נוכל לתמוך טוב יותר גם בצמיחת המשק וגם בביקושי חוות השרתים."

כהן התייחס גם להסכם ייצוא הגז למצרים ולהשפעתו על מחירי החשמל בישראל. "באישור הסכם הייצוא למצרים דאגנו להבטיח שמחיר הגז למשק הישראלי לא יעלה על 4.7 דולר. המנגנון הזה מבטיח ב-20 השנים הקרובות מחירי חשמל נמוכים ויציבים לאזרחי ישראל. כבר ראינו ירידה במחירי החשמל, אך יש מקום לירידה נוספת, ואני אפעל כדי שזה יקרה."

בנוגע לתפקוד משק האנרגיה במהלך המלחמה, הדגיש כי המשק המשיך לפעול גם בתרחישי קיצון. "היו תרחישי קיצון משמעותיים למלחמה בלבנון, ומשק האנרגיה נערך אליהם מבעוד מועד. גם ברגעים שבהם כל אסדות הגז ושני בתי הזיקוק לא פעלו, לא היה חסר לאזרחי ישראל אפילו לא רגע אחד של חשמל, גז, מים או דלק. משק האנרגיה הוכיח את החוסן שלו."

כהן קרא גם לקדם הקמת תחנת כוח גרעינית לצורכי אנרגיה. "מדינת ישראל צריכה להקים תחנת כוח גרעינית לצרכי אנרגיה, בשיתוף פעולה עם ארצות הברית. אם אנחנו רוצים להיות בין חמש המדינות המובילות בעולם בתחום הבינה המלאכותית, אנחנו צריכים להגדיל משמעותית את ייצור האנרגיה."

מיגון התשתיות והיערכות לעשורים הבאים

מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, התמקד בחוסן משק האנרגיה ובחשיבות ההגנה על התשתיות הלאומיות. לדבריו, רמת המיגון של ישראל משפיעה גם על מרחב קבלת ההחלטות במישור הביטחוני. "אחד השיקולים בבחינת תקיפה של מתקני אנרגיה במדינות אויב הוא מה תהיה התגובה כלפי ישראל. אם אנחנו רוצים שלמקבלי ההחלטות תהיה יותר חופשיות פעולה בהיבטים הביטחוניים, אנחנו צריכים להיות הרבה יותר ממוגנים. בסופו של דבר מדובר בניהול סיכונים לאומי."

• רשות החשמל תעניק עדיפות לפריפריה בהקמת חוות שרתים
• דור האנרגיה הבא: תוכנית "סוויץ'" של משרד האנרגיה יוצאת לדרך ב-23 רשויות

דיין ציין כי המלחמה חידדה את הצורך בהיערכות מוקדמת יותר לתרחישי חירום, אך לדבריו משק האנרגיה הצליח להיערך בזמן ולשמור על רציפות האספקה. הוא סיפר כי במהלך המלחמה גובשו פתרונות במשקי החשמל, הגז, הדלקים והמים, לצד השקעות במיגונים, חלפים ויכולות חדשות. "במהלך המלחמה מצאנו פתרונות בתוך הבית, במשק החשמל, במשק הגז, במשק הדלקים ובמשק המים. מימנו מיגונים, חלפים ויכולות חדשות. החשש מעלטה לא היה קיים משום שנערכנו לכך מבעוד מועד."

בהתייחסו לעתיד משק האנרגיה, ציין דיין כי ישראל אינה יכולה להסתמך על מקור אנרגיה אחד בלבד ועליה לבחון את צרכיה לעשרות השנים הבאות. הוא הביע תמיכה בקידום אנרגיה גרעינית אזרחית בישראל, שאותה הגדיר כאנרגיה יעילה ובטוחה, למרות האתגרים המדיניים, הביטחוניים והרגולטוריים הכרוכים בכך.

בנוסף הדגיש את הצורך בפיתוח יכולות עצמאיות בתחום הבינה המלאכותית ובשמירה על שליטה מקומית במידע ובתשתיות החישוב. "מדינת ישראל חייבת לפתח יכולות AI עצמאיות. אנחנו לא יכולים שכל המידע, הידע והיכולות של ישראל יישבו במקומות זרים. חשוב שלמדינת ישראל יהיו יכולות עצמאיות לאחסון מידע ולהפעלת מערכות בינה מלאכותית."

דיין התייחס גם לרשת ההולכה, שלדבריו הייתה אחד החסמים המרכזיים בהתפתחות משק החשמל בשנים האחרונות, והעריך כי בעקבות הצעדים שננקטו היא לא תהווה צוואר בקבוק משמעותי עד שנת 2028.

הדברים נאמרו במסגרת "פסגת האנרגיה 2026" של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, הנערכת השנה תחת הכותרת "חוסן, עצמאות ועתיד אזורי" ועוסקת באתגרים ובהזדמנויות המרכזיים של משק האנרגיה הישראלי.