"ספייסX ורוקטלאב מומלצות לקנייה - לא בוחנים את ספייסX לפי המספרים בדוחות"

אתמול היה יום המסחר השני של ספייסX SpaceX 19.6%   בוול סטריט והיא זינקה מעל 20% לשווי של 2.55 טריליון דולר. ביום שישי הניה יום המסחר הראשון והמניה זינקה 19%. ומה קורה היום? בטרום מסחר היא מזנקת ב-10% נוספים.

שיגעון, טירוף, התנהגות לא רציונלית, הימור - השוק חצוי. רבים אומרים שזו בועה גדולה, רבים אחרים אומרים שמדובר בחברה שמשנה את המציאות שהכרנו. יש לה יתרונות באמת ענקיים - שיגור סדרתי של משגרים, רשת אלחוטית-לווינית של סטארלינק שעשויה להיות חברת התקשרות הגדולה בעולם ויכולות נוספות. אבל, השווי שלה, ולמעשה כל שווי של חברה שמקפץ ככה נובע ממסחר והימורים ולא שווי כלכלי. חברה לא יכולה להיות שווה X ואחרי יומיים 1.4X, במיוחד שלפני שנה היא היתה 0.4X. מנגד, יש כאן באמת חלום גדול, החלום הכי גדול שמצא כיום במניה בודדת.   

לכל הכתבות האחרונות על ספייס X

כדי להבין מה קורה בשוק, האם התמחור של ספייסX מנותק או משקף את היתרונות היחסיים שלה, מי צפויות ליהנות או להיפגע מהכניסה האפשרית של ענקית החלל של אילון מאסק לבורסה, דיברנו עם עומרי עפרוני מאופנהיימר, שמסקר את תחום החלל ועוקב מקרוב אחרי החברות, הטכנולוגיות והמגמות שמעצבות את התעשייה.

עומרי עפרוני אופנהיימר, צילום: יח"צ

"ספייסX היא המרכז של תעשיית החלל, או כלכלת החלל וכל הטכנולוגיה שקשורה בזה. מה שמיוחד בחברה ומה שמייצר לה יתרון תחרותי של לפחות עשר שנים על פני כל התעשייה הוא היכולת לשגר טילים שמביאים לוויינים למסלול, ואז להחזיר את הטילים האלה לשימוש חוזר. זו התשתית של הכול", אומר עומרי עפרוני, אנליסט באופנהיימר, "כדי לממן את הטילים שלה, וכדי להגיע בסוף למאדים, שזה מה שמאסק רוצה בקצה, ספייסX בונה ומשגרת קונסטלציה מאוד גדולה של לוויינים. קונסטלציה זו קבוצת לוויינים, וכרגע יש לה בערך 10,500 לוויינים. היא צריכה להגיע לעוד הרבה מאוד, לעשרות אלפים, שיספקו אינטרנט לווייני.

"המודל עובד כך: לוקחים בערך 42 לוויינים, שמים אותם על טיל Falcon 9 של ספייסX, שהוא הטיל המרכזי של החברה, למרות שיש לה עוד סוגים, ומשגרים אותם לחלל. אחר כך מוכרים את האינטרנט שהם מספקים, גם לאזרחים פרטיים, גם לממשלות וצבאות, גם למטוסים, ספינות, גופים מסחריים וכל מי שצריך אינטרנט אמין ומהיר. זאת השורה התחתונה.

כלומר היתרון הוא לא רק ב-Starlink עצמה, אלא ביכולת של ספייסX לשלוט בכל שרשרת הערך, מהשיגור ועד השירות ללקוח?

"נכון. בעתיד, וזה כבר קורה עכשיו, יש להם טיל הרבה יותר גדול, Starship, שיכול לשגר בערך 100 טון לחלל. Falcon 9 משגר בערך 18-23 טון, נגיד בממוצע סביב 20 טון. Starship יכול לקחת הרבה יותר capacity של לוויינים. מספר הלוויינים בכל שיגור יהיה אולי קטן יותר, סביב 60, אבל ה-capacity שהם יכולים לספק באינטרנט לווייני הוא בערך פי 20 ממה שקיים היום.

• מהפכת ה-Wi-Fi של אל על: סטארלינק תספק אינטרנט מהיר בטיסות
• ספייסX מזנקת 6% ל-2.4 טריליון דולר: מה אומרים האנליסטים?

"אם היום יש להם קונסטלציה של כ-10,500 לוויינים וכ-10 מיליון לקוחות, אז בין 10 ל-12 שיגורים של סטארשיפ יכולים להעלות שוב את כל ה-capacity הזה. לקח להם בערך חמש שנים להעלות את כל האינטרנט הלווייני הזה לחלל, ועכשיו הם יכולים לעשות את זה בין 10 ל-12 שיגורים, על פני שנה וחצי עד שנתיים במקסימום. זה נועד לעזור לממן את הטילים החדשים וגם את היעד של מאדים. אלה שני מנועי הליבה של ספייסX".

מה מונע ממנה בעתיד, עם המשך התפתחות טכנולוגית, להתחרות בבזק ובחברות הטלקום העולמיות?

"היא כבר עכשיו עושה את זה. בחלק מהמקומות, תלוי בצפיפות הלוויינים ובמיקום, היא כבר טובה יותר מתשתית אופטית".

אבל עדיין מדובר בשירות יקר יחסית, לא? כדי שזה באמת יצליח, היא צריכה להעלות הרבה מאוד לוויינים.

"לא בהכרח. בישראל, למשל, אתה משלם בערך 60 דולר לחודש. זה לא יותר יקר. באותו מחיר, במקומות רבים היא כבר טובה יותר".

• ספייסX ללא הפסקה - מוסיפה 10% בטרום, קוואלקום 4%, מיקרון ב-3%; מה קורה בחוזים העתידיים?
• משמעת עלויות בבלאקרוק: מפטרת כ-200 עובדים וממסדת "שגרת התייעלות"

איך אתה רואה את סטארלינק בעוד שנה, שנתיים, חמש שנים? חברת תקשורת ענקית, גדולה יותר מחברות כמו ווריזון?

"כן. יותר גדולה מווריזון. זה יהיה הבסיס. תחשוב על ה-capex (ההשקעות ההוניות) שווריזון צריכה להשקיע. הוא מאוד גדול, והיא לא תעשה את זה בכל מקום. מאוד נוח לפרוס תשתית אופטית או מגדלי תקשורת בערים ובמרכזים צפופים. אבל בארה"ב, כשאתה יוצא לאזור פרוורי, או בכל מדינה אחרת מחוץ למרכזי ערים, לא משתלם לפרוס תשתית כזאת.

"כשיש צפיפות מאוד גדולה של אנשים ובניינים, עדיפה תשתית אופטית. אבל ברגע שאתה יוצא מגוש דן, או מכל אזור צפוף אחר בישראל, Starlink הופכת לפתרון עדיף. אין סיבה אמיתית להשתמש במשהו אחר. השוק מאוד גדול. יש היום בערך 3 מיליארד אנשים שמחוברים לאינטרנט, ויש עוד יותר מפי שניים מזה שלא מחוברים. אנחנו מסתכלים על ישראל או ארה"ב, אבל יש את מרכז אמריקה, דרום אמריקה, אפריקה, אסיה, מדינות אי. בהרבה מהמקומות האלה לא משתלם לפרוס תשתית קרקעית. לכן השוק שם עצום".

אז בעצם זו גם תחרות עתידית לבזק. יש פה סיכון גדול.

"כן, אבל צריך לדייק. איפה שיש צפיפות גבוהה למשל בגוש דן, תשתית אופטית עדיפה, אבל במקומות מרוחקים יותר בארץ, איפה שאין צפיפות, סטארלינק יכולה להיות פתרון עדיף".

ספייס X היא מונופול

"החלק המעניין החדש, וזה קשור גם למיזוגים שמאסק עושה עם xAI ואולי בעתיד עם טסלה, הוא חוות שרתים בחלל. למה זה מעניין? בחוות שרתים, החלקים היקרים והצווארי בקבוק הגדולים הם רגולציה, חיבור לחשמל וקירור. אלה הדברים שעולים הכי הרבה. את שלושתם הוא יכול לפתור אם הוא מעלה חוות שרתים לחלל.

"החלל קר, ואם אתה שם את זה במסלול סינכרוני עם השמש, יש לך תמיד אור, ויש לך יעילות גבוהה בהרבה של הפאנלים הסולאריים. זה פותר את נושא החשמל. מבחינת רגולציה, אתה צריך אישור שיגור, אבל לא צריך להתמודד עם כל ההתנגדויות המקומיות לבניית חוות שרתים על הקרקע. אז גם שם יש יתרון.

"הצמיחה בחוות שרתים יכולה להיות השכבה הבאה שתעזור למאסק לממן את Starship ואת כל העלייה למאדים. משם נגזרים גם החיבורים לטסלה, כי טסלה מייצרת פאנלים סולאריים, מערכות ייצור ועוד. זה גם יכול לעזור ל-xAI, לרובוטיקה אנושית ולמוניות אוטונומיות.

"זו גם הסיבה שהוא קנה את Cursor. Cursor היא חברה שבנתה פלטפורמה שעליה רצים מודלי שפה, ובאמצעותם אפשר לקודד בצורה טובה יותר. מבחינתי, זה ה-go-to-market של ספייסX כדי לעשות מוניטיזציה לחוות שרתים בחלל: לקנות את Cursor, שתמכור את היכולת הזאת ואת הפלטפורמה לשחקני קצה. זאת השכבה הבאה שממנה מגיעה הווליואציה".

"אם הולכים לאסטרטגיה כללית, אפשר להשוות את זה לחברות היסטוריות ששלטו בתשתיות. הייתה למשל East India Company, חברה שהעבירה תבלינים מהמזרח לאירופה והחזיקה מונופול במשך שנים. מאסק פועל באותה לוגיקה: הוא החברה היחידה שיכולה להטיס כמויות גדולות של אנשים וסחורות לחלל. אין היום חברה מסחרית אחרת שבאמת יכולה לעשות את זה.

"הוא ביתרון של עשר שנים על התעשייה. הוא היחיד שיכול לשלוט בתשתית של מעבר מכדור הארץ לחלל. זה דומה למי ששלט בעבר ברכבות בארה"ב ויכול היה להעביר אנשים ממזרח למערב. היתרון התחרותי כאן אדיר, ומשם מגיעים המספרים.

"המכפילים הגבוהים הם לא בגלל שהוא עשה EBITDA של 63 או 65, ולא בגלל capex נקודתי. המכפילים הגבוהים נובעים מזה שהוא היחיד שבונה תשתית שמאפשרת לצאת מכדור הארץ. זה מה שבאמת קורה כאן".

האם ספייס X טובה לתעשייה כולה?

ספייס X כמובילה בתחום מייצרת עניין, חשיבות ומעלה את קרנו של התחום גם בוול סטריט. אבל האם יש באמת הצפת ערך אמיתית בחברות האחרות בזכות ההנפקה?

ברמה עקרונית זה תורם לכל תעשיית החלל. למה? כי עכשיו אפשר להציע שירותים ומוצרים בצורה שלא הייתה כלכלית קודם. אפשר להציע לווייני תקשורת, לווייני תצפית, לווייני SAR, כלומר Synthetic Aperture Radar, ואפילו מיירטים בחלל, לוויינים שתוקפים לוויינים אחרים. יש חברות שנבנו סביב זה, כמו Impulse Space. יש תעשייה בירח, תעשייה במאדים, ועוד הרבה דברים שאפשר לעשות. לכן ברמה העקרונית, זה תורם לתעשיית החלל ולחברות חלל אחרות".

איך זה מתחבר לגילת?

"זה לא בהכרח קשור ישירות לשירות של Starlink. אבל אם גילת, למשל, מוכרת ציוד תקשורת ליצרני לוויינים, וליצרני לוויינים עכשיו זול יותר לייצר ולשגר לוויינים, אז זה כנראה תומך בה. מנגד, סטארלינק  מקדמת את המסלולים הקרובים, גילת ברחוקים יותר. 

"כשמדברים על תעשיית החלל ועל תקשורת לוויינית, זה לא מסלול אחד סביב כדור הארץ. יש כמה סוגים של מסלולים, אבל שלושה עיקריים. הלוויינים של Starlink נמצאים ב-LEO, Low Earth Orbit, בערך 500 קילומטר מעל כדור הארץ. שם ה-latency, כלומר זמן התגובה בין הפקודה שאתה שולח לבין המידע שאתה מקבל, נמוך מאוד. בגלל זה אפשר להשתמש בזה כמעט כמו אינטרנט רגיל, אפילו לגיימינג באמצע היער.

"בגילת הם לא משתמשים בטכנולוגיה הזאת. הם משתמשים ב-GEO וב-MEO, מסלולים גבוהים יותר, שבהם ה-latency גבוה יותר והכיסוי אחר. אני עדיין לא ראיתי חברה שעברה מ-LEO ל-GEO או MEO. אבל ראינו הרבה חברות שעשו את הדרך ההפוכה, מ-MEO ו-GEO ל-LEO, כלומר ל-Starlink. זה סיכון ספציפי לגילת, בסקטור אחד משמעותי שלה.

"אתמול הם הודיעו על רכישה גדולה וכניסה עמוקה יותר לשוק הביטחוני (להרחבה: ראיון עם מנכ"ל גילת - מנכ"ל גילת: "קומטק ניסתה לרכוש אותנו, עכשיו אנחנו קונים ממנה פעילות"), אבל זה משהו אחר שלא קשור ישירות לתעשיית החלל. לכן ספציפית לגבי גילת, התמונה די ניטרלית: זה תומך בחלק מהפעילות הבסיסית שלה, אבל יכול לפגוע בסגמנט שהיא קנתה דרך Stellar Blu".

תעזור לנו להבין קצת יותר את מצבה של גילת, איך החברה יכולה להיראות בעוד שנה-שנתיים. גם מה קורה בפרו ובגיאוגרפיות אחרות.

"על גילת אנחנו ניטרליים. החלק שמפחיד הוא שהיא קנתה את Stellar Blu בעסקה שיכולה להגיע פוטנציאלית עד 250 מיליון דולר, אבל שילמה עליה 100 מיליון דולר במזומן. היו שם אבני דרך, והחברה שנרכשה כבר פספסה שתיים מהן, כך שגילת לא שילמה עליהן. אני גם חושב שיש סיכוי שהם יפספסו את אבן הדרך השלישית. אני חושב שהסיכוי לכך שהחברה תוריד את התחזית בשנה הבאה אינו מבוטל. זה מה שמדאיג אותי שם.

"עכשיו לגבי הרכישה החדשה מאתמול: יש לה פוטנציאל להיות רכישה טובה. השאלה היא כמה סינרגיות יכולות להיות בין המוצרים של Comtech לבין ה-go-to-market ושרשרת הערך של גילת. אם גילת, שאומרת עכשיו שהיא תכפיל את ההכנסות שלה בסקטור הביטחוני, תצליח לייצר סינרגיות משמעותיות, אז הרכישה הזאת יכולה להיות טובה מאוד. אני חושב שנקבל יותר בהירות לקראת סוף השנה".

"העסקה אמורה להיסגר עד סוף השנה , ובאזור פברואר-מרץ נקבל תחזית ל-2027. ברגע שתהיה תחזית ל-2027, גם של Stellar Blu וגם של הרכישה החדשה של Comtech, יהיה אפשר לחשוב בצורה טובה יותר ולראות אם האסטרטגיה של גילת עובדת או לא. בינתיים, בגלל שיש סיכון בשתי רכישות שאנחנו עדיין לא יודעים בדיוק מה יקרה איתן, אנחנו מעדיפים להישאר ניטרליים. זאת השורה התחתונה".

עצם העובדה ש-ספייסX הולכת על מסלול נמוך, וגילת נמצאת במסלולים גבוהים יותר, לא מחסלת בעצם את העסק המסורתי שלה?

"זה חשש, אבל זה לא יחסל, זה משנה אותו. הצמיחה בסקטור של Stellar Blu יכולה להיפגע. זה באמת הפחד המשמעותי שם".

"מטוסים יכולים להשתמש בכולם. זה תלוי לאילו לוויינים אתה מתחבר, איזו אנטנה יש לך, ואיזו פשרה אתה מוכן לעשות. זה מאוד תלוי".

אין עדיפות ל-Multi-Orbit?

"עקרונית, Multi-Orbit הוא אילוץ, לא מטרה בפני עצמה. אף אחד לא אומר: אני רוצה אינטרנט כי הוא Multi-Orbit. הלקוחות רוצים אינטרנט. לא אכפת להם באיזה אורביט זה עובד.

"חברות כמו SES, Panasonic ואחרות העלו לאורך השנים הרבה מאוד לוויינים והסתמכו על GEO, כי זה מה שהיה היסטורית. הסיבה היא שכל שיגור היה מאוד יקר. אם השיגור יקר, עדיף להביא לוויין אחד גדול, שישאר עשרים שנה בחלל, יספק רוחב פס גדול וייצר הרבה הכנסות.

"אבל אם השיגורים זולים, אפשר להרשות לעצמך לפזר את העלות על הרבה מאוד לוויינים קטנים, פחות יעילים פר לוויין, אבל זולים יותר לשיגור. לכן השוק התחיל מהמסלולים הגבוהים ועובר לנמוכים. זה לא שהחברות החליטו ש-GEO ו-MEO הם האפשרות הכי טובה. זה היה אילוץ. בסוף, האפשרות הטובה יותר היא להגיע ל-LEO, וזה מה ש-ספייסX עושה, וגם מתחרות כמו Blue Origin".

דווקא בגלל הגודל העצום של ספייסX, והיכולת שלה לגייס הון דרך מחיר המניה, זה לא נותן בבת אחת אפסייד לכל התחום? למשל, אם חסר לה משהו, היא יכולה לרכוש אותו.

"ספייסX כנראה לא עושה רכישות כאלה. מאסק, באופן כללי, עובד באינטגרציה אנכית. הוא מעדיף ללמוד ולעשות את זה לבד. אפשר לספור על יד אחת את מספר הרכישות שהוא עשה של חברות שאינן שלו. יש את xAI, יש את Cursor, אבל זה לא שהוא קונה עוד חברות חלל או חברות שמייצרות רכיבים. הם עושים הכול בעצמם.

"יש חברה קטנה בשם Filtronic בלונדון, שהייתה להם איתה עסקה עם warrants, כלומר זכות לקנות חלק ממנה, אבל הם לא רצו לקנות את כל החברה. זה לא המודל שלהם".

כל תחום התקשורת הלוויינית נמצא עכשיו בסיכון? אם Starlink תגדל כמו שהיא מצפה, בזכות היתרון השיגורי שלה, היא יכולה להיות מאוד יעילה ולהוריד מחירים, ואז אולי לא יהיה צורך בחברות תקשורת לוויינית אחרות.

"נכון, זו הבעיה. Starlink הולכת לאכול את כולם במקומות מסוימים, בגלל שיש לה את הטילים ואת היכולת לשגר בזול. אבל זה לא אומר שהיא תהיה מונופול ותיקח את כל השוק. בגלל שמדובר בחומרה פיזית, יהיו אזורים גיאוגרפיים שהיא תתמקד בהם ואזורים שלא. זה לא יקרה ביום אחד. ייקח הרבה שנים עד שהיא תוציא את השחקניות העיקריות מהשוק, ובחלק מהמקומות היא גם עושה שיתופי פעולה איתן.

"למשל, יש להם קונסטלציה שנקראת Starlink Direct to Cell. מדובר בכ-650 לוויינים שמאפשרים לטלפון להתחבר ישירות ללוויינים של Starlink, בלי המודם שאתה שם על הגג. במקומות כאלה הם דווקא משתפים פעולה עם חברות טלקום. חברת הטלקום מוכרת לך חבילה: כשאתה בתוך העיר אתה משתמש ברשת שלה, וכשאתה מחוץ לעיר ואין כיסוי, אתה עדיין יכול להשתמש באינטרנט דרך ספייסX, בעיקר לטקסטים והודעות קוליות. תמונות ווידאו עדיין לא יעבדו באותה רמה. לכן זה מאוד תלוי בסגמנט ובגיאוגרפיה. אי אפשר להגיד שזה סיכון טוטאלי לכולם".

איפה אימג'סאט אימאג'סט 1.21%    בסיפור הזה?

"אני לא מכסה, אבל יכול להגיד מלמעלה שאימג'סאט נמצאת במקום קצת אחר מגילת. היא לא חברת תקשורת לוויינית, אלא חברת מודיעין מהחלל. הפעילות שלה מבוססת בעיקר על לווייני תצפית וצילום, שירותי imagery, עיבוד מידע ויכולות מודיעין ללקוחות ביטחוניים וממשלתיים.

"במובן הזה, הירידה בעלויות השיגור דווקא יכולה לעזור לה. ככל שזול יותר לשגר לוויינים, קל יותר להרחיב קונסטלציות, להגדיל זמינות, לשפר revisit time, כלומר את תדירות החזרה של הלוויין לאותה נקודה, ולהציע ללקוחות יותר מידע ובקצב גבוה יותר.

"זה שונה מהסיפור של גילת. אצל גילת יש גם חשיפה לתקשורת לוויינית, ושם Starlink יכולה להיות תחרות בחלק מהסגמנטים. אצל אימג'סאט, ככל שהעולם הביטחוני דורש יותר תצפית, יותר מודיעין בזמן אמת ויותר יכולות מהחלל, הוזלת השיגורים יכולה להיות רוח גבית. כמובן שצריך לבדוק כל חברה לפי המוצרים, הלקוחות והחוזים שלה, אבל ברמה הכללית, חברה שמוכרת יכולות צילום ומודיעין מהחלל אמורה ליהנות מעולם שבו השיגור נעשה זול ונגיש יותר".

רוקטלאב. איך היא מתחברת לתחום, ולמה היא נהנית ממנו למרות שהיא גם מאוימת בעצם?

"רוקטלאב Rocket Lab USA 6.7%    היא חברה שמפתחת שני סוגים של טילים. הטיל הקיים שלה, Electron, הוא טיל קטן מאוד. הוא יכול לשגר בערך 330 קילו לחלל, לעומת כ-20 טון של ספייסX. היא מוכרת שיגור כזה בכ-8 מיליון דולר.

"למה היא לא בהכרח מאוימת מ-ספייסX? כי היא יוצאת מנקודת הנחה ש-ספייסX לא מוכרת את אותו מוצר. אתה נהנה מההוזלה של ספייסX ומהשימוש החוזר רק אם אתה קונה את כל הטיל. כל שיגור של ספייסX עולה בערך 80 מיליון דולר. חברה קטנה שמשגרת לוויין לא תשלם 80 מיליון דולר לשיגור.

"מה ספייסX עושה? היא אומרת: זה כמו אוטובוס. אני יוצאת במסלול מסוים, כל אחד יכול להצטרף ולשלם את החלק שלו, ובסוף אני מכניסה 80 מיליון דולר. אבל אז אתה נכנס למסלול מסוים, ולוקח הרבה זמן לעבור בין מסלולים. אתה עושה סיבובים סביב כדור הארץ עד שאתה מגיע לאורביט שאתה צריך, צורך דלק בזמן הזה, ולא מקבל כסף.

"רוקטלאב אומרת: אני בוחר את האורביט, ואני יוצא בדיוק בזמן שאתה רוצה ובגובה שאתה רוצה. זה שירות מוניות עד היעד. ספייסX היא אוטובוס, ורוקטלאב היא מונית".

מה מונע מ-ספייסX לעשות גם את השירות הזה?

"זה מאוד יקר. היא יכולה לעשות את זה עכשיו, אבל היא תיקח 80 מיליון דולר לשיגור, ואף אחד לא ישלם את זה".

מה מונע ממנה לייצר טיל זול יותר ולהפוך את זה להמוני?

"לייצר טיל זה לא פשוט, וזה גם לא הפוקוס שלה. הפוקוס שלה הוא להגדיל את הטילים כמה שיותר. כשיש לך 18 מיליארד דולר הכנסות, מה תעשה? תיכנס לשוק שיכול להוסיף עוד 300 מיליון דולר? זה לא מזיז את המחט. זה לא חלק מהאסטרטגיה של ספייסX.

"ההבדל הוא שרוקטלאב מפתחת גם טיל שני, Neutron, שיוכל לשגר בערך 13 טון לחלל. הוא יכול להיות ממוחזר, והוא אמור להיות זול יותר מה-Falcon 9 של ספייסX. Falcon 9 עולה בערך 50-55 מיליון דולר לשיגור, ורוקטלאב מציעה משהו קטן יותר. לקוחות שלא רוצים לשלם 80 מיליון דולר יוכלו לשלם סביב 50 מיליון דולר ועדיין לבחור את האורביט ואת זמן השיגור. ככה זה הופך לרלוונטי".

אם היתרון הגדול של ספייסX הוא שהיא יכולה להחזיר את המשגר לשימוש חוזר, איזו זכות קיום יש לרוקטלאב?

"זה תלוי לאיזה אורביט אתה לוקח את הלקוח וכמה אתה גובה על השירות. תיאורטית, אם ספייסX תרצה לחסל את רוקטלאב, היא יכולה לפתח משגר קטן וחוזר. אבל זה לא הפוקוס שלה, וזה לא שוק מספיק גדול עבורה".

איזה חברות ישראליות ייהנו ואיזה ייפגעו לדעתך?

"אני לא מסקר את השוק הישראלי מספיק טוב, אז אין לי משהו חכם להגיד על כולן. בצורה כללית, כל חברה שתיהנה מהוזלה במחירי שיגור תרוויח מזה. את זה אפשר לגזור כמעט לכל התחום. גילת תרוויח בחלק מהסגמנטים שלה, אימג'סאט כנראה תרוויח בחלק מהסגמנטים שלה. לגבי חברות נוספות, אני לא יודע מספיק".

איך אורביט קשורה לזה?

"אורביט מייצרת טרמינלים, אבל היא כבר לא חברה ישראלית עצמאית, היא נרכשה על ידי Kratos. היא דומה במידה מסוימת לגילת, אבל אני לא מכיר אותה מספיק טוב כדי לקבוע. ברמה הכללית יכול להיות שכן, אבל צריך לרדת לרזולוציה של החברה עצמה".

לסיכום אילו חברות בעולם, בוול סטריט או מחוצה לה, ייהנו מהשוק הזה?

"רוקטלאב, לדעתי, תרוויח מאוד. Planet Labs תרוויח. AST SpaceMobile תרוויח. BlackSky תרוויח. HawkEye תרוויח. Kratos תרוויח. AeroVironment תרוויח. יש גם חברות פרטיות כמו Apex ו-Anduril".

אז מבחינתך, מה שתי המניות הכי מעניינות כיום בתחום?

"ספייסX SpaceX 19.6%   ורוקטלאב Rocket Lab USA 6.7%   . אבל צריך לדייק כשאומרים 'מומלצות'. קשה להגיד על מניה שהיא מומלצת אם המחיר שלה עולה בעשרות אחוזים ביום. אם הייתי רוצה להשקיע ב-ספייסX, הייתי קונה טסלה, לא ספייסX, כי אני מניח שבסוף שתי החברות יתמזגו".