פדרו סאנצ'ז ראש ממשלת ספרד (רשתות)
פדרו סאנצ'ז ראש ממשלת ספרד (רשתות)

סדק באמון האירופי: משבר ההגירה בספרד מאיים על עתיד מרחב שנגן

הסתערות חסרת תקדים של עשרות אלפי מהגרים על המובלעות הספרדיות בצפון אפריקה הציתה עימות מדיני חריף; בעוד ברחובות מדווח על כאוס וביזה וברשתות צצות קונספירציות אנטישמיות המאשימות את ישראל בליבוי המשבר, ראש הממשלה סאנצ'ס מתבצר בעמדתו ההומניטרית, הברית הימנית בהובלת איטליה דורשת את הדחתה של ספרד ממרחב שנגן


ענת גלעד |

ספרד מותקפת בגלי הגירה ענקיים שהתחילו מחמישי האחרון ונמשכים גם היום, מהגרים ממרוקו, חלקם אסירים שיצאו מבתי הכלא, נוהרים במשאיות אל איזורי הגבול עם ספרד, אל המובלעות שבהן מחזיקה ספרד באפריקה. מדובר באירוע ההגירה הבלתי-חוקית המסיבי והמרוכז ביותר מאז משבר הפליטים של שנת 2015. תוך שעות ספורות, נהרו כ-50,000 עד 60,000 מהגרים אל עבר המובלעת הספרדית סאוטה.

האירוע הנוכחי הוא תולדה של פסיקה תקדימית ומעוררת מחלוקת של בית המשפט העליון במדריד מתחילת יולי 2026. הפסיקה אסרה באופן גורף על גירוש מיידי של מסתננים ללא הליך משפטי, עבור מי שמגיע דרך הים. רשתות המבריחים בצפון אפריקה זיהו מיד את הפרצה המשפטית, וארגנו מבצע הסתערות המוני במסגרתו רבבות מהגרים פשוט שחו מסביב לשוברי הגלים המפרידים בין מרוקו לשטח הספרדי, במקום לנסות לטפס על הגדרות המאובטחות. 

אומנם הרשויות בספרד הצליחו לבלום לבסוף את הגל ולהחזיר את רובם המוחלט של המהגרים למרוקו בתוך 48 שעות, אך הטלטלה הפוליטית ביבשת כבר החלה.

ההשלכות הפוליטיות: סאנצ'ס מתבצר, איטליה מאיימת ואצבע מאשימה לישראל

המשבר הנוכחי העמיק את הקרע הקיים באירופה בין ממשלות השמאל לממשלות הימין והימין-שמרני, וחשף חוסר אמון מוחלט ביכולתה של ספרד לשמור על שערי היבשת.

למול התיעודים הקשים של הביזה והלחץ הבינלאומי הכבד, ראש הממשלה פדרו סאנצ'ס בחר להתבצר בעמדתו האידיאולוגית. בנאום תגובה לאירועים הדגיש סאנצ'ס כי ספרד לא תפעל בניגוד לחוק הבינלאומי ולזכויות האדם. הוא הצהיר כי יש להעניק למהגרים "יחס הוגן, אנושי ומכבד", וכי פתרון המשבר לא יושג באמצעות אלימות או חומות, אלא באמצעות שילוב ודיאלוג. עמדה זו נתפסה בעיני מתנגדיו כניתוק מוחלט מהמציאות בשטח והעמיקה את הקרע הקיים באירופה:

ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'יה מלוני, מינפה את האירוע כדי להוביל מהלך דרמטי וחסר תקדים. היא הצהירה כי "איטליה לא תעמוד מן הצד" וקראה להדיח את ספרד ממרחב שנגן, כדי למנוע "שיטפון של מהגרים בלתי-חוקיים" שיזרום מספרד אל שאר מדינות היבשת.

קריאתה של מלוני זכתה לתמיכה מיידית של שלוש מדינות נוספות - פינלנד, צ'כיה ודנמרק - אשר יצרו יחד בלוק תקיף הדורש צעדים ענשתיים נגד מדריד. שרת הפנים הפינית אף הצהירה בפומבי כי מדינה שאינה עומדת בהתחייבויות השמירה על הגבול, אינה יכולה להישאר חלק ממרחב ללא גבולות.

צרפת ואיטליה לא המתינו להחלטות רשמיות מבריסל, והחלו להפעיל באופן עצמאי ביקורות גבולות קפדניות על טיסות, הפלגות ומעברים יבשתיים המגיעים מספרד, צעד שמבטל הלכה למעשה את אופיו של מרחב שנגן עבור הנוסעים ממדינה זו.

כחלק ממלחמת המידע והניסיונות להסביר את האירוע החריג, החלו לצוץ ברשתות החברתיות (במיוחד בטוויטר/X ובטלגרם) תאוריות קונספירציה אנטישמיות ואנטי-ישראליות מובהקות. חשבונות קיצוניים, המזוהים הן עם השמאל הרדיקלי והן עם הימין הקיצוני באירופה, טענו ללא כל בסיס או הוכחה כי "לישראל ולמוסד יש יד בדבר". 

על פי השמועות המופרכות הללו, ישראל כביכול מימנה או תמרנה את גל ההגירה הנוכחי כדי להעניש את ממשלתו של סאנצ'ס על עמדותיה המדיניות הביקורתיות כלפי ירושלים בתקופה האחרונה, ולערער את היציבות הפנימית בספרד.

ההשלכות המשפטיות: האם ניתן להדיח מדינה משנגן?

מבחינה משפטית מדובר באירוע מורכב מאוד, שכן הסכמי שנגן והחוק האירופי לא תוכננו בקלות עבור תרחיש של הדחת מדינה חברה:

עמדת נציבות האיחוד האירופי: בבריסל מיהרו להרגיע את הרוחות ושללו את האפשרות להדחה רשמית. גורמים באיחוד הבהירו כי המובלעות סאוטה ומלייה ממילא כפופות למעמד משפטי מיוחד (פרוטוקול 2 לאמנת שנגן), וקיימת בהן ביקורת גבולות קבועה לפני המעבר לחצי האי האיברי, כך שאף מהגר לא יכול היה להגיע ישירות ליבשת אירופה ללא בדיקה.

נשק יום הדין המשפטי: הדחה רשמית של מדינה דורשת הסכמה רחבה והוכחה חותכת לכך שהמדינה מפרה את מחויבויותיה באופן מערכתי ומתמשך, ולא כתוצאה מאירוע נקודתי. לכן, סביר להניח שלא נראה גירוש פורמלי של ספרד, אך הלחץ המשפטי עשוי להוביל להחמרה דרסטית של חוקי ההגירה והאכיפה בכל רחבי האיחוד.

ההשלכות הכלכליות והלוגיסטיות: סיוט לתיירות ולמסחר

אם הלחץ הפוליטי יימשך וביקורות הגבולות הזמניות שהטילו צרפת ואיטליה יהפכו לקבועות, ההשלכות על הכלכלה האירופית יהיו הרסניות:

ספרד היא יעד התיירות השני בגודלו בעולם. ביטול המעבר החופשי בשנגן משמעותו החזרת תורי הענק לביקורת דרכונים בשדות התעופה במדריד, ברצלונה ופלמה דה מיורקה, לצד עיכובים קשים בטיסות המשך בתוך אירופה.

כמו כן, הגבול היבשתי בין ספרד לצרפת (באזור הרי הפירנאים) הוא עורק תחבורה קריטי שדרכו עוברות מדי יום עשרות אלפי משאיות הנושאות סחורות, מזון וציוד תעשייתי. החזרת ביקורת פיזית בגבול תגרום לעיכובי עתק בשרשראות האספקה ותייקר את עלויות השילוח ביבשת.

משבר אמון שמשנה את פני אירופה

האירועים בסאוטה מוכיחים כי משבר ההגירה אינו בעיה מקומית של ספרד, אלא איום אסטרטגי על הלכידות של האיחוד האירופי כולו. בעוד ממשלת ספרד מנסה לשדר עסקים כרגיל וטוענת שהמשבר נבלם, התגובה החריפה של איטליה, פינלנד וצרפת מראה שבשנת 2026, הפחד מפני הגירה בלתי-מבוקרת והרצון להגנה על ריבונות לאומית הפכו לחזקים וחשובים יותר מהחזון ההיסטורי של אירופה ללא גבולות.

הסתערות חסרת תקדים של עשרות אלפי מהגרים על המובלעות הספרדיות בצפון אפריקה הציתה עימות מדיני חריף; בעוד ברחובות מדווח על כאוס וביזה, ראש הממשלה סאנצ'ס מתבצר בעמדתו ההומניטרית. הברית הימנית בהובלת איטליה דורשת את הדחתה של ספרד ממרחב שנגן.

1

קיראו עוד ב"גלובל"



הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה