הגירה היא תופעה חברתית וכלכלית של מעבר אנשים ממדינה או אזור אחד למשנהו לתקופה ממושכת, מסיבות כלכליות, פוליטיות, ביטחוניות, חברתיות או אישיות גרידא. התופעה הנפוצה והעולמית נחלקת בדרך כלל בין הגירה חוקית ומוסדרת, המתבצעת באמצעות ויזות ואשרות עבודה רשמיות,
לבין הגירה בלתי מוסדרת המעוררת אתגרים משפטיים ומדיניים. גורמים כלכליים, כגון פערי שכר בין מדינות, נחשבים למניע מרכזי להגירת עבודה ברחבי העולם.
מבחינה כלכלית, הגירה משפיעה על שוקי העבודה במדינות המקור והיעד כאחד. במדינות יעד, מהגרים עשויים
לתרום לצמיחה כלכלית ולהשלים מחסור בכוח אדם בענפים מסוימים, אך לעיתים מעוררים גם חשש מתחרות על מקומות עבודה ומעומס על שירותים ציבוריים.
בישראל נדון נושא ההגירה בהקשרים שונים, ובהם עלייה יהודית, העסקת עובדים זרים בענפי החקלאות והסיעוד, ומדיניות
כלפי מבקשי מקלט. הנושא נתון לוויכוח ציבורי מתמשך בין גישות התומכות בהסדרה מרחיבה לבין גישות הקוראות למדיניות מגבילה יותר. משרד הפנים והרשות לאוכלוסין והגירה מופקדים על עיצוב וביצוע המדיניות הרשמית והמעשית של המדינה בתחום רגיש זה.
גלי הגירה
משנים את הרכב שוק העבודה ואת הביקוש לדיור, לחינוך ולשירותי בריאות במדינות היעד. בישראל נבחן הנושא גם דרך מכסות העובדים זרים בענפי הבנייה,
החקלאות והסיעוד, ודרך היקף העלייה.
מחקר של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצא כי 90,922 ישראלים שהו מחוץ למדינה לפחות שלושה חודשים ברציפות ב-2025, כמעט ללא שינוי לעומת 2024. מספר העוזבים בשנים 2023-2025 גבוה בכ-85 אלף לעומת התקופה המקבילה בעשור הקודם; החוקרים מעריכים כי 45-50 אלף מהיוצאים
ב-2025 יעמדו גם במדד של שהייה בחו"ל במשך שנה ומעלה
שרת האוצר בממשלתו של קיר סטראמר בוחנת צעד שמעורר רעש בממלכה: הטלת מס על עשירי המדינה שעוזבים את האי וגובהו עשוי להגיע לעד 20% וצפוי להכניס כ-2 מיליארד ליש"ט, בישראל המנגנון הרבה
יותר צנוע מהתכנית שנידונה בממשלת בריטניה
הפרלמנט בברלין הצביע בעד ביטול האפשרות לקבל אזרחות גרמנית בתוך שלוש שנים למי שהוגדרו "משולבים במיוחד", והחזיר את תקופת ההמתנה לחמש שנים. ההחלטה מסמלת תפנית בגישה כלפי מהגרים במדינה שנאבקת במחסור בכוח אדם מיומן. הממשלה מדגישה כי אזרחות תוענק כהוקרה על
השתלבות אמיתית - ולא כתמריץ להגירה בלתי חוקית, בין היתר בעקבות ב=העומס שנוצר על שירותי הרווחה והרשויות המקומיות
האם עזיבה של 20 אלף איש בשנה כל כך קריטית למחירי הדירות? מסתבר שכן, בעיקר כי מדובר על כ-10 אלף דירות אשר נמצאות באזורי ביקוש; הייטקיסטים ושאר המשתכרים הגבוהים בישראל עוזבים ומרעידים את השוק, אם זה יתגבר, מה צפוי לקרות למחירים?
שיעור התלמידים המוסלמים בבתי ספר יסודיים בערים מרכזיות באירופה כבר חצה את ה-50%, מספר המסגדים מזנק – והיבשת מתקשה להתמודד עם גלי ההגירה הבלתי חוקית שממשיכים לזרום אליה
לא מעט ישראלים ניסו לקבל אזרחות נוספת ודרכון זר בשנים האחרונות, אך הרפורמה המשפטית והתפרצות המלחמה הביאו לזינוק חד של 160% הגשת בקשות לתכניות הגירה מצד אזרחי ישראל, שהעלה אותה למקום ה-10 בעולם בדירוג זה; וגם - תכנית המגורים של איזו מדינה דורגה במקום
הראשון?
רק 8,000 עולים הגיעו עד כה למרות גל האנטישמיות בעולם. בהסתדרות הציונית העולמית מעריכים שלפחות 100 אלף יגיעו עד סוף השנה. מה יקרה לשוק הדיור אם התחזית תתממש ולמה לא מדברים על הירידה מהארץ?
אירועי יום ירושלים יצאו היום לדרך כאשר במרכז האירועים כמדי שנה מצעד הדגלים. אלפי שוטרים יאבטחו את האירועים ורחובות רבים ייחסמו לתנועה. אבל למרות החגיגות לא הכל ורוד בירושלים; בשנה האחרונה עזבו את העיר כ-28 אלף תושבים לעומת רק כ-12 אלף שהצטרפו; מספר המובטלים בעיר גדול מהממוצע הארצי; רק בבנייה ירושלים מובילה עם מעל ל-7 אלף היתרי בנייה בשנה האחרונה
האירופאים מנסים לעודד ילודה ונכשלים, וגם ההגירה לא מצליחה להוות פתרון; הצמיחה באירופה הייתה נמוכה ב-25% בעשור האחרון מזו שלפניה. הגיע הזמן להספיד את אירופה?
שרת הפנים איילת שקד הציגה נתונים לפיהם, עד עתה נכנסו לישראל 2,034 אוקראינים, כשפחות מ-10% מהם זכאי חוק השבות, ובמהלך החודש הקרוב ייקלטו בארץ בסך הכול 15,000 אוקראינים
.jpg "הודו - צילום: רוי שיינמן")
בריטניה רוצה להטיל מס על עשירים שמהגרים ממנה, ומה המצב בישראל?
שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
מחירי הדירות לאן יותר יורדים מהארץ, יותר היצע דירות: האם מחירי הדירות ירדו?