גל העזיבה נמשך: כ-269 אלף ישראלים יצאו מהארץ בשלוש שנים

הישראלים ממשיכים לצאת מהמדינה במספרים גבוהים. לפי מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, גם בשנת 2025 יצאו מישראל יותר מ-90 אלף אזרחים לתקופה רצופה של שלושה חודשים לפחות - כמעט כמו בשנת 2024. בכך נמשכת זה השנה השלישית מגמת העזיבה שהחלה ב-2023.

בשנים 2023-2025 יצאו מישראל לתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות 268,509 ישראלים. מדובר בעלייה של כ-47% לעומת השנים 2013-2015, שבהן נרשמו 183,219 יוצאים לפי אותו מדד.

בשנת 2025 עמד מספר היוצאים על 90,922, לעומת 91,499 בשנת 2024 ו-86,509 בשנת 2023. אמנם לא כל מי ששהה בחו"ל במשך שלושה חודשים הפך למהגר קבוע, אך הנתונים מצביעים על כך שהיקף העזיבה נותר ברמות שיא גם בשנה השלישית ברציפות.

המחקר נערך על ידי פרופ' איתי אטר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר וראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה, פרופ' נתאי ברגמן, ראש בית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, ודורון זמיר, דוקטורנט בפקולטה לניהול. הניתוח מבוסס על עיבוד נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

כ-90 אלף עוזבים בשנה - לעומת כ-60 אלף בעבר

לפי החוקרים, בשנים 2010-2019 יצאו מישראל לתקופה של שלושה חודשים לפחות כ-60 אלף ישראלים בממוצע בכל שנה. בשלוש השנים האחרונות עלה המספר לכ-90 אלף בשנה - תוספת של כ-30 אלף עוזבים בשנה לעומת הרמה שאפיינה את העשור הקודם.

הנתונים מצביעים על שינוי שהחל בשנת 2023 ונמשך גם בשנתיים שלאחר מכן. מספר העוזבים עלה מ-86,509 בשנת 2023 ל-91,499 בשנת 2024, וב-2025 נותר כמעט ללא שינוי, עם 90,922 יוצאים.

החוקרים מציינים כי לאחר שנים של יציבות יחסית במספר הישראלים שיצאו לתקופות ממושכות, הנתונים משלוש השנים האחרונות מצביעים על מעבר לרמה גבוהה יותר. עם זאת, הם מדגישים כי מספר העוזבים הנוכחי כשלעצמו עדיין אינו מהווה איום על המשק הישראלי.

שלושה חודשים בחו"ל אינם בהכרח הגירה קבועה

• סדק באמון האירופי: משבר ההגירה בספרד מאיים על עתיד מרחב שנגן
• 60 אלף מהגרים בשבוע: סנצ'ס מאשים את אירופה בתגובה אנוכית

המדד שבו השתמשו החוקרים אינו קובע שכל מי שנכלל בו העביר את מרכז חייו לחו"ל לצמיתות. ישראלי הוגדר כעוזב אם שהה מחוץ לישראל במשך שלושה חודשים רצופים לפחות מיום יציאתו.

כאשר מדובר בעולה חדש, נדרש גם כי התגורר או שהה בישראל במשך שלוש שנים לפחות לפני שעזב. התנאי נועד שלא לכלול אנשים שעלו לישראל, שהו בה תקופה קצרה ולאחר מכן עזבו.

חלק מהאנשים שנכללים בנתון עשויים לחזור לישראל לאחר כמה חודשים. המדד נועד לספק תמונה מוקדמת על מגמת העזיבה, מאחר שהנתון המלא לגבי ישראלים ששהו בחו"ל במשך שנה ומעלה אינו זמין עדיין עבור 2025 וצפוי להתפרסם רק בתחילת 2027.

בפרסומים קודמים השתמשו החוקרים במדד של שהייה בחו"ל במשך 12 חודשים. לפי מדד זה, אדם נחשב לעוזב אם שהה מחוץ לישראל יותר מ-270 ימים במהלך השנה הראשונה שלאחר יציאתו.

כדי לבדוק אם מדד שלושת החודשים יכול לספק אינדיקציה לגבי הגירה ארוכה יותר, השוו החוקרים בין שתי סדרות הנתונים בשנים שבהן כבר היו נתונים מלאים. לפי המחקר, המתאם ביניהן עומד על 0.96.

• הישראלים קונים יותר בגדים ורהיטים אבל מוותרים על חופשות - מה זה אומר על המצב במשק?
• בנק ישראל "מאשים" את המוסדיים: מכרו מט"ח ב-13.8 מיליארד דולר ברבעון השני

בהנחה שהקשר בין המדדים יישמר גם ב-2025, החוקרים מעריכים כי בין 45 אלף ל-50 אלף מהישראלים שיצאו באותה שנה יוגדרו בהמשך כמי שעזבו את המדינה לתקופה של 12 חודשים ומעלה. מדובר בהערכה סטטיסטית ולא בנתון סופי שכבר נמדד.

אין עדיין נתון על מספר החוזרים

הפרסום מתמקד במספר הישראלים שיצאו מהארץ, אך אינו מציג את מספר הישראלים שחזרו אליה ב-2025. לכן אי אפשר לחשב על בסיס הנתונים האלה את מאזן ההגירה - ההפרש בין מספר העוזבים למספר החוזרים.

גם לא פורסם בשלב זה פילוח של העוזבים בשנת 2025 לפי גיל, מקצוע, השכלה, הכנסה או מקום מגורים. במחקרים קודמים של הצוות נמצאה עלייה במספר העוזבים בקרב רופאים, מהנדסים, בעלי תואר שלישי, אקדמאים ובעלי הכנסות גבוהות, אך אין להסיק מכך שזה היה בהכרח הרכב העוזבים בשנה האחרונה.

המחקר הרחב נערך בחדר המחקר של הלמ"ס ומשלב את נתוני ההגירה עם נתוני השכלה מהמועצה להשכלה גבוהה, רישיונות מקצועיים ממשרד הבריאות ונתוני הכנסות ומסים מרשות המסים. בסיס הנתונים כולל מידע על האוכלוסייה הישראלית בשנים 2009-2025.

החשש: פגיעה בהון האנושי

החוקרים מדגישים כי המשמעות הכלכלית של ההגירה אינה תלויה רק במספר העוזבים, אלא גם במאפיינים שלהם. המשק הישראלי נשען במידה רבה על הון אנושי בתחומי ההייטק, הרפואה, ההנדסה, המחקר והאקדמיה.

בתחומים אלה, גם עזיבה של קבוצה קטנה יחסית מכלל האוכלוסייה עשויה להשפיע על זמינותם של עובדים מיומנים, על שירותי הרפואה, על המחקר, על הקמת חברות ועל הכנסות המדינה ממסים.

פרופ' אטר אמר כי גם בשנת 2025 נרשמו מספרים גבוהים של ישראלים שיצאו מהארץ לתקופה משמעותית, ואלה מתווספים לגל העזיבה של 2023 ו-2024.

לדבריו, "הנתונים הללו לכשעצמם עדיין אינם מהווים סיכון לחוסנה של ישראל. אולם, בראייה צופה פני עתיד - ואם לא יהיה שינוי - גובר החשש שההגירה מישראל תגבר באופן שיסכן את הביטחון ואת הכלכלה הישראלית".

החוקרים מזהירים בעיקר מפני האפשרות שהעזיבה תהפוך לתהליך שמזין את עצמו. ככל שיותר ישראלים מקימים חיים, קשרים מקצועיים וקהילות בחו"ל, כך עשוי להיות קל יותר לבני משפחה, לחברים ולעמיתים לעבור בעקבותיהם.

לדבריהם, זעזועים פוליטיים, ביטחוניים או כלכליים נוספים עלולים להגדיל את מספר העוזבים. אם היקף ההגירה יחצה רמה מסוימת, יהיה קשה יותר להפוך את המגמה ולהחזיר לישראל את העובדים ואת המשפחות שעזבו.

הנתונים הסופיים על מספר הישראלים שעזבו בשנת 2025 לתקופה של שנה ומעלה צפויים להתפרסם בתחילת 2027. עד אז, מדד שלושת החודשים מצביע על כך שגל העזיבה שהחל ב-2023 נמשך גם בשנה השלישית ואינו מראה בשלב זה סימני ירידה.