זינוק במספר הבקשות לתכניות הגירה מצד ישראלים
לא מעט ישראלים ניסו לקבל אזרחות נוספת ודרכון זר בשנים האחרונות, אך הרפורמה המשפטית והתפרצות המלחמה הביאו לזינוק חד של 160% הגשת בקשות לתכניות הגירה מצד אזרחי ישראל, שהעלה אותה למקום ה-10 בעולם בדירוג זה; וגם - תכנית המגורים של איזו מדינה דורגה במקום
הראשון?
ללא מעט ישראלים יש אזרחות זרה ולא מעט גם עובדים על אחת כזו. בין אם דרך סבתא שהייתה ממגורשי ספרד או קרוב משפחה אחר שנולד באירופה, הרבה ישראלים רוצים להשיג את "תעודת הביטוח הזו", רק "למקרה שנצטרך לברוח". לפי הדירוג של Henly &Partners, השנים האחרונות היוו עבור הרבה ישראלית סיבות מספיקות לקדם את התהליכים האלה.
לפי הדירוג, הגשת בקשות לתכניות הגירה מצד אזרחי ישראל עלתה ביותר מ-160% בין 2022 ל-2023, ורמה זו נשמרה גם ב-2024, עם עלייה נוספת של 4%. אלה היו כזכור שנים של רפורמה משפטית שהביאה לאי יציבות חברתית וכמובן מלחמה שפרצה בסוף 2023.
- בריטניה רוצה להטיל מס על עשירים שמהגרים ממנה, ומה המצב בישראל?
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זינוק בבקשות תושבות והגירה מצד ישראלים
ישראל ניצבת במקום ה-10 בעולם במספר הבקשות שהוגשו לתכניות הגירה לחברת הנלי ושות' על ידי אזרחיה. המדינות שהקדימו את ישראל הן: ארה"ב, הודו, טורקיה, הפיליפינים, בריטניה, סין, רוסיה, לבנון, ואוקראינה. חמש תכניות התושבות וההגירה המבוקשות על ידי ישראלים היו על פי הסדר הבא: פורטוגל - מגורים, מלטה - אזרחות, ספרד - מגורים, יוון - מגורים וקפריסין - מגורים.
בנוסף לישראל, המדינה היחידה במזרחי התיכון שנמצאת ב-10 הראשונות היא לבנון, וניתן להעריך שהעלייה בבקשות לתכניות הגירה מצד אזרחי לבנון גם כן נובעת מהמלחמה באזור. כמו כן, גם רוסיה ואוקראינה נמצאות ברשימה, שתי מדינות נוספות שמנהלות מלחמה ארוכה ועקובה מדם.
- צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
- מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
בנוסף, הדירוג מתייחס למספר האבסולוטי של בקשות לתכניות הגירה שהוגשו על ידי אזרחי המדינה, לא למספר כאחוז מסך האוכלוסיה במדינה - למעט לבנון, ישראל היא המדינה עם מספר התושבים הנמוך ביותר מבין המדינות המוזכרות, כך שאם היו מדרגים את המדינות באופן הזה, סביר להניח שישראל הייתה בראש הרשימה.
"מול אי ודאות גלובלית משמעותית, ואתגרים מקומיים בישראל, משקיעים ובעלי ממון מעוניינים להבטיח את עצמם למקרי קיצון - השגת תושבות ואזרחות נוספת - כדי למזער סיכונים ולמקסם הזדמנויות כלכליות וחברתיות", מסר דניאל שמיילין, מנהל הנציגות הישראלית של Henley & Partners.
תוכניות אזרחות: מלטה ממשיכה להוביל
מדד תוכניות האזרחות העולמי מדרג 14 תוכניות, כאשר מלטה, מדינה אירופאית בעלת מיקום אסטרטגי, זוכה לדירוג הגבוה ביותר (76 מתוך 100) זו השנה העשירית ברציפות. במקום השני נמצאת אוסטריה (ציון 75), ואחריה גרנדה (ציון 69) ואנטיגואה וברבודה (ציון 67). במקום החמישי משובצות שלוש מדינות קטנות: נאורו, סנט קיטס ונוויס, וסנט לוסיה, כולן עם 66 נקודות. ד"ר כריסטיאן ה. קאלין, מומחה למשפטי הגירה ואזרחות ויו"ר Henley & Partners, מציין כי תוכניות ההגירה להשקעה חשובות ורלוונטיות הן למשקיעים פרטיים והן לממשלות המעוניינות למשוך הון זר.
"בעידן של חוסר יציבות גלובלית גוברת, מדינות משתמשות בתוכניות תושבות ואזרחות דרך השקעה כאמצעי למימון יוזמות פיתוח, הפחתת סיכונים סביבתיים ויצירת צמיחה כלכלית. עבור משקיעים, תושבות ואזרחות חלופית הן השקעה ייחודית המאפשרת להם לפזר את הסיכונים הגיאופוליטיים", אמר קאלין.
תוכניות מגורים: יוון בראש הדירוג
מדד תוכניות המגורים העולמי מדרג 26 תוכניות, כאשר תוכנית ויזת הזהב של יוון משיגה את המקום הראשון עם 73 נקודות, ועוקפת את פורטוגל, שהחזיקה במקום הראשון בתשע השנים האחרונות. פורטוגל חולקת כעת את המקום השלישי עם איטליה ובריטניה (70 נקודות), כאשר שווייץ נמצאת במקום השני (72 נקודות). מדינות נוספות בצמרת כוללות את אוסטרליה, קנדה וספרד (69 נקודות), ואת איחוד האמירויות הערביות (68 נקודות). בין המצטרפות החדשות למדד ב-2025: הונגריה (67 נקודות) וקוסטה ריקה (63 נקודות).
ד"ר יורג שטפן, מנכ"ל Henley & Partners, מדגיש כי ניתוחים השוואתיים של תכניות הגירה ותושבות הם כלים חיוניים עבור משקיעים וממשלות. "השגת תושבות ואזרחות חלופית מאפשרת גמישות רבה יותר וגישה לכלכלות המובילות בעולם. ככל שלמשפחה יש גישה למספר רב יותר של מדינות, כך היא פחות חשופה לסיכונים אזוריים וגלובליים".
בשנת 2024 הנלי ושות' קלטה לקוחות מ-94 לאומים שונים וקיבלה פניות מיותר מ-180 מדינות. אזרחי ארה"ב היוו 23% מכלל הבקשות שטופלו על ידי Henley & Partners בשנה שעברה - כמעט כמו ארבע קבוצות הלאום הבאות יחדיו (הודים, טורקים, פיליפינים ובריטים). בהשוואה לשנת 2019, חלה עלייה עצומה של מעל 1,000% במספר הלקוחות האמריקאים. גם בבריטניה נרשם שיא עם עלייה של 57% במספר הבקשות שהגישו אזרחים בריטיים בשנת 2024 לעומת 2023.
- 4.לא נראה בפקקים.... (ל"ת)אנונימי 26/04/2025 19:44הגב לתגובה זו
- 3.בבר מהממד 18/02/2025 12:12הגב לתגובה זוימין על מלא מלא טרור פשע יוקר מחיה דיור למה בדיוק ציפתם
- 2.שמוליק 18/02/2025 11:29הגב לתגובה זומניח שהתופעה שולית ביותר. חלק ניכר מאלה שעוזבים תכננו ממילא. ואם בכל זאת יש מישהו שמעדיף לחיות בניכר במקום בישראל מהשיקולים שבכתבה אני מתנדב להסיע לנתבג
- 1.דניאל 18/02/2025 10:36הגב לתגובה זומניח שמדובר בעיקר בשמאלנים וערבים
- טוב שנפטרים משניהם (ל"ת)טוסו אל על 18/02/2025 12:15הגב לתגובה זו
- טוב שנפטרים משניהם (ל"ת)אנונימי 18/02/2025 12:14הגב לתגובה זו
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
