זינוק במספר הבקשות לתכניות הגירה מצד ישראלים
לא מעט ישראלים ניסו לקבל אזרחות נוספת ודרכון זר בשנים האחרונות, אך הרפורמה המשפטית והתפרצות המלחמה הביאו לזינוק חד של 160% הגשת בקשות לתכניות הגירה מצד אזרחי ישראל, שהעלה אותה למקום ה-10 בעולם בדירוג זה; וגם - תכנית המגורים של איזו מדינה דורגה במקום
הראשון?
ללא מעט ישראלים יש אזרחות זרה ולא מעט גם עובדים על אחת כזו. בין אם דרך סבתא שהייתה ממגורשי ספרד או קרוב משפחה אחר שנולד באירופה, הרבה ישראלים רוצים להשיג את "תעודת הביטוח הזו", רק "למקרה שנצטרך לברוח". לפי הדירוג של Henly &Partners, השנים האחרונות היוו עבור הרבה ישראלית סיבות מספיקות לקדם את התהליכים האלה.
לפי הדירוג, הגשת בקשות לתכניות הגירה מצד אזרחי ישראל עלתה ביותר מ-160% בין 2022 ל-2023, ורמה זו נשמרה גם ב-2024, עם עלייה נוספת של 4%. אלה היו כזכור שנים של רפורמה משפטית שהביאה לאי יציבות חברתית וכמובן מלחמה שפרצה בסוף 2023.
- בריטניה רוצה להטיל מס על עשירים שמהגרים ממנה, ומה המצב בישראל?
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זינוק בבקשות תושבות והגירה מצד ישראלים
ישראל ניצבת במקום ה-10 בעולם במספר הבקשות שהוגשו לתכניות הגירה לחברת הנלי ושות' על ידי אזרחיה. המדינות שהקדימו את ישראל הן: ארה"ב, הודו, טורקיה, הפיליפינים, בריטניה, סין, רוסיה, לבנון, ואוקראינה. חמש תכניות התושבות וההגירה המבוקשות על ידי ישראלים היו על פי הסדר הבא: פורטוגל - מגורים, מלטה - אזרחות, ספרד - מגורים, יוון - מגורים וקפריסין - מגורים.
בנוסף לישראל, המדינה היחידה במזרחי התיכון שנמצאת ב-10 הראשונות היא לבנון, וניתן להעריך שהעלייה בבקשות לתכניות הגירה מצד אזרחי לבנון גם כן נובעת מהמלחמה באזור. כמו כן, גם רוסיה ואוקראינה נמצאות ברשימה, שתי מדינות נוספות שמנהלות מלחמה ארוכה ועקובה מדם.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
בנוסף, הדירוג מתייחס למספר האבסולוטי של בקשות לתכניות הגירה שהוגשו על ידי אזרחי המדינה, לא למספר כאחוז מסך האוכלוסיה במדינה - למעט לבנון, ישראל היא המדינה עם מספר התושבים הנמוך ביותר מבין המדינות המוזכרות, כך שאם היו מדרגים את המדינות באופן הזה, סביר להניח שישראל הייתה בראש הרשימה.
"מול אי ודאות גלובלית משמעותית, ואתגרים מקומיים בישראל, משקיעים ובעלי ממון מעוניינים להבטיח את עצמם למקרי קיצון - השגת תושבות ואזרחות נוספת - כדי למזער סיכונים ולמקסם הזדמנויות כלכליות וחברתיות", מסר דניאל שמיילין, מנהל הנציגות הישראלית של Henley & Partners.
תוכניות אזרחות: מלטה ממשיכה להוביל
מדד תוכניות האזרחות העולמי מדרג 14 תוכניות, כאשר מלטה, מדינה אירופאית בעלת מיקום אסטרטגי, זוכה לדירוג הגבוה ביותר (76 מתוך 100) זו השנה העשירית ברציפות. במקום השני נמצאת אוסטריה (ציון 75), ואחריה גרנדה (ציון 69) ואנטיגואה וברבודה (ציון 67). במקום החמישי משובצות שלוש מדינות קטנות: נאורו, סנט קיטס ונוויס, וסנט לוסיה, כולן עם 66 נקודות. ד"ר כריסטיאן ה. קאלין, מומחה למשפטי הגירה ואזרחות ויו"ר Henley & Partners, מציין כי תוכניות ההגירה להשקעה חשובות ורלוונטיות הן למשקיעים פרטיים והן לממשלות המעוניינות למשוך הון זר.
"בעידן של חוסר יציבות גלובלית גוברת, מדינות משתמשות בתוכניות תושבות ואזרחות דרך השקעה כאמצעי למימון יוזמות פיתוח, הפחתת סיכונים סביבתיים ויצירת צמיחה כלכלית. עבור משקיעים, תושבות ואזרחות חלופית הן השקעה ייחודית המאפשרת להם לפזר את הסיכונים הגיאופוליטיים", אמר קאלין.
תוכניות מגורים: יוון בראש הדירוג
מדד תוכניות המגורים העולמי מדרג 26 תוכניות, כאשר תוכנית ויזת הזהב של יוון משיגה את המקום הראשון עם 73 נקודות, ועוקפת את פורטוגל, שהחזיקה במקום הראשון בתשע השנים האחרונות. פורטוגל חולקת כעת את המקום השלישי עם איטליה ובריטניה (70 נקודות), כאשר שווייץ נמצאת במקום השני (72 נקודות). מדינות נוספות בצמרת כוללות את אוסטרליה, קנדה וספרד (69 נקודות), ואת איחוד האמירויות הערביות (68 נקודות). בין המצטרפות החדשות למדד ב-2025: הונגריה (67 נקודות) וקוסטה ריקה (63 נקודות).
ד"ר יורג שטפן, מנכ"ל Henley & Partners, מדגיש כי ניתוחים השוואתיים של תכניות הגירה ותושבות הם כלים חיוניים עבור משקיעים וממשלות. "השגת תושבות ואזרחות חלופית מאפשרת גמישות רבה יותר וגישה לכלכלות המובילות בעולם. ככל שלמשפחה יש גישה למספר רב יותר של מדינות, כך היא פחות חשופה לסיכונים אזוריים וגלובליים".
בשנת 2024 הנלי ושות' קלטה לקוחות מ-94 לאומים שונים וקיבלה פניות מיותר מ-180 מדינות. אזרחי ארה"ב היוו 23% מכלל הבקשות שטופלו על ידי Henley & Partners בשנה שעברה - כמעט כמו ארבע קבוצות הלאום הבאות יחדיו (הודים, טורקים, פיליפינים ובריטים). בהשוואה לשנת 2019, חלה עלייה עצומה של מעל 1,000% במספר הלקוחות האמריקאים. גם בבריטניה נרשם שיא עם עלייה של 57% במספר הבקשות שהגישו אזרחים בריטיים בשנת 2024 לעומת 2023.
- 4.לא נראה בפקקים.... (ל"ת)אנונימי 26/04/2025 19:44הגב לתגובה זו
- 3.בבר מהממד 18/02/2025 12:12הגב לתגובה זוימין על מלא מלא טרור פשע יוקר מחיה דיור למה בדיוק ציפתם
- 2.שמוליק 18/02/2025 11:29הגב לתגובה זומניח שהתופעה שולית ביותר. חלק ניכר מאלה שעוזבים תכננו ממילא. ואם בכל זאת יש מישהו שמעדיף לחיות בניכר במקום בישראל מהשיקולים שבכתבה אני מתנדב להסיע לנתבג
- 1.דניאל 18/02/2025 10:36הגב לתגובה זומניח שמדובר בעיקר בשמאלנים וערבים
- טוב שנפטרים משניהם (ל"ת)טוסו אל על 18/02/2025 12:15הגב לתגובה זו
- טוב שנפטרים משניהם (ל"ת)אנונימי 18/02/2025 12:14הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
