שרת האוצר הבריטית, רייצ'ל ריבס, מתכננת לכלול בתקציב הקרוב מס חדש מעין "מס עזיבה" שיחול על תושבים בעלי הון עצמי גבוה שמתכננים להעביר את מקום מגוריהם אל מחוץ לממלכה, בעיקר אלו המהגרים למדינות הנחשבות למקלטי מס. לפי פרסומים בבריטניה, ריבס שוקלת לקבוע כי מי שיפסיק להיות תושב בריטניה ייחשב כאילו מכר את נכסיו ביום העזיבה, ויחויב במס רווחי הון של עד 20% על העלייה בערך הנכסים, שנצברה בזמן שהתגורר במדינה.  

במילים אחרות, אדם שמחזיק במניות, בחברות פרטיות או בנכסי השקעה אחרים ויבחר לעזוב את בריטניה, יידרש לשלם מס על הרווחים ה"על הנייר" שהצטברו עד למועד העזיבה, גם אם לא מימש אותם בפועל. המהלך אמור להבטיח כי הכנסות המדינה ממיסוי הון לא ייעלמו כתוצאה מהגירה של עשירים ומנהלים בכירים, תופעה שהלכה והתרחבה בשנים האחרונות בעקבות שינויי המס במדינות אחרות באירופה. כיום כל מי שעוזב את בריטניה יכול למכור את הנכסים שבידיו מבלי לשלם מס רווחי הון בשיעור העומד כעת על כ-20%. אולם ריבס בוחנת אפשרות לחייב את אותם המהגרים בתשלום מס רווחי הון על נכסיהם עם עזיבתם, עם אפשרות לדחיית המס אם אינם רוצים לממש את הנכסים באופן מיידי. המס החדש נבחן לאחר שהועלו חששות כי 16,500 מיליונרים בריטיים יעזבו את האי בגלל מיסים כבדים שלטענתם יכולים להוות מכה על הכלכלה הבריטית.

במשרד האוצר הבריטי מעריכים כי המס החדש עשוי להניב לקופת המדינה כ-2 מיליארד ליש"ט בשנים הקרובות, אם כי מדובר בהערכה שמרנית. ברקע עומד הרצון לחזק את בסיס ההכנסות הציבוריות, לאחר תקופה ממושכת של גירעונות והתחייבויות כבדות בתקציב המדינה של ממשלתו של קיר סטראמר. עם זאת, ריבס מדגישה כי הכוונה אינה "להעניש את העשירים", אלא ליצור מערכת מס הוגנת שבה מי שנהנה מהשוק הבריטי במהלך שהותו במדינה יישא גם בחלקו היחסי בנטל. משרד האוצר המעיט בעבר את החששות כי יותר ויותר מבני העשירונים העליונים עוזבים את בריטניה, למרות שישנם דיווחים כי הממשלה כן מודאגת ממספר העוזבים. דו"ח העוסק בהגירת בעלי הון לשנת 2025 של פירמת הנלי לייעוץ להגירה, מנבא כי בריטניה תאבד השנה פי שניים יותר בעלי הון עצמי גבוה מאשר שאיבדה סין ופי עשרה יותר משאיבדה רוסיה.

המנגנון הבריטי החדש צפוי להידמות במבנהו למודלים שקיימים במדינות אחרות בארגון ה-G7 (ארגון המדינות המתועשות) ובראשן קנדה, גרמניה וצרפת, שם מס עזיבה נחשב חלק קבוע ממערכת המס. בבריטניה עצמה מדובר בשינוי מהותי: עד כה לא הייתה קיימת חובת מס בעת עזיבת המדינה וסיום התושבות, מצב שגרם לביקורת על כך שהמדינה מאפשרת בריחת הון מבלי לגבות מס על רווחים שנצברו בתחומה.

• אפס מס להורים: רפורמת המס שמסעירה את פולין
• כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, המהלך מעורר לא מעט מחלוקות. יש מי שמזהירים כי דווקא ניסיון כזה עלול להאיץ הגירה של בעלי הון ולפגוע באטרקטיביות של בריטניה כיעד השקעה. אחרים סבורים כי מדובר בצעד מתבקש, שיבטיח שמי שצבר עושר במהלך שהותו בממלכה ישלם את חלקו במס לבריטניה ולא ליעד העזיבה שלו, גם אם יבחר להעתיק את מגוריו למדינה אחרת. נכון לעכשיו, טרם פורסמו פרטי ההצעה הסופיים, אך נראה כי בריטניה מתכוונת להצטרף למגמה עולמית רחבה של מיסוי רווחים נצברים במועד שינוי התושבות.

מגמה בינלאומית – ומה קורה בישראל

הצעת המס הבריטית אינה יוצאת דופן. כמה מדינות החברות בארגון ה-G7 כבר מיישמות מנגנונים דומים: בקנדה ובאוסטרליה, למשל, מי שמפסיק להיות תושב חייב במס על עליית ערך הנכסים שלו כאילו נמכרו ביום העזיבה; בצרפת ובגרמניה קיימים חוקים דומים; ואילו ארצות הברית מטילה מס עזיבה על אזרחים מסוימים שמוותרים על אזרחותם.

• אמזון ומיקרון קופצות ב-5%, סולאראדג׳ נופלת ב-6%; הנאסד״ק עולה ב-0.4%
• טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

בישראל מנגנון כזה קיים כבר משנת 2008, והוא מעוגן בסעיף 100א לפקודת מס הכנסה. הסעיף קובע כי תושב ישראל שהפסיק את תושבותו לצורכי מס נחשב כאילו מכר את נכסיו ההוניים ביום שלפני עזיבתו. הנישום רשאי לבחור בין תשלום מיידי של המס לבין דחיית התשלום למועד בו הפעול נמכר הנכס, אז יחושב המס באופן יחסי לתקופה שבה היה תושב ישראל. כך, לדוגמה, אם אדם החזיק בנכס עשר שנים, מתוכן ארבע שנים בהיותו תושב ישראל – המס יחול על 40% מהרווח בלבד.

בדומה לכוונת שרת האוצר הבריטית, סעיף 100א חל על נכסים שונים, כמו למשל מניות, אופציות, זכויות בחברות ונכסים פיננסיים אחרים. זהו מס שנועד למנוע מצב שבו אדם צובר רווחים בזמן תושבותו בישראל אך מממש אותם ומוכר אותם רק לאחר שהוא עוזב את הארץ, וככה הוא נמנע מלשלם מס על רווחים שצבר בעת שהיה תושב ישראל. עם זאת, קיימים חריגים והקלות, במיוחד במקרים שבהם חלות אמנות מס בין ישראל למדינות אחרות.

כך או אחרת, נראה כי בריטניה צועדת כעת בכיוון דומה לזה שבו הלכה ישראל לפני יותר מעשור. בעידן של ניידות הון, ייתכן שמדינות צריכות לבחון המדיניות שלהן בעניין הגירה של תושבים או אזרחים בעלי הון, וייתכן שמס העזיבה יהפוך בשנים הקרובות לאחד הכלים המרכזיים בהתמודדות עם תופעת בריחת ההון הגלובלית.