עד כמה נפוצה התופעה של מלכ"רים המשמשים מסווה להעברות כספים אסורות, ואף לפשיעה או טרור?
"מדובר בתופעה מוכרת ומשמעותית, אשר רשויות האכיפה בישראל ובעולם מייחסות לה חומרה רבה. עם זאת, חשוב להדגיש, כי מרבית העמותות בישראל פועלות ביושר, באחריות ולמען מטרות ציבוריות חיוניות. דווקא בשל מאפייניו הייחודיים של המגזר השלישי - הסתמכות על תרומות, אמון ציבורי ולעיתים גם פעילות בינלאומית - קיימת חשיפה מסוימת לניצול לרעה. מניסיוני, ההתמודדות הנכונה אינה מתחילה בחשדנות גורפת כלפי עמותות, אלא ביכולת לזהות דפוסי סיכון, להבין את סביבת הפעילות של הארגון, ולהבחין בין התנהלות תקינה לבין נסיבות המחייבות בחינה מעמיקה יותר".
האם הפיקוח של רשמת העמותות מספק?
"לרשמת העמותות יש תפקיד מרכזי וחשוב בשמירה על כללי ניהול תקין, ובידיה מצויות סמכויות פיקוח ואכיפה משמעותיות. בשנים האחרונות ניכרת מגמה של חיזוק כלי הפיקוח והבקרה בתחום, והפיקוח שהיא מפעילה הוא נדבך חיוני במערך ההסדרה של המגזר השלישי, התורם לחיזוק השקיפות והאמון הציבורי.
"ככל שהפעילות הופכת מורכבת יותר, ובייחוד כאשר מתעוררות סוגיות בעלות היבטים פיננסיים, בינלאומיים או רגולטוריים רחבים, מתחדד גם הצורך בהמשך פיתוח של ממשקי עבודה ושיתוף פעולה בין הרשמת לבין גורמים רלוונטיים נוספים. במובן זה, הפיקוח של רשמת העמותות הוא חיוני ומשמעותי, ויש חשיבות להמשך חיזוקו והתאמתו להתפתחויות ולסיכונים המשתנים בתחום".
מה צריך לשפר בפיקוח?
"הכיוון הראוי הוא המשך חיזוקו של פיקוח חכם, ממוקד ומבוסס סיכון. ראוי להתאים את אופיו והיקפו של הפיקוח למאפייניה של כל עמותה, שכן קיים הבדל מהותי בין עמותה מקומית קטנה לבין גוף בעל פעילות רחבה, היקפי תרומות משמעותיים או זיקה לפעילות בינלאומית. לפיכך, יש מקום להרחבת בדיקות העומק במוקדי סיכון, לחיזוק השקיפות, להגברת הבקרה על נושאי משרה ומורשי חתימה, ולהעמקת הדרישה לאסמכתאות באשר לשימוש בכספים.
"נכון יהיה להמשיך ולפתח מודל פיקוח דיפרנציאלי, אשר יאפשר למקד את תשומת הלב במקומות שבהם הסיכון גבוה באמת, להעמיק את שיתוף המידע בין הרשויות הרלוונטיות, ולפעול באופן מדויק ומאוזן, תוך שמירה על יכולתן של עמותות ראויות להמשיך בפעילותן הציבורית החשובה".
האם יש להגביל את שכר נושאי המשרה בעמותות?
"שכר בעמותה חייב להיות סביר, שקוף ומבוסס על הליך קבלת החלטות תקין, על מנת להבטיח שכספי ציבור ותרומות ישמשו למטרות שלשמן נועדו. מנגד, עמותות גדולות, מורכבות ובעלות השפעה ציבורית רחבה נזקקות לאנשי מקצוע מן המעלה הראשונה, ואין מקום לקבוע מגבלות שיפגעו ביכולתן להתנהל באופן איכותי ומקצועי.
"לפיכך, השאלה איננה אם יש להציב גבולות, אלא כיצד לעצב מסגרת מאוזנת, שתמנע חריגות וניגודי עניינים, ובד בבד תאפשר ניהול אפקטיבי וראוי. בסופו של דבר, לא רק גובה השכר עומד לבחינה, אלא גם אופן קבלת ההחלטה, התיעוד הנלווה לה ועמידתה בעקרונות של סבירות וממשל תאגידי תקין".
קיראו עוד ב"משפט"
כיצד הציבור יכול להיזהר מלסייע, גם שלא ביודעין, לעמותות שפעילותן פסולה?
"הציבור צריך לנהוג באחריות ולבצע בדיקה בסיסית לפני שהוא תורם, וכדאי להזכיר שכל המידע המשמעותי פתוח לעיון בצורה נגישה ובחינם באתר גיידסטאר של משרד המשפטים. יש לוודא שלעמותה קיים אישור ניהול תקין, לעיין בדו"חותיה הכספיים והמילוליים, להבין מהן מטרותיה ולבדוק מיהם הגורמים העומדים מאחוריה.
"נוסף על כך, יש להיות ערים לדגלים אדומים כגון חוסר שקיפות, בקשות לתרומות במזומן, פער בין מטרות מוצהרות לבין פעילות בפועל, או קושי להסביר את יעדם של הכספים. בעידן שבו המידע נגיש לציבור במידה רבה, גם האחריות לבדוק גדלה בהתאמה. מניסיוני, בדיקה מוקדמת ופשוטה עשויה למנוע טעויות משמעותיות, ובה בעת לחזק את אמון הציבור דווקא באותם גופים ראויים, הפועלים כחוק ולמען מטרות ציבוריות ראויות".
עמותות 
