דואר זבל ספאם
צילום: istock

ישלם עבור הודעות פרסומת שהוא טוען שלא שלח

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה מול יהודה אריה פריזנד, לשעבר בעל מניות בפארמה עלית, בתביעה ייצוגית שהוגשה בעקבות מסרוני פרסומת למדבקות הרזיה שנשלחו. הוא ישלם, יתנדב, וההליך נגד החברה עצמה עוד רחוק מסיום

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה ספאם תרופת הרזיה

תביעה ייצוגית שהחלה בשני מסרונים על מדבקות הרזיה, קיבלה באחרונה תפנית, לפחות ביחס לאחד משני הנתבעים. בית משפט השלום בתל אביב-יפו אישר הסדר פשרה בין התובעים לבין יהודה אריה פריזנד, מי שהיה רשום כבעל המניות של פארמה עלית, בעוד שההליך נגד החברה עצמה ממשיך להתנהל בנפרד.

הסיפור התחיל ב-14 בנובמבר 2017, כשאוריאל רז ועמית זילברג קיבלו כל אחד מסרון עם הצעה לרכישת מדבקת הרזיה. לטענתם, איש מהם לא היה בקשר עם הנתבעים, לא ביקש לקבל פרסומות ולא נתן הסכמה לכך. בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, שהוגשה ב-15 לינואר 2018, נטען כי הנתבעים שיגרו "פרסומת בהיקפים גדולים בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת". התובעים אף טענו שבמסרונים לא צוין מיהו המפרסם, ושגם לחיצה על הקישור לא חשפה מי עומד מאחורי המשלוח.

התובעים העריכו שנשלחו לפחות 50 אלף מסרונים שכאלה, ותבעו פיצוי \בסכום של 100 שקל על כל הודעה - תביעה שבתחילה הוגשה למחוזי, ולאחר מכן הועברה לבית משפט השלום בעקבות שאלת הסמכות.

טובה לקרוב משפחה שהתגלגלה לכתב תביעה

הרגע המעניין באמת בפרשה הוא ההגנה שהעלה פריזנד עצמו. לטענתו, אין לו שום קשר לחברה - הוא רק הוטעה על ידי קרוב משפחה שביקש ממנו לעשות טובה" ולשמש נאמן זמני על מניות החברה, כי אותו קרוב משפחה היה חייב מוגבל באמצעים ולא יכול היה לרשום את החברה על שמו. לדבריו, אף אחד לא עדכן אותו במה שקורה בפועל, וכפי שנכתב בפסק הדין, "לו היה יודע זאת, היה פועל מיד לעצור את המעשים הנעשים בתוך החברה". רק לאחר שהחלו להגיע לביתו תביעות, בחלקן פליליות, הוא פנה לקרוב המשפחה ודרש ממנו לחזור ולקחת את המניות בחזרה על שמו.

לאחר כשלוש שנים וחצי מפתיחת ההליך, הגיש פריזנד את תשובתו לבקשת האישור, אך ב-13 לינואר 2022 בכל זאת אושרה התובענה כייצוגית. לאחר דיוני הוכחות ב-2025, הציע בית המשפט לצדדים לנסות הליך פישור, וזה הבשיל להסדר פשרה, שאותו אישר כעת השופט ערן טאוסיג.

ההסדר קובע שני מסלולי פיצוי: האחד כספי - 100 אלף שקל שיועברו בתשלומים חודשיים של 1,500 שקל לקרן שתנהל את הכספים לטובת הציבור. השני - תרומה בשווה כסף, בצורה של 42 שעות התנדבות חודשיות בעמותת זה לזה - חונכות וליווי יתומים, למשך יותר מחמש שנים, לפי שכר שעתי של 120 שקל.

הגורמים המקצועיים, שהגישו את עמדתם לבית המשפט, לא התלהבו במיוחד מרכיב ההתנדבות, וטענו כי מדובר "ברכיב בעל אופי הצהרתי או עונשי בעיקרו" ולא בפיצוי אפקטיבי לטובת הציבור. השופט טאוסיג לא קיבל את הביקורת במלואה, אך הוא כן הביא אותה בחשבון - בין היתר בכך שלצורך חישוב שכר הטרחה והגמול, הוא הפחית את השווי הכלכלי שיוחס לרכיב ההתנדבות, מ-360 שקל ל-288 אלף שקל בלבד, "לאור הערך הכלכלי של ההטבה הניתנת לציבור... אשר נמוכה מן הערך הנקוב בהסדר".

כמה יקבלו התובעים ועורך הדין?

בסופו של דבר נקבע כי כל אחד מהתובעים יקבל גמול כולל של 18,746 שקל (כולל מע"מ), ועורך דינם יקבל שכר טרחה כולל של 79,671 שקל, בנוסף להחזר הוצאות משפט בסכום של 22,995 שקל. שכר הטרחה ישולם ב-24 תשלומים חודשיים, כאשר 15% ממנו יעוכבו עד שיוכח כי פריזנד אכן עמד בכל התחייבויותיו על פי ההסדר.

ההסדר הזה חל רק על פריזנד עצמו. ההליך הייצוגי נגד פארמה עלית בע"מ עצמה, שנחשבת לפי הצדדים מי שנושאת בחלק המשמעותי בעוולות הנטענות, ממשיך להתנהל, והוא עדיין לא הגיע להכרעה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה